הממשלה אישרה את מתווה הגז; דרעי הצביע בעד

הממשלה אישרה היום (א') את מתווה הגז. כל השרים הצביעו בעד מלבד השר להגנת הסביבה אבי גבאי. גבאי, שהצביע נגד, חזר מחו"ל ל-24 שעות על מנת להשתתף בישיבת הממשלה, ואמר מראש כי "אם לא יהיה שינוי של ממש בנושא הביטחון האנרגטי - אצביע נגד מתווה הגז".

נוכחות מביכה של שרים נרשמה בישיבה הגורלית. כל 21 שרי הממשלה הוזמנו אליה, אך בפועל הגיעו רק כ-10 שרים - וגם חלקם לא נשאר עד סופה, אלא השאירו פתק עם ההצבעה.

בין השרים שלקחו חלק בישיבה: השר להגנת הסביבה אבי גבאי שר הכלכלה אריה דרעי, שרת המשפטים איילת שקד, שר החינוך נפטלי בנט, השרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאל, שר המדע הטכנולוגיה והחלל דני דנון, שר העלייה והקליטה זאב אלקין ושר האנרגיה יובל שטייניץ. חיים כץ, משה כחלון ויואב גלנט לא השתתפו בהצבעה הגורלית בשל ניגוד עניינים בנושא עליו הצהירו מראש. 17 שרים הצביעו בעד והשר אבי גבאי התנגד.

שר הכלכלה אריה דרעי הצביע בעד, אולם לא החליט האם לקחת את האחריות ולהפעיל את סעיף 52 בחוק ההגבלים, המאפשר לו לכפות את אישור ההסכם.

דוברו של דרעי מסר בתגובה כי "השר הצביע בעד המתווה כבר בקבינט לפני כחודשיים וכעת המתווה שופר ולכן הצביע בעד. השר ציין כי זה הרע במיעוטו שהצוות הבינמשרדי השיג לאחר 5 שנים של אי עשייה מוחלטת. לגבי הפעלת סעיף 52: השר דרעי הודיע לפני חודשיים לקבינט שאינו מתכוון להפעיל את הסעיף בפעם הראשונה מאז חקיקתו ואין לו מה להוסיף מעבר לכך".

בפתיחת ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו נעביר היום בממשלה החלטה היסטורית, לא פחות מזה. ההחלטה הזאת תכניס לאזרחי המדינה, לקופת המדינה, מאות מיליארדי שקלים. הכסף הזה ילך לטובת החינוך, הבריאות, הרווחה ולצרכים לאומיים אחרים.

"אני רוצה לשבח את העבודה שעשה הצוות בראשות השר שטייניץ שהביא להפחתה מאוד משמעותית במחיר שהמדינה תשלם עבור הגז וגם שינויים אחרים ששיפרו מאוד את המתווה. אני מאמין שנעביר את ההחלטה ברוב גדול, ובצדק. אני לא מתרשם מהפופוליזם - זה רק פופוליזם בעיניי, אף על פי שאנשים יכולים אולי גם להאמין במה שהם אומרים, אבל המדינה זקוקה לגז. משאבי גז הולכים להיפתח באזורנו לצערי כך או כך, ואנחנו צריכים לדאוג שהמשאבים שלנו יעבדו ב'פול ווליום', ב'קיטור מלא'. אנחנו צריכים להוציא את הגז מהים. ההחלטה הזאת היא אבן דרך חשובה. אנחנו מתגברים על המכשולים צעד אחר צעד, לא יעצרו את התהליך הזה. הגז ייצא מקרקעית הים ויגיע לאזרחי ישראל, לתעשייה בישראל ולכלכלת ישראל - לטובת אזרחי ישראל.

"כל בדיקה אובייקטיבית תוכיח שהמתווה הזה הוא שיפור משמעותי לעומת המצב הקיים. אבל צריך להבין עוד דבר, אי אפשר לעצור את זה. כשדבר נכון צריך להתבצע, והוא כל כך גורלי לכלכלת ישראל ולמצבה האסטרטגי של מדינת ישראל, הדבר הזה לא ייעצר. יחפשו עוד דרך לעכב, עוד תירוץ, עוד סיבה - וזה לא יעזור. המתווה הזה יעבור כך או כך, והגיע הזמן שהוא יעבור. האינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל מחייבים את העברת המתווה הזה כמה שיותר מהר".

