בכיר ב"לוויתן": "רק הבנקים יקבעו אם המאגר יפותח"

"בכל חודש ש'לוויתן' מתעכב, הציבור מפסיד מיליארד שקל. בחלוקה ל-1.5 מיליון בתי אב, כל משפחה מפסידה בחודש יותר מ-650 שקל", כך טוען בכיר באחת מחברות הגז בשיחה עם "גלובס". "אני לא מדבר רק על משפחות ברמת אביב ג', אלא גם על משפחות של אתיופים מירוחם".

עוד טוען הבכיר: "שום סעיף במתווה לא משנה למעט סעיף היציבות". הוא נותן כדוגמה את הסעיף המחייב את "תמר" ולוויתן להוציא לפחות 500 מיליון דולר על רכש מקומי ("תוכן מקומי"). "ממילא זה משהו שהחברות עושות. שותפות תמר השקיעו עד היום 2 מיליארד שקל בשירותים בישראל, שזה כבר יותר מהדרישה במתווה", הוא אומר, "אם אני צריך להזמין עבודת מתכת מסקוטלנד או מעפולה, ברור שאעדיף מעפולה, כי זה זול יותר. אם אני צריך כוח אדם, ברור שאעדיף עובדים ישראלים על פני ייבוא עובדים מיוסטון, ואם אני צריך ארון חשמל, ברור שאעדיף להזמין מאפקון מאשר בסימנס בחו"ל. האינטרס שלנו בתוכן מקומי גבוה יותר מהאינטרס של המדינה".

בתשובה לשאלה אם מנגנון המחיר החדש שנוסף למתווה שיאפשר את הורדת מחיר הגז מ-5.4 דולרים ליחידת אנרגיה ל-4.7 דולרים ישפיע לרעה על פיתוח לוויתן, ענה הבכיר: "המחיר זה שטויות. בין שהמחיר הוא 4.7 דולרים ובין שהוא 4.9 או 5.4 דולרים - עם הכול אפשר להתמודד. הדבר היחיד שחשוב לפיתוח לוויתן הוא הגופים המממנים. לא אני ולא הממשלה נקבע אם המאגר יפותח, אלא רק הבנקים, והדבר החשוב ביותר לבנקים זו היציבות. ההוכחה לכך היא המכתב ששלח מנכ"ל דויטשה בנק ישראל ויו"ר איגוד הבנקים הזרים בועז שוורץ לצוות קנדל".

באותו מכתב טען שוורץ כי מימון פרויקט לוויתן הוא הגדול ביותר שידעה ישראל, "פי שניים מפרויקט תמר", והוסיף כי "סביבה רגולטורית, הכוללת פתרון הבעיות הפיסקליות והבעיות עם רשות ההגבלים העסקיים, היא הכרחית לגורמים הממנים... הדבר הוא נכון בעיקר לפרויקטים שנמצאים במים אולטרה עמוקים (כמו תמר ולוויתן - ה"כ), הדורשים הוצאות מימון גבוהות, והם בעלי סיכון גבוה". שוורץ אף הופיע בפני צוות השימוע הציבורי והציע להגדיר את פיתוח מאגרי הגז, ובהם לוויתן, "כריש" ו"תנין", פרויקטים לאומיים שיזכו את השותפויות בניכוי מס במקור על תשלומי ריבית.

"כמו כן, יש למצוא מנגנון שיבטיח פיצוי אם קורה משהו בזירה הפוליטית שישפיע על חוזי אספקת הגז", טען. אחד מחוזי אספקת הגז הגדולים שאמורים היו לאפשר את פיתוח לוויתן הוא החוזה לאספקת גז למתקן ההנזלה של BG במצרים. במסגרת מכתב כוונות שנחתם ביוני 2014 בין הצדדים, אמור היה לוויתן לייצא כשישית מעתודות הגז שבו למתקן ההנזלה. לאור הבעיות הרגולטוריות בישראל לא נחתמה עסקה סופית, וכניסתה של חברת "של" לתמונה מעלה את השאלה אם עסקה כזאת בכלל יכולה להתקיים בעתיד.

"עסקת לוויתן-BG לא ירדה מהפרק. אנחנו איתם בקשר כל הזמן, והם עדיין מעוניינים בגז מלוויתן", טוען הבכיר. "הם אפילו מוכנים לבנות בעצמם את צינור הגז מהמאגר למתקן בעלות 2 מיליארד דולר. עם זאת, יש להם תנאי. הם אומרים, 'אתם מדינה משוגעת, ואין סיכוי שנשקיע 2 מיליארד דולר אם אין ערך לחתימה שלכם'. כפי שאמרתי, הכי חשוב שהמתווה יאושר עם סעיף היציבות".