תחזיות האו"ם: ילדים זה שמחה, אבל פחות מהם זה לא נורא

ב-200 השנים האחרונות צמחה אוכלוסיית העולם במהירות מסחררת. ב-1850 היו בעולם מיליארד בני אדם; כיום יש 7.3 מיליארד. מאז המהפכה התעשייתית מכרסם בלבה של האנושות החשש כי היכן שהוא יש גבול, וכי הסימנים המבשרים את התקרבות יום הדין - מגיפה, רעב ומלחמה - יהפכו ביום מן הימים לעונש על חוצפתנו.

קל להחמיץ את השינוי הדמוגרפי, מכיוון שהוא מתרחש באיטיות, אבל אנו ניצבים על סף שינוי עמוק במצב האנושי. מתחזיות חדשות שחיבר האו"ם עולה כי תוך כמה עשרות שנים בלבד יהיה ביכולתנו להבטיח עתיד שבו תהיה אוכלוסיית העולם יציבה. לצורך ההבהרה, תחזיות אלה אינן מצביעות על קצה המתקרב של צמיחת האוכלוסייה. נהפוך הוא. אוכלוסיית העולם גדלה בהתמדה ויש לה את התאוצה של פיל ברחבת החלקה על קרח. על פי הצפי לטווח הבינוני של האו"ם, תתפח אוכלוסיית העולם ל-9.7 מיליארד ב-2050, ול-11.2 מיליארד ב-2100.

דיבידנד דמוגרפי אדיר

ואולם מה שמראים הנתונים האחרונים והתחזיות קצרות הטווח הוא צניחה דרמטית בשיעורי הפריון. אנשים בכל העולם עושים פחות ילדים. אם תימשך מגמה זו - ועתידן של מגמות כאלה תמיד נתון בספק - הרי שבעוד כמה עשרות שנים יגיע קצב צמיחתה של אוכלוסיית העולם לאפס. להערכת האו"ם, קיים סיכוי של 23% שזה יקרה ב-2100.

שיעור הירידה בילודה מדהים. שיעור הילודה ב-83 מדינות שבהן חיים 46% מאוכלוסיית העולם - כולל כל אחת ואחת ממדינות אירופה - נמוך כעת מ-2.1 לידות לאישה. 46% אחרים חיים במדינות שבהן נרשמה ירידה חדה בשיעור הילודה. ב-48 מדינות תתכווץ האוכלוסייה מעתה ועד 2050.זה מותיר 9% בלבד מאוכלוסיית העולם, שכמעט כולם נמצאים באפריקה וחיים במדינות ששיעור הפריון שלהן אופייני לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית בסך 5-6 ילדים לאישה. אבל אפילו באפריקה מתחיל הפריון ללדת. תוך עשר שנים, להערכת האו"ם, יישארו רק שלוש מדינות ששיעור פריונן יהיה גבוה מ-5 ילדים לאישה: מאלי, ניז'ר וסומליה. תוך 30 שנה תהפוך ניז'ר למדינה היחידה בעלת שיעור ילודה גבוה מ-4 ילדים לאישה, לדברי האו"ם.

תחזיות אלה כוללות זינוק בפריון במדינות כמו גרמניה ויפן. אם יירד שיעור הפריון במדינות פוריות יותר, תירשם התייצבות מהירה באוכלוסיה העולמית. להתפתחות כזו יהיו השלכות אדירות על הכלכלה העולמית, על הגיאו-פוליטיקה ועל אושרה* הכולל של האנושות, כפי שממחיש מצבן של מדינות בעלות הכנסה בינונית שבהן התרחשה ירידה דרמטית בפריון - שזכתה בדרך כלל להתעלמות.

קחו למשל את איראן. אחת הסיבות לפחד שמעוררת מדינה זו בתחום הביטחוני הוא דימויה הסטריאוטיפי כמדינה פרימיטיבית ותיאוקרטית גדושה במשפחות בעלות שישה ילדים. אבל דימוי זה אינו מוצדק. מאמצי הגבלת הילודה בשנות השמונים והתשעים הניבו ירידה תלולה בפריון, שעומד כעת על 1.75 ילדים לאישה. זה יותר מעשר שנים ששיעור הפריון באיראן נימצא מתחת לרף ההחלפה הדורית.

הפחד ממדינות שכנות בעלות שיעור פריון גבוה יותר הוא אחת הסיבות שמדינות מעוניינות בנשק גרעיני. תוצאה ביטחונית נוספת היא כי באיראן ובמדינות אחרות יהיה שיעור קטן יותר של גברים צעירים ומנוכרים שששים לעשות צרות.

מדינות שאוכלוסיותיהן נמצאות במגמת התכווצות יהפכו בקרוב לתופעה שכיחה. חברות מסחריות יצטרכו ללמוד כיצד להתנהל בשווקים שאוכלוסייתם מדלדלת. קחו למשל את מקסיקו. דונלד טראמפ, המתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות ארה"ב, מקונן בקולי-קולות כי מקסיקו משתמשת בארה"ב כב"מזבלה" למהגרים אלימים. אבל לשכנתה הדרומית של ארה"ב כבר אין הרבה צעירים וצעירות לייצא. בארבעים השנים האחרונות צלל שיעור הפריון של מקסיקו מרמה של יותר מ-6 לרמה של 2.27 - קצת יותר מרף ההחלפה הדורית. עדיין יש אנשים רבים שלהוטים להגר למדינה שמציעה חיים טובים יותר, אבל יותר-ויותר הם באים ממקום אחד: אפריקה.

ובל נשכח את הודו, אחת המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, וגם אחת התורמות העיקריות לגידול באוכלוסיית העולם. שיעור הפריון בהודו התכווץ ל-2.48 ילדים לאישה, והאו"ם צופה שהוא יצנח לרף ההחלפה הדורית ב-2025-2030. שינוי דומה מתחולל גם במדינות שווקים מתעוררים גדולות אחרות, החל באינדונזיה וכלה בבנגלדש.

מבחינת החברות העסקיות, פירושו של דבר דיבידנד דמוגרפי אדיר, מכיוון שלאנשים בגיל העבודה במדינות אלה יהיה יותר כסף פנוי. עם זאת, פירוש הדבר הוא גם כי המאגר העולמי האינסופי לכאורה של עובדים זולים עומד לאזול. מדינות שאוכלוסייתן מתכווצת יהפכו בקרוב תופעה שכיחה. חברות עסקיות יצטרכו ללמוד כיצד להתנהל בשווקים שאוכלוסייתם הולכת ומדלדלת.

תרחיש זה עלול להיות שגוי מכמה סיבות. האו"ם עצמו מציין כי כדי שצפי הירידה בפריון יתממש יש צורך להשקיע בתכנון הפריון והמשפחה במדינות העניות ביותר. תהיה זו טרגדיה אם לא תבוצע השקעה זו, בהתחשב במידת האושר האנושי שינבע מירידה בפריון.

אפשרות נוספת היא כי מסיבות של האדרה לאומית, חשש לעתידו של בסיס המס, תיעוב המודרניות ושיקולים ביטחוניים יתנגדו ממשלות מסוימות לרצון האזרחים להביא לעולם פחות ילדים. במדינות עשירות שבהן שיעור הפריון נמוך מרף ההחלפה הדורית, לא יגרום גידול כזה במספר התינוקות נזק כלשהו. לעומת זאת, ייגרם נזק אם ימשיכו המדינות העניות לצעוד במסלול של גידול מהיר באוכלוסייה.

לעתים נחשבת הירידה בפריון להוכחה לקיומו של תהליך התנוונות, ולסימן לכך שימינו הדינמיים ביותר כבר חלפו. ייתכן שזה נכון. אבל זה פותח דלת לשלב חדש בקיום האנושי, שבו יהיה גבול למספרנו ושליטה רבה יותר על גורלנו. המטרה אמורה להיות פשוטה: לאפשר לכל איש ואישה על כדור הארץ לבחור כמה ילדים בדיוק הם רוצים לאהוב ולטפח.

כשמדינה שלמה מתכווצת ומזדקנת

מפעל טקסטיל במרכז פורטוגל החליט לשלם לעובדיו, ליתר דיוק עובדותיו, בונוס מיוחד על הבאת ילד לעולם. "תמריץ האימהות" החד-פעמי הזה, 505 אירו - סכום השווה לשכר המינימום החודשי של רוב 330 העובדות והעובדים במפעל - הוא תגובה מקומית למה שראש הממשלה פדרו פאסוס קוליו מתאר כמשבר הגדול ביותר של פורטוגל: ההתכווצות המהירה של האוכלוסייה.

"אף אחד לא הולך להביא ילדים בגלל מענק כזה", אומרת אנג'לה קסטניירה, מנהלת מפעל גוקאם להלבשה ליד העיירה ויסאו שבמרכז המדינה. "אבל זו מחווה מעודדת שאנחנו מקווים שתגרום לחברות נוספות ולממשלה לטפל לעומק בבעיה שמאיימת על העתיד שלנו".

פורטוגל היא מדינת האיחוד האירופי שנפגעה בצורה הקשה ביותר מהבעיה הדמוגרפית הכלל-אירופית, כאשר שיעורי הילודה צונחים והאוכלוסייה המזדקנת מאיימים על הצמיחה הכלכלית ועל תשתיות הפנסיה, שירותי הבריאות ושירותי הטיפול בקשישים. המשבר בהתהוות, שתואר באחד ממאמרי המערכת בעיתונות כ"סערה דמוגרפית מושלמת", נובע מהשילוב של צניחת שיעור הילודה, מיתון עמוק וגל של הגירה שהופך במהירות את המדינה לחברה של משפחות עם ילד אחד.

"הצעירים דוחים הקמה של משפחה מפני שקשה כעת למצוא עבודה קבועה, אם בכלל אפשר למצוא עבודה. אתה לא יכול למעשה לצאת מהבית של הוריך ולשכור או לקנות דירה לעצמך", אומר ג'וזה לוף, סטטיסטיקן בן 37, אב לילד בן שנתיים.

לדברי לוף, אנשים נשארים באוניברסיטאות כדי לקבל תואר שני או דוקטורט ולשפר את סיכוייהם בשוק העבודה, ואחר כך עובדים בכל מיני עבודות זמניות - עד שהם מוצאים משהו קבוע. "פתאום הם מגלים שהם בני 40 ומשהו, כשיש להם אפשרות לילד שני או שלישי".

כפרי קשישים

שיעור הילודה בפורטוגל - מספר הילדים הממוצע לכל אשה בגיל הפוריות - ירד מ-3 ב-1970 ל-1.21 ב-2013. זהו השיעור הנמוך באירופה. רק בדרום קוריאה שיעור הילודה נמוך יותר מבין 34 מדינות OECD האמידות (בהן גם ישראל).

בחמש השנים האחרונות, המיתון הכלכלי שהוחמר על ידי תוכנית הרפורמות הכלכליות שיישמה ליסבון בתמורה לחילוץ בסך 78 מיליארד אירו שקיבלה מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע, החמיר עוד יותר את המשבר הדמוגרפי. עם שליש מבני 25 ופחות ללא עבודה, מאות אלפי פורטוגלים - בעיקר בגילים הללו - נטשו את המדינה בחיפוש אחרי עבודה.

