איך הופכים מכונית חדשה ללהיט מכירות היסטרי? אם השאלה הזו הייתה נשאלת באירופה, יפן או ארצות הברית, התשובה הייתה ככל הנראה "עיצוב ייחודי, טכנולוגיה מתקדמת ויכולות כביש מרשימה". בישראל נוסחת ההצלחה מורכבת בעיקר משלושה גורמים: מוניטין היצרן - שמתורגם בשוק לאמינות וסחירות - התאמה לישראל, בעיקר תיבה אוטומטית, ויחס גבוה של תמורה לכסף, שמתורגם לאבזור תחרותי ו/או יכולת לתת הנחות משמעותיות לציי רכב.
בישראל כוללת אותה נוסחת הצלחה עוד מרכיב קריטי וסמוי מהעין שהוא "מערכת היחסים בין היבואן ליצרן". כאשר היצרן "לא סופר" את היבואן הישראלי, קלושים סיכוייו לקבל דגם במחיר הנכון, שיכול להפוך ללהיט שובר קופות. כאשר מערכת היחסים הדוקה, השמיים הם הגבול.
הדוגמה של קיה והיבואן שלה בישראל, טלקאר, היא דוגמה קיצונית במיוחד לבונוסים של מערכת יחסים חמה שכזו. נתח השוק של קיה מוטורס בישראל עומד על כ-12.7%, הנתח הגבוה ביותר של המותג בכל בעולם, פרט לדרום קוריאה. הקיה פיקנטו הקטנטונת נמצאת במקום השני בטבלת המכירות הישראלית מזה שנתיים ברציפות עם נתח של מעל 40% מהפלח. הוסיפו לכך קשרים עסקיים הדוקים בין קיה לפעילות הספנות של היבואן בישראל, וקיבלתם יצרן שמוכן "לתפור דגמים" באופן ייעודי עבור השוק הישראלי.
את הבונוסים של מערכת היחסים הזו ראינו לאחרונה עם דגם ה-1.6 ליטר של הג'יפ ספורטאז', שהפך ללהיט מקומי, וכעת מגיע גם תורו של דגם 1 ליטר אוטומטי של הפיקנטו, שמוצע כאלטרנטיבה זולה לדגם ה-1.2 האוטומטי הפופולרי.
מי שינסה, לא יצליח למצוא פיקנטו 1 ליטר אוטומטי בשום מקום בעולם. הדגם הזה עבר תקינה אירופאית מלאה במיוחד עבורנו, ותומחר (69 אלף שקל, לפני מבצעים) כדי לתת מענה שיווקי ספציפי לדגם ה-1 ליטר האוטומטי המצליח של יונדאי i10, חברת האם הקוריאנית של קיה.
אז האם מדובר בלהיט המקומי הבא? חיצונית, זו קיה פיקנטו. העיצוב הוותיק עבר לאחרונה רענון קל באגף הפגושים והפנסים, אך עדיין נראה לא הרפתקני ומעט רחב וגדול מכפי שהוא באמת. יש בפלח הזה מכוניות אירופאיות יותר שובות עין, כמו פיז'ו 108 וסיטרואן C1, ואם תלחצו עלינו, נודה שהאחות הצעירה יונדאי i10 נראית יותר מודרנית ומתוחכמת לטעמנו. אבל טבלאות המכירות מלמדות כי הפיקנטו היא דמותו של הקונצנזוס הישראלי ועם זה קשה להתווכח.
תא הנוסעים הוא נקודת חוזק מוכחת. מפתני הכניסה הקדמיים רחבים, הגג גבוה דיו לכניסה נוחה לרכב והמושבים ממוקמים בגובה של מכונית "אמיתית" ולא מורידים את הנוסעים אל מתחת לקו הפגושים של המכוניות הגדולות בסביבה. גובה הגג ומשטחי החלונות הרחבים מעניקים תחושה אוורירית, המושבים הקדמיים מרווחים דיים והמושב האחורי יכול לאכלס שני מבוגרים ממוצעי קומה או שלושה ילדים שאינם גבוהים או עבים במיוחד. תא המטען קטנטן אבל עמוק דיו ומתאים לשינוע מטענים עירוניים טיפוסיים.
עמדת הפיקוד מוותרת על מסכי המגע הצבעוניים הגדולים של חלק מהמתחרות אבל היא בהחלט לא נראית דלה ומציעה מערך עשיר וברור של מידע וכמות נאה של מתגים.
כצפוי, איכות החומרים בסיסית למדי. הריפוד נאה לעין אך החומר הדומיננטי בסביבה הוא פלסטיק קשיח וזול למגע. איכות הייצור ללא רבב ובמיוחד התרשמנו לחיוב מבידוד רעשי החוץ - לא עניין טריוויאלי במכונית כה קטנה וקלה.
