מהפכה בריאותית: "השמירה על הבריאות תעבור לשליטת החולה"

תחום הבריאות הדיגיטלית צובר תאוצה, וגם קרנות ההון סיכון מתחילות להתעניין בתחום המאפשר חשיפה לטרנדים החזקים של סקטור הבריאות (כמו הזדקנות והתרבות האוכלוסייה והעלייה בשיעורי המחלות הכרוניות) אך בלי ההשקעה העצומה הכרוכה בפיתוח תרופות או מכשור רפואי.

השוק העיקרי של הבריאות הדיגיטלית הוא היום בארה"ב, וכך גם המשקיעים המובילים. לאחרונה ביקרו בישראל נציגים של שתי קרנות אמריקניות כאלה, The Social Capital Partnership וקרן Heritage. יחד עם הקרן הישראלית 83North, קרנות אלה השקיעו בחברת סימפלי האמריקנית שהוקמה על ידי ישראלים, ומציעה לאמריקנים שיטת השוואת מחירים ותשלום חדשה עבור שירותי בריאות.

פול וואלס, שותף בקרן הריטג', הוא המשקיע הוותיק מבין השלושה: "אנחנו קבוצה שקיימת כבר 30 שנה, כחברת אחזקות לסטארט-אפים בתחום הבריאות, בעיקר סטארט-אפים בתחום המכשור הרפואי שייסדו מי שהיו גם שותפם בקרן, כלומר כל אחד מן השותפים הוא גם יזם - אנחנו לא אנשי פיננסים או יועצים. ב-2011 הקמנו לראשונה קרן הון סיכון, שהייחוד שלה היה שהמשקיעים בה הם חברות ממערכת הבריאות כגון בתי חולים וחברות ביטוח, אשר הפכו עם הזמן בחלקם גם למשקיעים ולקוחות של החברות שלנו.

"בשנים האחרונות הטכנולוגיה בתחום הבריאות הדיגיטלית התפתחה והסביבה הרגולטורית בתחום דינמית - זה מסבך את הפעילות של החברות אבל גם יוצר הרבה הזדמנויות חדשות. אנחנו החלטנו למקד קרן בתחום הזה, וספציפית בתחום של פתרונות האנטרפרייז בתחום הרפואה הדיגיטלית. הכוונה היא לפתרונות שמשווקים למערכות גדולות כמו חברות ביטוח ובתי חולים, ולא לצרכן הסופי.

"ההשקעה הנפוצה שלנו היא אחרי שהחברה כבר השיגה לקוח אחד, ומוכרת בכ-5 מיליון דולר. לפעמים נדרשת השקעה של 50 מיליון דולר כדי להגיע למצב הזה ולפעמים אנחנו יכולים לעזור לחברה להשיג את הלקוח, עוד לפני שאנחנו משקיעים בה".

טד מיינדנברג, שותף ב- The Social Capital Partnership מסביר כי: "הקרן שלנו כוללת שותפים שכולם הגיעו מתחום התקשורת, בין השאר מחברות כמו AOL או פייסבוק. סגרנו שלוש קרנות בארבע שנים, כל אחת מהן בכ-300 מיליון דולר, כאשר רוב ההשקעות שלנו הן בסבב סיד או A, כלומר בחברות צעירות למדי. אנחנו מתרכזים בשלושה תחומים שלדעתנו מוכנים למהפכה טכנולוגית אבל הם, לתחושתנו, פחות מטופלים על ידי ההון סיכון לעומת תחומים אחרים. מדובר בבריאות, פינטק (טכנולוגיה פיננסית) ואד-טק (טכנולוגיה לחינוך)".

יותר אחריות לצרכן

- אילו הזדמנויות אתם רואים בשוק הבריאות הדיגטלית כעת?

וואלס: "רפורמת הבריאות של אובמה הדגישה את החשיבות של ניהול המחלה כולה ולא רק את הטיפול ברגע נתון, וכן העבירה יותר אחריות, בדמות יותר תשלומים, מחברת הביטוח לצרכן.

"אני מאמין כי כמו התשלום, בעתיד האחריות על הבריאות תעבור לשליטת החולה. הוא יוכל להשוות מחירים ואיכות טיפול, באופן שבלתי אפשרי לו עכשיו, וכך לבחור מי נותן לו שירות. כמו כן הטיפול יהיה הרבה יותר הוליסטי, כאשר רופא אחד יטפל בכמה תחומים או שלפחות הטיפול בפציינט כמכלול יבוצע על ידי רופאים שמתקשרים היטב אחד עם השני".

- איזה תחומים מושכים אליהם השקעות היום?

מיינדנברג: "התחומים שאנחנו רואים כחמים במיוחד הם אלה שבהם יש נקודת מגע יומיומית עם החולה כמו סוכרת, אי ספיקת לב, אסטמה וכן תחומים בהם אבחון מוקדם הוא קריטי, כמו סרטן ואלצהיימר".

"אנחנו מתעניינים בטכנולוגיות שמונעות מחולים להתדרדר ולחזור לבית החולים אחרי שטופלו, כי בתי החולים נקנסים על כך וזה עולה להם כסף, אז הם ישקיעו בוודאי בטכנולוגיה כזו. עוד תחום שנראה לנו מבטיח הוא תחום הלידות והילודים. לידה ללא התערבות רפואית יותר זולה ויותר קלה ליולדת ולתינוק אך הרופאים לעיתים בוחרים בהתערבות כשהם חשים חוסר שליטה".

- יש תחומים שאתם מסמנים כפחות חמים?

