המדינה שסובלת כנראה הכי הרבה בעולם מצניחת הנפט

כאשר אם מתוסכלת השליכה מנגו לעברו של נשיא ונצואלה ניקולס מאדורו בחודש אפריל השנה ופגעה בראשו, היא לא יכלה לנחש את התוצאה: לשכת הנשיא הבטיחה לתוקפת חסרת הדיור דירה חדשה.

תושבים אחרים במדינה היו פחות בני-מזל: לולימר גליס ומשפחתה איבדו את ביתם ב-2010 כאשר מפולת בוץ הרסה את עיירת הפחונים שלהם, והם מצאו מגורים חלופיים במחנה צבאי ממערב לבירה קארקאס. למרות פניות למנהיגי המדינה, המשפחה עדיין ממתינה לקבל דירה בשיכון שהשיק הוגו צ'אבז, קודמו המנוח של מאדורו.

תוכנית "גראן מיסיון ונצואלה" שיזם צ'אבז נועדה לסייע למשפחות שאיבדו קורת גג באסונות טבע, אבל ההיקף שלה - בניית 3 מיליון דירות עד 2019 - הפך אותה לענקית. תומכי המיזם אומרים שיפתור את כל בעיות הדיור המציקות של ונצואלה, ואילו המבקרים אומרים שמדובר בפעלול בחירות פוליטי יקר שהמדינה כבר אינה יכולה לממן, למרות שהיא בעלת יתרות הנפט הגדולות בעולם.

"הם הבטיחו לנו בית, ואחרי שנים לא קיבלנו כלום", אומרת דיבינה, בתה של לולימר. "כעת מאיימים לסלק אותנו מהמחנה הצבאי. במשבר הכלכלי הנוכחי, אני חושבת שאנחנו לא הולכים לקבל דירה".

תקופת האבן

היא צודקת כמעט בוודאות. על רקע ירידת מחירי הנפט, ונצואלה מתקשה לשמור על רמת ההוצאה החברתית שאפיינה את עידן צ'אבז. הנפט הגולמי מהווה 96% מהכנסות היצוא של המדינה. קריסת מחיר הנפט במחצית ב-14 החודשים האחרונים שללה מונצואלה הכנסה של כ-36 מיליארד דולר בהשוואה לממוצע בשנתיים הקודמות, שבהן קיבלה הממשלה כ-79 מיליארד דולר.

ירידת מחירי הנפט גרמה סבל גדול במדינות היצוא שלו, כשהיא מרחיבה גירעונות תקציביים ומחלישה מטבעות ברחבי העולם. חברות אנרגיה נאלצו לפטר אלפי עובדים ולגנוז מיזמים במיליארדי דולר. ואולם ונצואלה ניצבת בפני האיום הכלכלי הגדול ביותר מבין מדינות הנפט הגדולות בעולם. עם מחסור במוצרי יסוד - מחלב ועד נייר טואלט - שהולך ומחמיר מדי יום כאשר היבוא יורד, לא רק מיזמים פופוליסטיים של דיור עומדים בסכנה.

"ונצואלה מתנהלת על אדי דלק", אומר רוס דאלן, מנהל בנק ההשקעות לאטין-אינבסט. "הכנסות הנפט הנוכחיות אינן מספיקות לתשלום החובות של המדינה, לממן את היבוא שלה ולפרוע את הריבית על האג"ח שלה".

החוב שהנפיקו הממשלה וכמה חברות ממשלתיות, ביניהן קבוצת הנפט הלאומית PDVSA, הצטבר ל-128 מיליארד דולר לפירעון ב-24 השנים הבאות. אבל 6.3 מיליארד דולר ממנו מגיעים לפירעון לפני תום שנה זו, לפי בנק אוף אמריקה. עד כה יכלה קארקאס לשלם למחזיקי האג"ח שלה במט"ח במכירת נכסים, איגוח של חובות נפט ושימוש ביתרות המט"ח שלה, שירדו בכ-7 מיליארד דולר מסוף פברואר. הן עומדות כעת על 16.9 מיליארד דולר, אחת הרמות הנמוכות בעשור האחרון לפי נתוני הבנק המרכזי, והחשש הוא שהן יאזלו לגמרי ברבעון הראשון של 2016. תרחיש כזה ייצור משבר מאזן תשלומים, ויפגע בבעלי אג"ח גדולים, כמו החברות אשמור, פימקו ובלקרוק בארה"ב.