החידוש המרכזי נמצא בחרטום: מנוע 3 צילינדרים בנפח 1 ליטר, שמייצר הספק צנוע של 66 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית "מסורתית" (כלומר לא רציפה ולא רובוטית) בת ארבע מהירויות. לפני ההתנעה הראשונה הנמכנו את הציפיות למינימום אבל הופתענו לטובה.
בתנועה עירונית מישורית ובפקקים - שטח המחייה הטיפוסי של מכוניות כאלה - הביצועים מרגישים סבירים סובייקטיבית ונמרצים יותר ממה שמעיד דף הנתונים.
המכונית מאיצה בנחישות מרמזור לרמזור, המנוע שומר על שקט יחסי למרות חסרונו של צילינדר, התיבה האוטומטית מספקת העברות חלקות ומעודנות - ברכה גדולה לעומת האופי התזזיתי והקופצני של רבות ממכוניות המיני-האוטומטיות שבשוק - והגיר מציית בנכונות לפקודות קיק דאון אגרסיביות של הנהג. למרות החששות המוקדמים, המכונית משתלבת היטב גם בתנועה האגרסיבית על הכבישים המהירים בישראל ומשייטת בשלווה מופתית ב-120 קמ"ש פלוס.
שיפועים הם כבר סיפור יותר בעייתי. שמירה על קצב נאות בעליות בינוניות עד תלולות דורשת אורך-רוח ורגל כבדה על דוושת התאוצה ומי שירצה לצבור מהירות בעליה - לצורך עקיפה למשל - יגלה שאין מנוס מלהוריד ידנית להילוך שני ולשמור על סל"ד מנוע היסטרי. בקיצור, אם אתם גרים באזורים הרריים כמו חיפה וירושלים, או מתכננים נסיעות תכופות לשם, תצטרכו להיאזר בשלוות זן של נזיר בודהיסטי.
הבונוס הוא צריכת דלק מרשימה למכונית אוטומטית. 17 קילומטרים לליטר הם בהחלט משימה בת השגה.
היכולות הדינמיות טיפוסיות למכוניות כאלה: הגה קליל ומעורפל למדי, כושר תמרון מצוין בעיר, שינויי כיוון זריזים מאד בפניות - כמתבקש ממכונית, ששוקלת פחות מ-900 קילו - יציבות סבירה במהירויות שיוט גבוהות ונוחות נסיעה עירונית ובין עירונית לא רעה בכלל יחסית למכונית קלה עם גלגלים מינימליסטיים.
קיה פיקנטו 1 ליטר אוטומטית עולה, כאמור, כ-69 אלף שקלים לדגם די מאובזר, שכולל ארבעה חלונות חשמל, מערכת קול לא רעה, מערכת אקלים מצוינת, דיבורית וכו'. המחיר הזה זול ב-10,000 שקל מגרסת ה-1.2 ליטר האוטומטית החזקה יותר של הפיקנטו וכמעט זהה ליונדאי i10 המקבילה עם מנוע וגיר זהים.
פער המחיר מצדיק את קיומו של הדגם, במיוחד לתושבי גוש דן שצריכים רכב סידורים לגיחות עירוניות. ומה יהיו תוצאות ההתמודדות התחרותית שלו מול היונדאי i10 הכמעט זהה שמייבאת כלמוביל המתחרה? אנחנו לא יודעים, אבל כמעט יכולים לשמוע את חריקות השיניים על הקו תל-אביב - סיאול.
קיה פיקנטו
חלק מהמתחרות
יונדאי i10 1 ליטר
בכ-69 אלף שקל מציעה יונדאי את i10 עם אותו מנוע 1 ליטר ותיבה אוטומטית זהה. המכונית מעט ארוכה, רחבה וגבוהה יותר ויש לה תא מטען גדול בכמה עשרות ליטרים. המחיר הוא תוספת משקל של כ-60 קילו וביצועים מעט איטיים. רמת האבזור מקיפה ומכובדת
סקודה סיטיגו אוט'
70 אלף שקל הוא מחיר הגרסה האוטומטית של הסיטי-גו הקטנה. המידות החיצוניות קטנות משל הפיקנטו אך בסיס הגלגלים ארוך יותר בכמה סנטימטרים והמשקל הוא 857 קילו. מנוע 1 ליטר מייצר 60 כ"ס אם כי הביצועים נמרצים יחסית
סיטרואן C1 / פיז'ו 108
לסיטרואן C1 ולאחותה לבית פיז'ו יש עיצוב רענן ותא נוסעים צעיר עם מסך מגע גדול ונפח אחסון שופע. למנוע ה-1 ליטר יש 69 כ"ס, אך בשילוב עם תיבה רובוטית הביצועים עייפים למדי. המכונית קצרה מעט מהפיקנטו, בסיס הגלגלים שלה קצר יותר אך מרווחת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
