הדיון המכריע תלוי בדרעי: האם ירוככו ההמלצות נגד כיל?

מאמצים קדחתניים בכימיקלים לישראל (כיל ) להשגת סיכומים עם משרדי הממשלה בניסיון לרכך את יישום ההמלצות של ועדת ששינסקי 2. זאת, לקראת דיון שתקיים מחר (ד') ועדת השרים לתיקוני חקיקה. הוועדה, בראשות שרת המשפטים איילת שקד, צפויה לדון בשינויים בחוק למיסוי משאבי טבע. שקד דחתה לאחרונה ניסיונות מצד ראשי כיל להיפגש איתה טרם הדיון בוועדה בנימוק שעליה ללמוד את עמדות משרדי הממשלה השונים ביחס ליישום המלצות הוועדה בראשות הפרופ' איתן ששינסקי.

ועדת השרים הוסמכה בידי הממשלה להכניס שינויים לחוק מיסוי משאבי הטבע, אך ערב הדיון שבו היא עשויה להכריע על אופן יישום המלצות ששינסקי 2, עדיין לא ברור אם מדובר בשינויים מהותיים עבור כיל באופן שיקטינו את המס שהיא תחויב לשלם למדינה, או שמדובר בשינויים מינוריים בלבד. לפי תזכיר החוק, על רווחים ממשאבי טבע שבין 14% ל-20% מכלל ההכנסות כיל תשלם למדינה מס בשיעור של 25%; ובמקרה של רווחים בהיקף של יותר מ-20%, היא תשלם מס על רווחי יתר בשיעור של 52%.

בלשכתה של שרת המשפטים לא הסגירו היום את עמדתה אודות היקף השינויים שבכוונתה להחיל במסגרת תזכיר החוק למיסוי משאבי טבע. שם אמרו כי הדיון ייערך בהשתתפות כל משרדי הממשלה הרלבנטיים ולאחריו תקבל השרה החלטה, זאת כשברקע מחלוקות בין המשרדים השונים. בדיון מחר ישתתפו נציגי משרדי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה. גורמים בירושלים העריכו היום כי אין מנוס מהכרעה ברורה בנושא מחר והעברתו לכנסת, כשהאופציה השנייה היא למעשה גניזתו: "גם מהלכים כואבים צריך להוציא לפועל. לשון המאזניים בדיון הזה יהיה שר הכלכלה אריה דרעי, שעדיין לא ברור אם ירצה להקל עם כיל".

אותם גורמים התקשו כאמור להעריך מה תהיה עמדתו של דרעי, זאת בין השאר על רקע קריאותיו לאחרונה של שר הכלכלה לנקוט צעדים שימזערו את הסיכון לסגירת מפעלים באזור הדרום. עם זאת, גורם בסביבתו של דרעי אמר כי הוא תומך בהגדלת הכנסות המדינה ממסים במקומות שיש לכך הצדקה כלכלית.

על פי תזכיר החוק, החברה תידרש לדווח למדינה בנפרד על רווחיה מכל אחד ממשאבי הטבע שהיא כורה או חוצבת בדרום: פוספט, אשלג, ברום, מגנזיום ועוד. בכיל מזהירים כי דרישה זו בעייתית, שכן החברה לא תוכל לקזז את הפסדיה בתחום המגנזיום משאר הפעילויות שהיא מקיימת, ובהן הרווחים מפעילות האשלג. מפעל המגנזיום שכיל מחזיקה בסדום מפסיד כיום כ-100 מיליון שקל בשנה. בחברה חוששים כי הדרישה לדווח על הרווחים בנפרד תיאלץ אותה לסגור את מפעל המגנזיום, שכן מדובר בחברה עסקית וציבורית. המשמעות היא פיטוריהם של כ-400 עובדים שמועסקים במפעל המגנזיום באופן ישיר, ועוד מאות עובדים בדרום שמתפרנסים בעקיפין מהפעילות בתחום זה.

במשרד האוצר מצפים כי עם יישום המלצות ועדת ששינסקי 2 כיל תגדיל את תשלומי המסים שלה למדינה בעוד כחצי מיליארד שקל מדי שנה. זאת, בזמן שראשי כיל מזהירים בדיונים פנימיים כי יישום המלצות הוועדה ככתבן וכלשונן יוביל אותה להעתיק השקעות בהיקף של מיליארדי שקלים מישראל לחו"ל על חשבון פיתוח התעסוקה בדרום, מה שיוביל לפיטוריהם של כ-2,000 עובדים בתעשיות של מוצרי המשך המבוססות על הפעילות בים המלח. מדובר בתעשיות הברום והפוספט. נציין, כי השקעות שתוכננו בפיתוח תעשייתי של החברה בנגב כבר הוקפאו במסגרת שתי החלטות שקיבל דירקטוריון כיל בקיץ שעבר.