הכאוס הכלכלי מגביר את המתחים הפוליטיים. מפלגת השלטון הסוציאליסטית ניצבת בפני בחירות כלליות בחודש דצמבר, שלפי הסקרים האופוזיציה תנצח בהן. בחודש יוני מצאה חברת הסקרים דאטנליסיס ש-84% מתושבי המדינה חושבים שארצם נעה בכיוון הלא-נכון. יותר ממחצית הנסקרים אמרו שיצביעו לאופוזיציה, ורק 30% יתמכו לסוציאליסטים. מול תרחיש כזה, הממשלה מנעה רשמית ממועמדי אופוזיציה בולטים את ההתמודדות - מהלך שוושינגטון מתחה עליו ביקורת.

תבוסה בבחירות לפרלמנט תערער את מאדורו, שנשיאותו אמורה להסתיים ב-2019 - ועשויה להביא להדחתו במשאל עם בשנה הבאה, ובכך להפוך אותו לאחת הדמויות הפוליטיות הלאומיות הראשונות שנופלות קורבן לירידת מחירי הנפט.

ונצואלה הייתה המתנגדת התקיפה ביותר להחלטת אופ"ק לשמור על מכסות התפוקה של קרטל הנפט גם כשהמחירים התחילו ליפול. קל להבין למה: הכלכלה צפויה להתכווץ השנה ב-7%. זה לא נובע רק מירידת מחירי הנפט. הניהול הכושל של התעשייה - אי היכולת להשקיע - וסדרת הלאמות לא מוצלחות מסבירים גם הם את הכישלון הכלכלי.

הפקת הנפט קפאה על כ-2.9 חביות נפט ביום, משיא של 3.3 מיליון חביות לפני שצ'אבז נבחר לנשיא ב-1998. מחיר הנפט היה אז אמנם רק 10 דולר לחבית, אך היה 100 דולר לחבית בממוצע במשך רוב שנות שלטונו. העושר הגולמי הזה מימן את המדיניות הפופוליסטית, אך הוביל לשאננות ולהיעדר השקעה במגזרים נוספים, אומרים המבקרים. "אם הנפט יהיה שווה כלום יום אחד, ונצואלה תחזור לתקופת האבן", אומר פרנסיסקו רודריגז, כלכלן בבנק אוף אמריקה.

מריקלן סטלינג, סוציולוג נוטה לשמאל במרכז רומולו גאייגוס ללימודי אמריקה הלטינית בקארקאס, דווקא מסכים עם קביעה זו. "אנחנו מדינת נפט ואנחנו יודעים לחיות רק עליו", הוא אומר. "הפריון שלנו נהרס. אנחנו אחוזי פחד מהירידה במחירי הנפט".

קרטל של פשע מאורגן

מאדורו נכשל בגיבוש מדיניות כלכלית קוהרנטית. במקום לפחת את המטבע כדי לשפר את הכנסות הנפט של המדינה במטבע המקומי, הממשלה מדפיסה בוליברים כדי לכסות גירעון תקציבי מתרחב שמוערך ב-20% מהתמ"ג. הסיבה פוליטית בחלקה*: פיחות היה מלבה את האינפלציה, שפוגעת בעיקר בשכבות שתומכות במאדורו. הממשלה לא מספקת נתונים, אבל סקרים פרטיים מעריכים את האינפלציה השנתית כבר כעת ב-100%, השיעור הגבוה בעולם.

משקיפים אחרים אומרים שמאדורו מוגבל על ידי הצורך לספק את החוג הפנימי של משטרו, שנשלט על ידי הצבא, ונהנה מהגישה לשערי מט"ח מסובסדים. כלומר, ראשי הצבא יכולים לקנות דולר תמורת 6.3 בוליבר, ולמכור אותו בשוק השחור בכמעט 700 בוליבר לדולר. הסידור הזה מבטיח לכל הפחות את אחיזתו בשלטון של הנשיא. "העיצוב של הכלכלה הפוליטית מיטיב רק עם המושחתים", אומר שר לשעבר בממשל של צ'אבז. "זה קרטל של פשע מאורגן".

על רקע מצוקת המטבע הקשה, הממשלה נאלצת לצמצם את היבוא, כשהיא משלמת קנסות של מיליארדי דולר על פיגורים בתשלומים, ומייצרת מחסור במוצרי יסוד במדינה שתלויה ביבוא. המחסור, בזיזת חנויות וסורקי טביעת אצבע במרכולים הם הגורמים העיקריים לאובדן הפופולריות של מאדורו. קבוצת המשבר הבינלאומית התריעה בחודש שעבר מפני קריסה חברתית בונצואלה, כתוצאה מ"ירידה חדה בהכנסה הריאלית ומחסור גדול במזון בסיסי, תרופות ומוצרים בסיסיים נוספים".

הממשלה מכחישה את רמת השחיתות הגבוהה, וטוענת שהסיבה למצב היא "מלחמה כלכלית" שמנהלים אנשי עסקים קפיטליסטים - שחלקם נכלאו - בחברה הונצואלית באמצעות אגירת מוצרים, ניפוח מחירים וספקולציות. הרטוריקה הזו הולידה כבר בדיחות. "הנשיא מאדורו הוא כנראה אחד המנהיגים הבודדים שהמציאו מלחמה כלכלית שהם מפסידים בה", אומר דאלן.

מול פני משבר כלכלי כזה, המשקיפים תמימי דעים שהמשטר רק יהדק את אחיזתו הפוליטית במדינה ולא ירפה אותה, על רקע הפערים בין הבטחותיו לביצועיו. מאדורו טוען שהממשלה השקיעה בארבע השנים האחרונות יותר מ-73 מיליארד דולר בבניית 700,000 יחידות דיור. עד 2019, אומרת הממשלה, 40% מתושבי המדינה, 12 מיליון נפש, יתגוררו בדירות שהוקמו במסגרת תוכנית "מיסיון ויויינדה" ("משימת המגורים"). "אנחנו נשיג את זה", אמר הנשיא לתומכיו באפריל, "עם נפט ב-100 דולר לחבית או 40 דולר לחבית. אני נשבע".

ואולם רק מעטים חושבים שהנשיא, נהג אוטובוס בעברו, יכול לעמוד במילתו. מרסדס דה פריטס, מנהלת הסניף הונצואלי של ארגון "שקיפות בינלאומית", שמדרג את ונצואלה קרוב לתחתית מדד השחיתות שלו, מאמינה שהממשלה אינה יכולה לעמוד בהוצאה בתחומים שנעים מדיור ועד בריאות וחינוך.

"תוכניות ומשימות חברתיות הן מכשירים פוליטיים ואלקטורליים", אומרת פריטס. "זו שנת בחירות שבה הבטיח הנשיא מאדורו לבנות 400,000 יחידות דיור". עם ירידת מחירי הנפט, יהיה קשה מאוד, שלא לומר בלתי אפשרי, להשיג את זה. גם כשמחירי הנפט היו גבוהים, מיסיון ויויינדה לא עמדה ביעדים שלה: רק 674,000 מ-1.2 מיליון יחידות הדיור שהובטחו בהשקתה בשנת 2011 נבנו עד כה, לפי נתונים ממקורות שונים.

הוצאה חברתית אחרת כבר מעוכבת. בנק אוף אמריקה מעריך שההוצאה של הממשלה המרכזית צנחה ב-24% בהשוואה שנתית בינואר-מאי 2015. "אם מחירי הסחורות יישארו נמוכים, ב-2016 ונצואלה תקבל את ההחלטה הכואבת לבצע התאמה תקציבית אלימה, או פיחות ענקי - או את שניהם", אומר אלברטו ברנל, מנהל המחקר והאסטרטגיה בחברת בולטיק קפיטל מרקטס במיאמי. "אם לא כך, ונצואלה תצטרך להפסיק לפרוע את כל התשלומים הבינלאומיים שלה, מה שאומר חדלות פירעון". הוא מניח שקארקאס תעשה הכול כדי להימנע מגורל כזה.

שינויים מסוכנים

הסיבות למשבר הכלכלי רבות ומסובכות. ההלאמה הרת האסון של תעשיות לידי צ'אבז, כולל מלט ופלדה, השאירה את המדינה תלויה יותר-ויותר ביבוא, אומרים משקיפים רבים. היעדר אספקה מקומית - ייצור הפלדה והאלומיניום צנח לרמות שפל של 30 שנה - יצר מגבלה אוטומטית לתוכנית הדיור של הנשיא מאדורו. חברת המחקר אקואנליטיקה אומרת שמגזר הבנייה התכווץ ב-10% ברבעון השלישי של 2014, ומעריכה שיתכווץ בעוד 16% השנה.

"בהתחשב בכך שצריך לייבא את רוב החומרים לבניית יחידות הדיור, צניחת מחירי הנפט תשפיע ישירות על מגזר הבנייה", אומר אדרובל אוליברוס מחברת אקואנליטיקה. "אם הממשלה תרצה לבנות יותר, היא תצטרך לייבא יותר".

אבל ההכנסות הנמוכות יותר-יותר מגבילות את היבוא, שצנח ב-22% בשנה שעברה לפי אוליברוס. התוצאה היא בין היתר פגיעה בצריכה המקומית. להערכתו, היצוא יצנח השנה בכמעט שליש.

עם התחדשות ירידת הנפט באחרונה, כמה משקיפים אומרים שלמאדורו לא תהיה ברירה אלא לפחת את המטבע ולהעלות את מחיר הבנזין הזול ביותר בעולם. מקורות במפלגת השלטון אומרים ששינויים כאלו מסוכנים מדי בשנת בחירות.

"התיקונים הללו שהיו לא פופולריים בקרב בסיס התמיכה של מפלגת השלטון צוברים כעת תמיכה, מפני שהם חוששים שהיפר-אינפלציה תוריד אותם מהשלטון", טוען רודריגז.

יכול להיות שכבר מאוחר מדי מבחינת מפלגת השלטון. גם לפני קריסת מחירי הנפט, העניים במדינה סבלו קשות. אחרי שנים של ירידה, העוני עלה ב-7% ב-2013 ביחס ל-2012, לפי האו"ם, ומחק בכך חלק מהשיפור שהושג בימיו של הנשיא צ'אבז.

"עם מאות מיליארדי דולר שהושקעו בתוכניות חברתיות במשך שנים רבות, המסקנה היא שהעוני גדל ולא הצטמצם. אני חושבת שאנחנו צריכים לשבת ולהעריך מה לעשות, בייחוד מפני שמקור ההכנסה העיקרי שלנו, הנפט, מתכווץ", אומרת דה פריטס.

כעבור ארבעה חודשים, לא ברור אם מרלני אוליבו, האשה שהשליכה את המנגו שפגע בראשו של הנשיא, קיבלה את הדירה שהוא הבטיח לה. מה שברור שהוא שמשפחת גליס מצויה כעת בסכנת פינוי מיידי מדירת הבטון הקטנטנה והלחה שלה בבסיס הצבאי. "אני לא יודע אם הם יכולים לקיים את ההבטחה לדירה חדשב בשבילנו", אומרת לולימר גליס. "יש כאן בונצואלה מלחמה כלכלית, או מלחמת נפט בין המדינות המפיקות. אני ענייה ויכול להיות שאזרק בקרוב לרחוב. אני רק רוצה את הבית שהם הבטיחו לנו".

 כלכלת ונצואלה