מה הסינים מנסים להשיג?

יש האומרים שזו פרשת דרכים, ויש האומרים שזהו עוד מעשה אופייני של ממשל ריכוזי החלטי. אני חושב שזהו שילוב בין שניהם, כאשר יש כאן ריח של פאניקה זוטא. מדובר כמובן במעשה הפיחות של המטבע הסיני, בשבוע שעבר. פיחות אשר זעזע לא מעטים, ואשר הכניס הרבה אנליסטים לפינה של המתנצלים. מדוע? כי על ידי מעשה הפיחות נשברו כמה מהנחות היסוד היותר שורשיות שהתנחלו בנופנו הכלכלי. אבל על כך קצת יותר מאוחר.

תחילה, קנה המידה. לפניכם גרף מבלומברג על היקף אותו פיחות ביואן:

אין ספק שהשוני מהשגרה בולט כאן לעין הבלתי מזוינת. לדעתי, לא רק ההיקף של אותו פיחות, אלא גם הצורה הברוטאלית של ביצועו, הפתיעו רבים. כמו שניתן לראות בגרף, בוצעו פיחותים דומים בעבר, למשל בין תחילת 2014 ואמצע 2014, אבל הפעם החליטו לעשות מעשה חד-פעמי מטלטל.

מן הגרף ניתן לראות שהבנק המרכזי הסיני הצליח לבצע משימה לא קטנה, והיא להחזיר בבת אחת את המטבע לערכו בתחילת 2012, אז המדינה הייתה עדיין בשגשוג כלכלי מעורר קינאה. מה הסיבות העיקריות להתנהלות הזו? כמו בכל סרט פשע טוב, השאלה המיידית שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא: מי נהנה מן הצעד הזה?

ברור שהנהנה העיקרי יהיו החברות המייצאות. ומי במקום השני? השווקים הפיננסיים כמובן. ועכשיו קצת הרחבה על אותם שני נהנים:

הייצוא

תחת הכותרת הזו אנו יכולים להכליל לא רק את מי שממש מייצא, אלא גם את כל מי שעומד מאחוריו, דהיינו כל התשתית העובדת והמייצרת לאותו ייצוא: כוח העבודה הכרוך בכך, וכו'. כאשר נתוני המקרו מורים בבירור על האטה חמורה מן הצפוי בסין, פיחות הוא צעד שמופיע בספרי הצעדים של קובעי מדיניות על מנת להילחם במיתון כללי ולא רק לענייני ייצוא. המטרה הזו הייתה כה ברורה עד שראינו תגובות פוליטיות די חמורות אצל הסובלות הפוטנציאליות מן הצעד: קוריאה, וייטנאם, טייוואן, ואפילו יפן. יש גם סכנה גדולה שהדיבורים על סחר "לא הוגן" יתחיל מחדש בקונגרס האמריקאי עקב ההתפתחות הזו.

השווקים הפיננסיים

נכון שהתגובה המיידית הייתה דווקא שלילית בשוקי המניות של המדינה הגדולה ההיא אבל קובעי המדיניות, בכל מדינה, פועלים על פי ספר הנחות היסוד של הקורלציות המוכרות, ויש הגיון בלחשוב שמטבע חלש דווקא אמור לתת גושפנקא חיובית לשוק המניות המקומי. יש לזכור שאותה ממשלה ריכוזית ניסתה, ומנסה, בצורה מאוד לא אורתודוקסית, להאט ואף לעצור את הירידות הקשות שראינו בשוק המניות הסיני לאחרונה. בהמשך נראה אם יש סימנים מעידים של הצלחה בכיוון זה.

ומה לגבי האינפלציה?

ועוד נקודה שלא דובר עליה בהרחבה, אבל שיש לקחת אותה בחשבון, לדעתי. זהו האפקט האינפלציוני הקטן הצפוי מצעד הפיחות. ירידה דרמטית ומהירה של התוצר, של הפעילות הכלכלית הפנימית, ושל השווקים הפיננסיים, כל אלו בו זמנית, יכולים בהחלט להביא לסביבה דפלאציונית. וכמו שנאמר לא פעם בפורום זה: מול אינפלציה קל לבנקאים המרכזיים להילחם, אבל מול דפלאציה זה כבר סיוט אחר, וראו את השנים היפניות האבודות כדוגמא לכך. לכן, על מנת לשמור על יעד ה-2% אינפלציה ה"קדוש" בעיני קובעי המדיניות של תקופתנו, פיחות נראה בהחלט כצעד משלים וטוב.

וכך, על יד צעד חריג אחד, ניסו להרוג כמה ציפורים בבת אחת. האם יש סיכוי להצלחה?

בדרך כלל, מעשה מוניטארי אמיץ, אך חד פעמי, אינו משיג את מטרתו, אבל חוץ מן השווקים הפיננסיים התוצאות לגבי הנושאים האחרים גם כך ייראו בטווח הארוך בלבד. ומה לגבי שוק המניות? הנה גרף שבועי של מדד פוטסי סין-50:

■ הפריצה מעל קו המגמה היורד, מאז תחילת 2013 ועד החודשים האחרונים של 2014, הייתה נקודת הזינוק של העלייה הגדולה (1 סגול).

■ זו נעשתה בחמישה גלים יפים למדיי (מספרים בירוק בהיר), כאשר ניתן להבחין בחלוקת משנה יפה של אותם גלים מגמתיים.

■ באזור 12900 ראינו שני אירועים טכניים ברורים, אשר נתנו את האות לסיום המהלך העולה (2 סגול): המחיר שבר מטה את רמת השפל האחרון הקודם, וראינו שבירה של קו המגמה העולה שהחל בסיום גל 2.

■ המהומה לגבי השווקים הסיניים הייתה גדולה, ורחבה, אבל, כפי שעיניכם רואות, בעצם מדובר עד כה בתיקון טכני לגיטימי למדיי של 61.8% פיבונצ"י (כשני שליש), מדויק למדיי, דהיינו סביב 9700 (3 סגול).

■ משם, המחיר הגיב בעלייה, כאשר יש בו ליווי של האינדיקציה.

■ בכניסת ההון, ב-4 סגול, חייבים לציין שהיציאה ההונית שהאינדיקאטור מציין ממש לא פרופורציונאלית לרעש שנעשה מסביב. ראו ערכים שליליים רציניים בתחילת 2014, ממש לפני הפריצה מעלה (!).

■ באותו אינדיקאטור אנו יכולים להבחין בליווי של השפלים עם אלו של המחיר, וזה די מחזק את העניין.

■ בדיוק כמו שאנו יכולים להבחין בליווי של השפלים באינדיקאטור המומנטום ב-5 סגול.

לסיכום אומר: החבורה הקובעת בסין החליטה לעשות "את כל מה שצריך" כדי לעצור את הסחף בייצור, ייצוא, ובמפולת הפיננסית. אבל, בניגוד למריו דרגי, אשר אמר זאת, אבל עשה הרחבה כמותית רק אחרי שנים, הם עשו זאת במיידי, ומבלי לדבר הרבה על כך. לפחות בשוק המניות, התצורה הטכנית בנויה להתייצבות, ואולי לתגובה חיובית מסוימת. האם השיטה הסינית תצליח יותר מאשר האירופית? בינינו, לא קשה להגיע להישג כזה.

 

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.