מיינדנברג: "יש קצת עיסוק יתר בתחום של מכשירי המדידה שנמכרים לספורטאים ולאנשים בריאים. אין הרבה חיסכון למערכת הבריאות במקרה שבו היא מוכיחה לאנשים בריאים שהם עדיין בריאים. אנחנו נלך למקום שבו הרופא אומר שיש בעיה.

"אני חבר בדירקרטוריון של חברה בשם פרופלור הלת', שהוסיפה חיישן על גבי משאף אסטמה שמעביר לרופאים מיידית מידע, האם החולה נוטל את התרופות שלו כמו שצריך ואם ומתי הוא נטל משהו מיוחד לחירום. המידע הזה עוזר לרופא לשפר את הטיפול לחולה וגם מתריע כשיש בעיה שמצריכה התערבות מיידית. היו גם מקרים שבהם המידע הזה עזר לגלות שבאזור מסוים יש בעיה יוצאת דופן של זיהום אוויר או בבית מסוים יש עובש. החולים הפכו בעצמם לחיישנים, טובים יותר מאשר כל מד זיהום פיזי".

"קשר עם הרופא"

- מי מתאים יותר לנהל חברת בריאות דיגיטלית - מנהלים מתחום הבריאות או מתחום התוכנה?

וואלס: "הכי קל לומר שאנחנו רוצים יכולות משני התחומים. לאנשי התקשורת קשה להבין את הרגולציה ואת המכירה ללקוח - להשיג לקוח בתחום הבריאות זה הרבה יותר קשה מלהשיג כסף. אני חושב שכיוון שיש הרבה קרנות כמונו בתחום, שמבינות בבריאות, אנשי התקשורת יכולים לבנות חברה, ואנחנו נעזור להם בהבנת מערכת הבריאות".

מיינדנברג: "אנחנו בעד צוותים עם רקע רפואי, אבל זה יכול להיות גם מישהו שהוא חולה או מישהו שהורה שלו היה חולה".

- איזה חברות בולטות יש בפורטפוליו שלכם?

וואלס: "אנחנו מושקעים בחברת טלה-רפואה בשם MD Live, למעשה מצחיק לקרוא לתחום טלה-רפואה, כמו שלא קוראים היום כבר לבנקאות דרך האינטרנט טלה-בנקאות. זו פשוט בנקאות. אנחנו מציעים את הפלטפורמה הזו כפתרון לבית החולים, המאפשר לחולים לתקשר דרך האינטרנט עם רופא שכבר טיפל בהם, לאחר המפגש או השחרור. שתי חברות נוספות בתחום שמצליחות הן Teledoc ואמריקן וול שהוקמה על ידי ישראלים תושבי ארה"ב, ואני מפרגן לשתיהן. יש מספיק מקום לכולם בשוק הגדול הזה.

"השקענו בחברה בשם Valence Health שמאפשרת לבתי חולים לנהל את הסיכונים שלהם. היום חברות הביטוח דורשות מבתי החולים לחלוק איתן את הסיכון, למשל לקחת אחריות במקרים בהם מצבו של המטופל מחמיר כשהוא מאושפז, או שהן דורשות מבית החולים לקבל תשלום קבוע עבור כל חולה במחלה מסוימת, ללא תלות אם עלות הטיפול בו היא גבוהה או נמוכה. הטכנולוגיה של וולנס עוזרת להעריך את הסיכון.

"חברה בשם share care עוסקת בתחום המוטיבציה של הצרכנים לשינוי הרגלי בריאות, אולם פונה אל התחום הזה לא מנקודת המבט של אפליקציה שמשווקת ללקוח אלא לבית החולים. הרופא יכול לשוחח מדי פעם עם החולה, לעודד אותו להזמין תור וכדומה. הם רכשו לאחרונה פלטפורמה בשם ask MD שמאפשרת לשאול רופאים שאלות בענייני בריאות, ואחד הפיצ'רים החביבים והמפורסמים שלה הוא מחשבון שבו אפשר לחשב את "הגיל האמיתי" שלך.

"חברה נוספת היא explorys שצמחה יפה ולבסוף נמכרה ל-IBM. היא הוקמה בקליבלנד קליניק לשם ניהול של ביג דאטה בתחום הרפואי. המייסדים, אגב, לא היו מתחום הבריאות".

מיינדנברג: "חברת סימפלי וחברת פרופלור ליוטר אסטמה שהוזכרה לעיל. אנחנו בדרך כלל לא משקיעים בתחום האבחון, אבל למרות זאת השקענו ב-meMed, שפיתחה שיטה להבדיל בין זיהום חיידקי וזיהום ויראלי במהירות".

- ראיתם בישראל חברות מעניינות?

וואלס: "טילי קליסקי (שותפה בקרן 83north שגם היא משקיעה כאמור בחברת סמפלי - ג.ו) הפגישה אותנו עם כמה חברות, ביניהן התרשמתי מחברת זברה שמוביל אייל גורה (לשעבר שותף בקרן פיטנגו והיום משקיע פרטי בולט בחברות בריאות דיגיטית), העוסקת באוטומציה של אבחון על בסיס תמונות הדמיה רפואית, באמצעות שימוש בביג דאטה".

קליסקי: "אין הרבה חברות מעניינות בתחום הדיגיטל הלת' בארץ לעומת חברות מובייל ודיגיטל באופן כללי. במאגרים שלנו רשומות 140 בסך הכל. אני חוששת שהיזמים הישראלים מעדיפים את תחום התקשורת בגלל הרקע הצבאי שלהם, אבל בהדרגה יש זליגה לתחום הרפואי. מדובר במי שרוצה להשתמש ביכולות שלו כדי להיטיב עם האנושות. אנחנו עוקבים אחרי כמה חברות בתחום הדיגיטל הלת' ונשקיע אם נראה משהו מעניין במיוחד".

 הטרנדים הבולטים