"השיעור הגבוה של אבטלת צעירים ושוק העבודה הרעוע הם גורמים קריטיים בהרתעת זוגות צעירים מהבאת ילדים לעולם", אומרת מריה פילומנה מנדז, פרופסורית לסוציולוגיה ונשיאת האגודה הדמוגרפית הפורטוגזית. "בד בבד, צעירים רבים בגיל שבו מקימים משפחות עוזבים את המדינה".

בשנים 2010-2014 איבדה פורטוגל 198,000 תושבים, קרוב ל-2% מהאוכלוסייה, כאשר מספר המיתות עלה על מספר הלידות, ההגירה החוצה הגיעה לרמות שלא נראו מאז שנות ה-60 וההגירה פנימה נהפכה לטפטוף. OECD הגדיר זאת כל בדוח עדכני שלו: "ירידה נוספת בשיעור הילודה בפורטוגל ניכרת מתחילת המשבר הפיננסי".

אם התוואי הנוכחי לא ישתנה, התרחיש הגרוע ביותר של המכון הסטטיסטי הלאומי, INE, הוא שהאוכלוסייה תצנח מ-10.5 מיליון ל-6.3 מיליון נפש בשנת 2060. מספרם של בני 65 ומעלה ביחס לבני 15 ומטה - מדד הזקנה - יעלה מ-131 (ל-100 צעירים) ל-464, הגבוה ביותר באירופה.

גם בתרחיש הנייטרלי האופטימי יותר, פורטוגל צפוייה לאבד 2 מיליון תושבים ב-45 השנים הבאות, עם עלייה של שיעור הזיקנה ל-307. בתוך קצת יותר מדור אחד, מעריכה סוכנות אירוסטט של האיחוד האירופי, פורטוגל תהיה מדינת האיחוד עם שיעור הילדים הנמוך ביותר - בני עד 15 שנה יהוו ב-2050 רק 11.5% מהאוכלוסייה לעומת 14.6% בשנת 2014.

התוצאות של התכווצות האוכלוסייה יחד עם הזדקנותה כבר ניכרות היטב במאות כפרים קטנים שתושביהם הם קומץ קשישים וקשישות. בתי הספר הכפריים נסגרים עם הקיצוצים התקציביים, או מאוחדים. המבוגרים בגיל העבודה עזבו את המדינה או היגרו לערים הגדולות על החוף האטלנטי. כמה מועצות מקומיות החליטו להציע מענקים של עד 1,000 אירו לכל תינוק שנולד לאם מקומית. "בלי זרימה של אנשים חדשים, כל פנים פורטוגל יתרוקן למעשה מתושבים בעוד 25 שנה", לפי מחקר שפורסם לא מכבר.

ראש הממשלה קוליו רואה בשיעורי הילודה הצונחים את האתגר הקשה ביותר של ארצו, וקורא לנציבות האירופית להעניק עדיפות לבעיה הדמוגרפית בכל האיחוד האירופי בחמש השנים הבאות. שאיפתו המוצהרת היא "להסיר את החסמים" שמרתיעים זוגות מהבאת ילדים לעולם. אבל המאמצים להשיג קונצנזוס פוליטי על האמצעים לטיפול במשבר לפני הבחירות הכלליות שיתקיימו באוקטובר נכשלו.

אחד האמצעים שהציעה קואליציית המרכז-ימין שבשלטון, שנדחה על ידי הסוציאליסטים באופוזיציה, היה לאפשר לעובדי מדינה לעבוד בחצי משרה, ארבע שעות ביום, בעבור שכר של 60%. הרעיון היה לעודד בני זוג שרוצים להיות הורים שיהיה להם די זמן לטפל בילדים. לפי מחקר חדש שהוזמן על ידי ראש הממשלה, מה שמוטל על כף המאזניים הוא גורל המדינה. ילודה מועטה מאיימת על פורטוגל ב"התרוששות מובטחת", ותהפוך אותה ל"מדינה שאינה בת-קיימא במונחי צמיחה כלכלית, ביטחון חברתי ושירותי רווחה".