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר כי "לאחר קיפאון רגולטורי ועיכובים של מספר שנים, שעלו מיליארדים למדינה, ופגעו בביטחון האנרגטי שלנו, אני משוכנע שהמתווה הנוכחי הוא הדבר הטוב למדינת ישראל ולאזרחיה. ההשוואה המהותית אליה חשוב להתייחס היא למצב הקיים: האם זהו שיפור של המצב הקיים? בעניין המחירים יהיה שיפור משמעותי ביחס למצב הקיים, יהיה שיפור בתחרות (כיום יש רק את מאגר תמר, יהיו 3 מאגרים בפיצול בעלויות ואולי מאגרים נוספים), יהיה שיפור בביטחון האנרגטי, וכן תוספת הכנסות למדינה. למתווה גם ערך כלכלי אסטרטגי: נוצרת הזדמנות ליצירת קשר כלכלי בציר השלום. השיפור הוא משמעותי ועדיף על כל דחייה נוספת", לדבריו.

כך נראה המתווה

נזכיר, כי למתווה שיוצג היום בממשלה הוכנסו שני שינויים מרכזיים לעומת המתווה המקורי. אלו נוספו בתום הליך השימוע הציבורי על המתווה, ולבקשת מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל.

התיקון הראשון קובע כי יצרני חשמל המייצרים מעל 20 מגה וואט יוכלו להצמיד את מחיר הגז שלהם לרכיב הייצור בתעריף רשות החשמל. רכיב ייצור מבטא את עלויות סל הדלקים המשמשים לייצור חשמל (ובהם הפחם שמחירו צנח בשנה האחרונה בעשרות אחוזים) ואת מדד המחירים לצרכן הישראלי.

משמעות ההצמדה היא שמחירי הגז בהסכמים החדשים יעמדו על 4.6-4.7 דולר ליחידת חום לעומת ממוצע המחירים בהסכמים הקיימים העומד על 5.4-5.6 ליחידת חום. ירידת המחירים צפויה להשפיע גם על הסכם הגז המרכזי בין חברת החשמל ל"תמר" שיעודכן ב-2021 בהתאם לרמת המחירים במשק.

תיקון שני הוא הוספת אבני דרך בלוחות הזמנים לפיתוח מאגר "לוויתן". אבן דרך ראשונה קובעת כי היזמים יתחייבו להשקיע 1.5 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות בפיתוח המאגר. הפרת התחייבות זו תאפשר למדינה לפתוח את סעיף היציבות הרגולטורית במתווה. אבן שניה היא בתום 5 שנים מאישור הממשלה - אז ייאלצו היזמים להוכיח כי השקיעו 4 מיליארד דולר בפיתוח המאגר.

תיקון שלישי שהוכנס למתווה שהוצג היום קשור לסוגיית ה"תוכן המקומי". במרבית המדינות המפיקות גז ונפט מתחייבות חברות הגז לרכוש אחוז מסוים מהרכישות שלהן מספקים מקומיים, לדאוג למחקר ופיתוח במדינה ולהעסיק עובדים מקומיים. ואולם, חיוב כזה לא הוכנס לשטר ההחזקה של "תמר", ובמפתיע גם לא לזה של "לוויתן".

על פי המתווה שיוצג היום, יחויבו שותפות תמר ולוויתן להשקיע ב-8 השנים הקרובות 500 מיליון דולר בתוכן מקומי. מתוך חשש כי החברות יוציאו את הסכום רק על שכר, הוחלט כי מרכיב השכר יהווה 20% מסך הסכום. ואולם, לטענת התאחדות התעשיינים, בעוד שמדינות אחרות מחייבות תוכן מקומי של כ-25%, תמר ולוויתן חויבו רק בכ-8%.

סעיף היציבות המפוקפק נשאר כמעט ללא שינוי. במתווה המקורי נכתב כי עד שנת 2025 לא תערוך הממשלה שום שינוי מהותי ברגולציה במשק, כאשר בתנאים מסוימים יוכל שר האנרגיה להאריך את המחויבות עד שנת 2030. עוד נכתב במתווה המקורי כי הממשלה תסכל כל הצעת חוק פרטית שתבקש לשנות את הרגולציה. במתווה המתוקן ביקשה הממשלה להבהיר כי אמנם תעשה ככל שביכולתה לסכל הצעות חוק פרטיות, אך איננה יכולה להבטיח שהן לא תעבורנה בכל מקרה.