השיעור שישראל צריכה ללמוד מרכישת הענק של טבע

רבות דובר על עסקת הענק של טבע שרכשה את החטיבה הגנרית של אלרגן בכ-40 מיליארד דולר - העסקה הגדולה ביותר שביצעה חברה ישראלית אי-פעם. לפי החברה, צפויות הכנסותיה אחרי המיזוג להסתכם בכ-100 מיליארד שקל ב-2016, וטבע תהפוך לאחת מ-10 חברות הפארמה המובילות בעולם והמובילה בשוק הגנריקה. בשנים האחרונות התרגלנו למצב העגום שבו חברות ישראליות נקנות ע"י זרים, והנה סוף-סוף זכינו להיות בצד של "הטורפים" ולא של "הנטרפים". האם יש לכך משמעות כלכלית? איזו חשיבות, אם בכלל, יש לחברות ישראליות גלובליות על הכלכלה? ולמה המצב שבו אנחנו "הדגים החלשים בבריכה" אינו טוב עבורנו?

כמה חברות גדולות יש בישראל?

החברה הישראלית השנייה בגודלה אחרי טבע היא כיל, עם שווי שוק של כ-30 מיליארד שקל בלבד (כ-12% משוויה של טבע). בהשוואה עולמית, נראה כי מספר החברות הגדולות בישראל נמוך ביחס למדינות מערביות שגודלן דומה לישראל. כך למשל, בעוד שברשימת 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין "פורבס" נכללת נציגה ישראלית אחת בלבד (טבע), לדנמרק יש 3 נציגות וכך גם לאירלנד, לשוודיה 9, להולנד 10 ולשווייץ 16(!) נציגות.

מי הן החברות הגדולות בישראל?

ניתוח רשימת החברות הישראליות הגדולות מגלה כי מרביתן מגיעות מהמגזר הפיננסי, המסחר והשירותים והנדל"ן, או שהן חברות החזקה ללא פעילות עסקית עצמאית. מגזרים אלה משרתים בעיקר את השוק המקומי. למרות שחשיבותן למשק אינה מבוטלת, בהסתכלות מאקרו כלכלית מגזרים אלה עוסקים בעיקר בחלוקת העוגה ולא בהגדלתה. החברות שיכולות לשחק תפקיד מפתח בהגדלת העוגה הן היצואניות, המקיימות פעילות עסקית בישראל ומוכרות את מרכולתן ברחבי העולם. לצערה של ישראל, רשימת החברות הגדולות כוללת מעט מדי חברות גלובליות שמרכזן בארץ. לשם השוואה, בין 20 החברות הגדולות בשווייץ ישנן 18 חברות גלובליות, בדנמרק 16, ואילו בישראל 9 בלבד. כך שלא פלא שהתמ"ג לנפש בשווייץ מגיע לכ-80 אלף דולר, בדנמרק לכ-60 אלף דולר ואילו בישראל הוא פחות מ-40 אלף דולר.

תחרות מול תחרותיות: מיתוסים מול מציאות

הציבור הישראלי חונך שלא לחבב חברות גדולות. הישראלי, שסבל לאורך השנים מבעיות וכשלים שיצרו מונופולים מקומיים, הפנים שהפתרון לכל הרעות החולות של הכלכלה מצוי בהגדלת התחרות במשק.

אנו לא ממעיטים בערכם של המאמצים להגדלת התחרות בשווקים, אשר עשויים להביא לחלוקה הוגנת יותר של העוגה, אך מציעים להפנות את הזרקור להגדלת התחרותיות של החברות הישראליות בזירה הגלובלית. זאת, במטרה להגדיל את היקף הייצוא שלהן - דבר שישפיע באופן ישיר ומיידי על כלל המשק. כך למשל, האמריקאי שרוכש תרופה של טבע בניו יורק מממן העסקה של עובדים בישראל - החל מהייצור, דרך המחקר והפיתוח וכלה במטה הממוקם בארץ. אל הנהנים יש להוסיף את שרשרת הספקים והספקים של הספקים של טבע, המורכבת הן מחברות גדולות והן מעסקים קטנים ובינוניים.

המשמעות היא שכאשר מנסים להבין את החשיבות של חברה עסקית לכלכלת ישראל, יש לבחון ראשית את תמהיל הלקוחות שלה: האם רובם מקומיים או שמא מדובר בפעילות שעיקרה יצוא. בעוד שהחברות המקומיות הגדולות מייצרות תחרות לחברות הבינוניות והעסקים הקטנים, ובמקרים רבים אף דוחקות אותן מהשוק, החברות התעשייתיות, היצואניות הגדולות, מייצרות סביבן אקו-סיסטם שלם של חברות קטנות ובינוניות. חברות אלו, המתחרות בזירה הגלובלית, אינן מהוות תחליף למגזר העסקים הקטנים והבינוניים, אלא מהוות עבורו בסיס לצמיחה.

ועוד מיתוס: התרומה של הסטארט-אפ ניישן לכלכלת ישראל

מיתוס נוסף שהשתרש בציבור נוגע לכך שמגזר חברות ההזנק והטכנולוגיה העילית הן בבחינת "קטר הצמיחה של המשק". מיתוס זה נכון בחלקו ומתייחס לחברות תעשייה יצואניות המבוססות על מחקר ופיתוח - כמו טבע, אלביט, רפאל, או אפילו מפעלי ייצור של חברות גלובליות כמו אינטל - אך הוא אינו נכון ביחס לחברות הזנק הנמכרות לזרים, וביחס ל-280 מרכזי הפיתוח של החברות הזרות בארץ. התרומה של אלה לכלכלת ישראל קטנה ביותר. הן מעסיקות את המוחות הטובים ביותר שלנו, ותוצרי הפיתוחים היצירתיים שלהם, שחלק גדול מהם מבוסס על פיתוחים ביחידות צבאיות סודיות, משמשים בסיס לקווי ייצור בארצות אחרות ומספקים תעסוקה איכותית בישראל רק למספר קטן של מהנדסים ואנשי פיתוח, ללא עובדי ייצור, לוגיסטיקה, שיווק וכדומה, וללא מעגל הספקים ונותני השירותים המקומיים.

למה חשוב שיהיו עוד חברות גדולות המתחרות בזירה הגלובלית?

בין היתרונות הבולטים של חברות ישראליות גדולות המתחרות בזירה הגלובלית ניתן למנות את הבאים:

Spillover Effect - חברות גלובליות (ובפרט יצרניות) הפועלות בישראל ושלקוחותיהן מפוזרים בעולם, מייצרות סביבן אקו-סיסטם שלם של ספקים ונותני שירותים. אלו מעסיקים עובדים, מייצרים תוצר ומשלמים מסים למדינה.

הגדלת הפריון - חברות המתחרות בזירה הגלובלית נדרשות לבצע מהלכי שיפור והתייעלות, וכן להשקיע בטכנולוגיות ובמו"פ בהתאם לסטנדרטים העולמיים. כתוצאה מכך, רמת הפריון לעובד בחברות היצואניות גבוהה בעשרות אחוזים ביחס לרמת הפריון של החברות הפועלות בזירה המקומית בלבד.

תעסוקה איכותית - רמות השכר בקרב החברות הישראליות הגלובליות גבוהות בעשרות אחוזים מחברות מקומיות דומות. חברות גלובליות גדולות גם מציעות שלל תפקידים, בניגוד לסקטור המסחר והשירותים המקומי, שמרבית המשרות בו הן בדרגים נמוכים ובשכר ובתנאים נמוכים יחסית.

חיזוק הפריפריה והקטנת האי - שוויון - בניגוד למרבית חברות המסחר והשירותים המשרתות לקוחות מקומיים וכפועל יוצא יש חשיבות רבה למיקומי הפעילות שלהן בארץ, מידת התלות של החברות היצואניות במיקום הפעילות נמוכה יחסית. הדבר מאפשר ליצואניות רבות לבחור את מקום מושבן באזורי פריפריה שבהם תעסוקה איכותית מהווה מצרך נדיר. סוגיה זו מודגשת ביתר שאת, שכן למדינה יש יכולת לנתב את החברות הללו לאזורים אלו באמצעות מענקים והטבות. גם בנושא זה בולט ההבדל בין החברות הישראליות הגלובליות למרכזי הפיתוח הזרים המרוכזים במרכז הארץ ומגדילים את האי-שוויון במשק.

חיזוק היתרונות היחסיים של המשק - ככל שמשק הוא "פתוח" יותר וסחר החוץ (ובפרט הייצוא) מהווה בו מרכיב משמעותי יותר, כך מתאפשר לו להתמקד בענפים שבהם יש לו יתרון יחסי - ולבסס את היתרון הזה. חיזוק היתרון היחסי מתבטא בהקצאת משאבים יעילה יותר במשק המהווה בסיס לצמיחה ברת-קיימא.

השקעה במו"פ - היקפי ההשקעה במו"פ של החברות היצואניות המתחרות בזירה הבינלאומית, גדולים משמעותית מאלו של החברות המקומיות. הדבר מתבטא בין היתר ביצירת שיתופי פעולה בין חברות עסקיות למוסדות אקדמיים וגופי מחקר התורמים להצבתם של אלו בחזית המחקר העולמית.

חיזוק הקשר של מדינת ישראל עם העולם - חיזוק הקשרים הכלכליים והתלות הכלכלית בין ישראל לבין מדינות שונות, תורם לחיזוק הקשרים המדיניים, התרבותיים והאישיים בין המדינות ומועיל לדימוי הבינלאומי של ישראל.

אז מה למדנו ממקרה טבע?

במשך שנים התרגלנו לכך שאקזיט הפך לשם נרדף להצלחה. נכון, עבור אנשים מעטים מדובר בהצלחה אישית גדולה, לכיסם, אולם עבור הכלכלה הישראלית כולה זו בעיה קשה המכרסמת בתשתית הכלכלית והחברתית שלנו. דווקא על רקע מציאות זו מעניין לשאול כיצד הייתה נראית כלכלת המדינה אילו היו לנו ברשימת החברות הגדולות בעולם עוד 4 או 5 חברות גלובליות שמרכזן בישראל? מה אנחנו צריכים לעשות כדי להידמות יותר למדינות כמו שווייץ ודנמרק?

לדעתנו, זו לא שאלה תיאורטית אלא שאלה מעשית שצריכה לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימת סדרי העדיפויות הכלכליים במדינה.