"איומים והפחדות"

בשבועות האחרונים פועלים ראשי כיל להשגת סיכום עם המדינה, לפיו בתמורה לריכוך משטר המס שיוחל על החברה היא תוביל תוכנית השקעות בהיקף שבין 5 ל-6 מיליארד שקל בנגב. בכיל מאמינים שעל רקע נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצביעים על סימנים של האטה במשק, תוכנית כזו אמורה לזכות לפחות לתשומת לב ולקשב מצד משרדי הממשלה בירושלים. גורם המקורב לנושא סיפר כי לאחרונה התקיימו דיונים מעמיקים בנושא בין בכירי כיל בראשות ניר גלעד, לבין מנהל רשות המסים משה אשר, ראשי אגף התקציבים, נציגי משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. הגורם העריך שדיונים נוספים יתקיימו גם היום לקראת הדיון שייערך מחר בוועדת השרים לתיקוני חקיקה.

"החשש מהידרדרות המשק למיתון ולהאטה והחשש מגלישה לאבטלה ידועים לממשלה, ובסופו של דבר זה מוביל אותה לרצות את ההשקעות של כיל בדרום", אמר ל"גלובס" גורם בכיל, "הממשלה מתנהגת כסכיזופרנית או כלוקה בפיצול אישיות: מצד אחד, האוצר מתכנס בבהילות נוכח הסימנים להאטה בהשקעות והחשש מכניסה למיתון ופיטורים; ומאידך, גורמים מסוימים במשרד האוצר מנהלים אג'נדה שונה, שלא לומר אישית, להכבדת המס על כיל, תוך כפייה של סביבת המס הגבוהה ביותר בעולם, פגיעה בתעסוקה ודחיית תוכנית השקעות של כ-6 מיליארד שקל בנגב".

סוגיה נוספת שתעלה לדיון מחר בוועדת השרים קשורה גם להחלת החוק לעידוד השקעות הון על כיל, לאחר שהחברה הוחרגה ממנו במסגרת הרפורמה שנעשתה בחוק בשנת 2010. ההחרגה נעשתה בנימוק שכיל כורה וחוצבת משאבי טבע ולכן אינה זכאית להטבות מכוח החוק, אף שהיא עומדת ביעדי ייצוא של 25% מן התוצרת. יעד זה מזכה חברות תעשייתיות לקבל הטבות מס, כמו תשלום של מס חברות מופחת בשיעור של 5% בלבד.

במסגרת המגעים שהיא מקיימת מול משרדי הממשלה, כיל מבקשת מהמדינה להכיר בעיבוד של משאבי הטבע שהיא כורה בדרום ועד להפיכתם למוצר מוגמר כתהליך תעשייתי, שיש בו כדי לזכות אותה במס חברות מופחת. חלק ממשרדי הממשלה רואים בכך תהליך רציף ולפיכך אין להתייחס אליו כאל תהליך תעשייתי. הטיעון המרכזי של כיל לעניין זה הוא ההשוואה בין היקף ייצור האשלג שלה לבין היקף ייצור האשלג של מפעלי ים המלח הירדניים: אלה, מפיקים אשלג מאותו ים המלח, אך לעומתם כיל מצליחה לייצר כמעט פי 2 מהם, וזאת בזכות פעילות של מחקר ופיתוח ותהליכים תעשייתיים מתקדמים.

גורם בכיר במשרד האוצר ביקר היום את ההתנהלות של כיל ש"שנוקטת בגישה אגרסיבית לקידום ענייניה בחוק המיסוי, וכוללת איומים והפחדות חוצי גבולות כלפי הממשלה וכלפי עובדיה במפעלים", אמר. לדברי הבכיר, "העובדות הבסיסיות הקשורות לכיל לא השתנו: בעשור האחרון החברה הרוויחה בממוצע בכל שנה כמיליארד דולר, כאשר 80% מהם בעקבות מכירת אשלג. כל ילד יודע שאשלג הוא מחצב. אם מחירי האשלג בעולם ירדו - כיל תשלם למדינה פחות מס שמשיעור המס שהיא משלמת כיום. מדובר בתזכיר חוק צודק והוגן".