"מגבלות השכר של בנק ישראל יגרמו לעזיבת יו"רים איכותיים"

"ישנו חשש אמיתי ששלילת האופציה לתגמל יו"ר בנק בתגמול מותנה בביצועי החברה תפר את מאזן הכוחות: יו"ר-מנכ"ל. לא מן הנמנע שהמגבלות החדשות יובילו לעזיבה של יו"רים מוכשרים ואיכותיים לענפים מתגמלים יותר".

כך אומרת ל"גלובס" רו"ח קרן קיבוביץ', שותפה, מנהלת מחלקת תגמול ב-BDO זיו האפט. עוד סבורה קיבוביץ' כי המגבלות החדשות יפגעו בסמכותו ויכולת הפיקוח של היו"ר ויהפכו אותו לתפקיד ייצוגי בלבד, זאת על אף שבבנקים ממלא תפקיד זה מועסק ב-100% משרה.

נזכיר כי ביום חמישי האחרון פרסם המפקח על הבנקים דודו זקן את הנוסח הסופי של המגבלות על שכר יושבי הראש בבנקים. בהוראות נקבע כי יו"ר בנק לא יוכל לקבל בונוסים ואופציות, אלא רק רכיב של שכר קבוע. עוד צוין בהוראות כי "מצופה שהשיקולים בקביעת גובה התגמול יביאו בחשבון אלמנטים ערכיים אשר באו לידי ביטוי בחקיקה ובתזכירי חוק רלבנטיים", ורמזו בכך להצעת האוצר לכך ששכר הבכירים בענף הפיננסים של מעל ל-3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס. כלומר בשורה התחתונה, מכוונים בבנק ישראל ששכר יושבי הראש בבנקים יעמוד על לא יותר מ-3.5 מיליון שקל.

לטענת קיבוביץ', רמות השכר של יושבי הפכו בשנים האחרונות ליותר ויותר סבירות ואין כמעט חריגות מעלות שכר של כ-3.5 מיליון שקל לשנה ליו"ר ובמקרים קיצוניים עלויות של כ-5 מיליון שקל לשנה.

עוד היא מציינת כי הכללים שקבע זקן אינן מקובלים בעולם. "הרגולציה הקיימת בתכניות תגמול מקובלות כיום ליו"ר דירקטוריון בבנקים בעולם שונה מהוראת המפקח החדשה בישראל. לדוגמה, בארצות הברית אין מגבלות רגולטוריות משמעותיות על שכר נושאי משרה בבנקים ועל שכר יו"ר דירקטוריון בפרט. באירופה ישנה טיוטת הנחיות של רשות הבנקאות האירופית, שבה תגמול משתנה יוכל להינתן לתפקידים פיקוחיים רק במקרים חריגים, תוך שיקול דעת, בעוד ההוראה החדשה בישראל אוסרת זאת לחלוטין", אומרת קיבוביץ'.

היא גם מוסיפה שההוראות שקבע זקן אינן ברוח תיקון 20 לחוק החברות בישראל, שעסק בשכר הבכירים, ואשר נולד על מנת להדק את הקשר בין הביצועים לתגמול.

ב-BDO זיו האפט, ביצעו עבודה ובה ניתחו את רמות השכר של יושבי הראש בענף הפיננסים לעומת החברות הציבוריות במדד ת"א 100, ומצאו כי כבר כיום ישנו פער בין שכר יושבי הראש בענף הפיננסים לשאר המגזרים, כאשר הפערים בין שתי הקבוצות רק הלכו והעמיקו בשנים האחרונות.

כך למשל, בשנת 2012 עמד בממוצע שכר יו"ר חברה במדד ת"א 100 על 4.3 מיליון שקל, לעומת 3.8 מיליון שקל בענף הפיננסים, קרי פער של 12%. ואילו בשנת 2014 פער זה כבר העמיק לכ-30% עם שכר ממוצע של 2.75 מיליון שקל בפיננסים לעומת 3.9 מיליון שקל בכלל מדד ת"א 100.זאת ועוד, קיבוביץ' מדגישה שבבנקים מחויבים יושבי הראש למשרה בהיקף של 100%, בעוד בשאר המגזרים פעמים רבות אחוזי המשרה נמוכים יותר והשכר גבוה יותר.

כמו כן, מהתוצאות שהתקבלו במחקר, עולה כי בשנים 2014-2012 ישנה ירידה משמעותית בהיקף התגמול המשתנה ליו"ר בענף הפיננסים (הן המענק והן הרכיב ההוני) בין השנים כאשר ה"שפל" היה בשנת 2014 בה הרכיב המשתנה (מענק ורכיב הוני) הינו הנמוך ביותר, ועומד על 55% לעומת 64% בשנת 2012.

קיבוביץ' סבורה כי רכיב המענק ירד דרמטית משלוש סיבות. ראשית הרגולציה בענף הפיננסים הפכה הדוקה יותר. "שנית, יישומו של תיקון 20 לחוק החברות והטמעתו בהסכמי ההעסקה הידקו את הקשר בין ביצועים לבין מענקים וחייב את החברות לקבוע תקרה לרכיבי התגמול המשתנים. כמו כן, מעורבותם של גופי הייעוץ למוסדיים בתהליכי אישור השכר, הביאו לירידת השכר", מעריכה השותפה ב-BDO זיו האפט.

"תפקיד יו"ר הדירקטוריון, כמי שעומד, בראש ההנהלה העליונה בארגון, הינו תפקיד משמעותי ומשפיע. יו"ר הדירקטוריון הוא למעשה הקברניט המנווט את הספינה, מתווה את האסטרטגיה והמדיניות ומכוון את הארגון להגשמת מטרותיו ויעדיו. בייחוד במערכת הבנקאית, יו"ר פעיל מקדיש את כל זמנו ומרצו לצורך מילוי תפקידו, נוטל לידיו את המושכות וממלא תפקיד מפתח בבנק, זאת בהשוואה לענפי פעילות אחרים", טוענת קיבוביץ'.

"אולם, אם יו"ר בנק ירגיש שיש פגיעה מתמדת ומתמשכת בתגמול אותו הוא מקבל, הוא לא יהסס לפזול למגזרים אחרים. שכן, היא מציינת, שככל שאדם יצר לעצמו מוניטין, תדמית וניסיון רב שנים בתפקידים בכירים, כך גם קל לו יותר לבצע מעברים חוזרים ונשנים של תפקידים בין המגזרים השונים", היא מציינת.

 ממוצע שכר יושבי ראש