מניות הבנקים חזרו לאופנה

היום פירסם בנק מזרחי טפחות את דוחותיו, ובשבוע הקרוב ילכו בעקבותיו גם ארבע הקבוצות הבנקאיות הגדולות הנוספות ויפרסו את תוצאותיהן הכספיות לסיכום המחצית הראשונה של שנת 2015. ציבור המשקיעים יעקוב מקרוב אחר התוצאות על מנת לנסות ולהבין האם ביצועי מניות הבנקים - המצויות בעיצומו של ראלי אדיר מאז ה-12 בפברואר השנה - אכן מגובים בתוצאות עסקיות טובות ואופק רווחיות המצדיק המשך החזקה נרחבת במניות הסקטור הבנקאי.

מאז 12 בפברואר זינק מדד מניות הבנקים המקומי בכ-28%, בזמן שמדד ת"א 100 הוסיף לערכו 16%. הראלי במניות הבנקים מתרחש על אף העובדה שבמשרד האוצר יושב החל מחודש מאי השנה משה כחלון (עובדה שהייתה ברורה כבר לאחר הבחירות שנערכו במארס), שר אוצר הנתפס כעוין כלפי המערכת הבנקאית. אשתקד, נזכיר, התמונה הייתה שונה בתכלית כשמדד ת"א בנקים איבד 5.58% בזמן שת"א 100 עלה ב-6.73%.

ההערכה הממוצעת בשוק ההון היא כי חמשת הבנקים הגדולים במערכת צפויים להציג רווח מצרפי רבעוני העולה על 2 מיליארד שקל, ותשואה להון ממוצעת ענפית של 9%. החמישה, שמחזיקים בנתח של 94% מהיקף הנכסים של הבנקאות המסחרית בארץ, צפויים לסכם את המחצית הראשונה של השנה ברווח מצרפי העולה על 4.7 מיליארד שקל, לאחר שב-2014 כולה הם רשמו רווח שנתי של 6.4 מיליארד שקל.

הגורמים שהעיבו על ביצועי מניות הבנקים בשנת 2014 לא התפוגגו: המרווח הבנקאי נמוך, תשואת הדיבידנד זניחה, השוק סובל ממיעוט משקיעים זרים, האיומים הרגולטורים גדולים וגדלים, המשקיעים המוסדיים המקומיים מוגבלים טכנית ברכישת מניות הבנקים, והיצע מניות הבנקים הפוטנציאלי למכירה בשוק גדול, ועשוי להגיע אליו בכל נקודת זמן.

כ-48% מתיק האשראי של הבנקים חשוף לשוק הנדל"ן המקומי, הן באמצעות חשיפה ישירה לענף והן באמצעות חשיפה לאשראי שמובטח בנכסי נדל"ן. זאת, בזמן שהאופק של שוק הנדל"ן המקומי לא ברור ורמת ההפרשות במערכת הבנקאית נמוכה באופן יוצא דופן.

גם פוטנציאל רווחי ההון בתיק איגרות החוב של הבנקים מוגבל, ותשלום קנסות על ידי חלק מן הבנקים לרשויות האמריקאיות הוא עדיין תסריט סביר. בהיעדר תהליך מדיני, גם חרם בינלאומי על הבנקים הישראלים הוא איום שתמיד עלול להימצא מעבר לפינה וכרגע השוק אינו מתמחר אותו.

בלי מאניה-דפרסיה

במציאות מורכבת זו היפוך המגמה במניות הבנקים הוא פועל יוצא של שילוב בין מחיר נוח יחסית ביחס לאלטרנטיבה הקיימת בשוק המניות המקומי, תיאבון גואה לנכסי סיכון וסימני התייעלות משמעותיים המהווים כרית ביטחון לרווחיות.

גם לאחר גל העליות האחרון, רובן המכריע של מניות הבנקים נסחרות מתחת להונן העצמי, במחיר המשקף מכפיל רווח משוקלל של 11 בלבד. כמחצית מן הרכיב המנייתי של הציבור מושקע במניות מקומיות ובזירה זו הבנקים מהווים אופציית השקעה בעלת נזילות טובה ובמחיר שפוי.

הבנקים גם מציגים ניצני התייעלות משמעותיים, והתייעלות בנקאית הייתה מאז ומעולם ההבטחה הלא ממומשת, שיכולה להציף ערך של ממש במניות הבנקים. הגידול המהיר באשראי של משקי הבית, הן בתחום המשכנתאות והן בתחום האשראי הצרכני, והשיפור העצום בתיק האשראי של הבנקים המקומיים הבא לידי ביטוי ברמת ההפרשות אפסית תומכים אף הם בביצועי מניות הבנקים.

על רקע הכוחות המנוגדים הפועלים על מניות הענף, והקושי המוכח של מיטב המוחות המכסים את התחום להעריך את המגמה קצרת הטווח במניות הבנקים, נראה כי ההחלטה המתבקשת היא לשמור על חשיפה במשקל שוק לסקטור הבנקים המקומי, ולא להיסחף למאניה-דפרסיה השקעתית על בסיס כל איום או הזדמנות.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון