באוצר יבחנו פיצויים לבעלי עסקים על תוואי עבודות הרכבת בת"א

בעקבות חסימת צומת וגשר מעריב לתנועה והעבודות הממושכות, בעלי העסקים באזור התוואי דורשים פיצוי מהרשויות. הם אף עתרו לבית המשפט בבקשה לעכב את העבודות, אך הוא דחה את בקשתם. כעת שוקלים במשרד האוצר לתת לאותם בעלי עסקים פיצויים - כך פורסם הערב (ה') לראשונה במהדורה המרכזית של חדשות 2, זמן קצר לאחר סגירת הצומת והגשר.

באוצר יערכו בשבוע הבא בחינה מחודשת ומעמיקה יותר לגבי האפשרות של מתן פיצויים לבעלי העסקים על תוואי הרכבת הקלה. בכיר באוצר מודה היום כי מדובר ב"נושא משמעותי הרבה יותר ממה שחשבנו".

האפשרות הריאלית בשלב זה היא הקמת קרן פיצויים: זהו צעד בעייתי מבחינה משפטית, גם בגלל התקדים שזה עלול ליצור וגם בגלל שהסוחרים בירושלים לא זכו לפיצויים בזמן הקמת הרכבת הקלה בעירם, אך לכל הפחות תהיה בחינה מעמיקה של הנושא. לא ניתן להבטיח בשלב זה פיצויים, אך באוצר שומעים את זעקת הסוחרים ומבטיחים לדון במצב.

השופט: "ידוע שיגרמו לבעלי העסקים נזקים"

לפני שבועיים דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשת הסוחרים לעכב את העבודות: השופט יונה אטדגי הבהיר כי לא יעצור את העבודות, בטענה כי בעלי העסקים ידעו זמן רב על ביצוע העבודות וכי הבקשה הוגשה קרוב מדי למועד תחילתן.

הוא הנחה את בעלי העסקים ונציגי חברת נת"ע לדון באופן פרטני בבעיות העשויות להתעורר כתוצאה מהעבודות, תוך הקמת מנגנון שיקל על בעלי העסקים לטפל בבעיות בהן ייתקלו.

"לא ניתן להתעלם מכך שהבקשה הוגשה כעשרה ימים בלבד לפני המועד שנועד לביצוע העבודות, כאשר גם על פי גרסת המבקשים מועד זה היה ידוע להם מזה מספר שבועות לכל הפחות". כתב אטדגי. "אין לי ספק כי לא ניתן להיענות לבקשה העיקרית של המבקשים למנוע את תחילת העבודות", סיכם השופט את החלטתו.

במהלך הדיון טען עו"ד עודד פלג, המייצג את בעלי העסקים, כי "ראוי היה שבפרויקט בהיקף של 19 מיליארד שקלים תוקם קרן פיצויים לבעלי העסקים שנמצאים בקרבת התחנות. דרישות בעלי העסקים אינן מוגזמות, והם מבקשים למצוא פתרונות שימנעו את סגירת העסקים בבעלותם".

בתגובה לטענה השיב השופט אטדגי: "מה נוכל לעשות שלושה ימים לפני תחילת העבודות? ידוע שיגרמו לבעלי העסקים נזקים, ואם יש לכם עילה - תתבעו". בנוסף לתביעה לעצירת העבודות פנו בעלי העסקים לבית המשפט בדרישות פרטניות לצמצום ההפרעה הצפויה, שיפור דרכי הגישה לעסקים והקלות בתשלומי ארנונה.

השופט הדגיש כי "צריך מנגנון שיפעל במישור המעשי, כלומר איש קשר שיוכל לסייע בבעיות נקודתיות כמן סלילת כביש עוקף לבתי העסק או הקמת חומה למניעת רעשים". בתום הדיון שלח השופט את נציגי העסקים וחברת נת"ע להידבר, במטרה להגיע להסכמות בנושא.