ביורוקרטיה, רגולציה ופרוצדורה - זה הסיפור האמיתי של ההתכווצות המתמשכת והמואצת בהשקעות ועסקים חדשים. לא BDS, לא פחד מסיכון ביטחוני, לא עוצמת המטבע, אפילו לא מצב כלכלות העולם. זה המשולש הקטלני שעומד מאחורי הנתונים המצטמצמים בצמיחה ובנפילה הנמשכת בהשקעה בנכסים קבועים. הגורם שמדכא כל חלקה טובה גם בהשקעות זרים וגם בהשקעות מקומיים - גדולים, בינוניים, קטנים וזעירים. והכי גרוע: כולם יודעים, כולם מדברים, ובפועל - המצב הולך ומחמיר. והוא קטלני.
עובדה בינלאומית: ישראל חווה צניחה מתמשכת במעמדה במדד הבנק העולמי בעשיית עסקים. לא מכבר פורסם דוח 2015, Doing Business של הבנק העולמי. בדירוג עשיית עסקים נמצאת ישראל במקום 40 בין 189 כלכלות עולמיות, ירידה של 2 נקודות מ-2014.
הנה סיפור אחד לדוגמה, שימחיש את המצב.
ברצינות דרמטית הכריזה ממשלת ישראל על "ייעול תהליכים, פישוט והפחתת הנטל הביורוקרטי". שרים ומנכ"לים נאמו, פקידים בכירים מונו, ועדות קמו, מומחים גויסו, מימון נשפך בשפע, עצים נכרתו כדי לספק ניירות עבודה עמוסי תרשימי זרימה, גם החלטות ממשלה התקבלו זו אחר זו וכנסי גאווה התארגנו. אפילו כנס בינלאומי עם נציגים בכירים ב-OECD היה. שלושה ימים מלאי הבטחות לכל טוב. זה היה בסוף יוני. לפני ארבע שנים. 2011. שנתיים אחרי שהתחילו לדבר והתקבלו החלטות ממשלה.
כדי להבהיר כמה פטפוט ביורוקרטי מיותר וחסר טעם מתקיים פה, בתוך העמקת הביורוקרטיה, הגידול המסיבי במספר המאכערים שהציבור נאלץ לגייס אל מול מוסדות הממשלה, החרפת ההידרדרות בשירות הממשלתי לאזרח ולעסקים והבזבוז החולני של הון ציבורי המציין את תקציבי הממשלות לדורותיהן - מספיק לציין את שפע הפקידים והארגונים הממשלתיים שששו לקחת חלק ב"מפגש המומחים" המבטיח והיהיר ההוא: ועדת ה-DOING BUSINESS, אז בראשות מנכ"ל האוצר חיים שני; הוועדה לשיפור השירות לאזרח של השר דאז מיכאל איתן; פורום הרגולטורים לעיצוב מדיניות רגולציה במשרד התמ"ת, האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, עוד ועוד נספחים ממשרדי הממשלה, כולל משרד החוץ ששימש מארח (לא ברור כמה עולים לנו כל הפקידים חסרי התוצאות הללו). הוויכוח בין המשרדים בשאלה מי יוביל את "חיסול הביורוקרטיה" היה אז חד וחם, עד שמשרד האוצר השתלט על זה.
שנה אחרי, קיץ 2012, נבחרה צופית חי למנהלת "היחידה להפחתת הנטל הביורוקרטי ולשיפור השירות הממשלתי לציבור". הודעת הממשלה-האוצר הבטיחה והדגישה כי היחידה של חי "תקדם את שירות הלקוחות הממשלתי, תפעיל את מדד השירות הממשלתי, ותרכז את הקמת המענה הטלפוני הממשלתי (נמ"ל), את קטלוג השירות האינטרנטי (מעש"ה) ואת עבודת המטה לשיפור השירות". עוד הוסיפה ההודעה הממלכתית מהקיץ ההוא כי "תפעל להפחתת הנטל הביורוקרטי ולייעול תהליכי עשיית העסקים בישראל".
בינואר 2014, אחרי שהתקציב כבר עבר, יזמו האוצר והיחידה סדרת כתבות. הנה דוגמה אחת: "בזבזתם חצי יום בביטוח הלאומי? נאלצתם להגיע פעם נוספת לאגף הרישוי כי לא ידעתם אילו מסמכים להביא? אולי כעת התמונה תשתנה: היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור במשרד האוצר מתחילה היום להפעיל מערך למדידת איכות השירותים הממשלתיים לציבור ביחידות הממשלה" (19.1.14, Ynet).
הרעיון המרכזי המוצהר היה לבדוק ולמדוד בעזרת סקרים ולקוחות סמויים 17 ארגונים ממשלתיים שהוגדרו "נותני שירות" (כלומר ארגונים שבפועל מבריחים ומתישים את האזרחים ואת העסקים), ובהם משטרת ישראל, אגף הרישוי במשרד התחבורה, רשות האוכלוסין וההגירה, הביטוח הלאומי, רשות המסים, רשות המקרקעין, שירות התעסוקה, משרד המשפטים ומשרד האוצר. מנכ"לית האוצר יעל אנדורן אמרה אז כי "המטרה היא שיפור השירות הממשלתי לציבור. ניתוח הממצאים והעברתם לגופים המבוקרים יאפשרו שיפור במקומות הנדרשים". צופית חי, המנהלת, הסבירה כי "זה חלק מתפיסה כוללת שמעודדת את הגישה שהאזרח שמבקש שירות מהמדינה הוא שותף ולקוח". אם זה לא היה עצוב, זה היה מגוחך.
המדדים יורדים, היחידה מתרחבת
עברו 20 חודשים. בזמן שהתברברנו המשיך המצב להידרדר. במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי (מדובר במדד שנתי של 189 מדינות, הנקבע לפי 9 מדדים קבועים לבנייה ועשייה של עסקים), ישראל שהייתה ב-2011 במקום 29, ירדה ב-2014 ל-38 והמשיכה לרדת ב-2015 למקום 40. דירוג ישראל במדד של פתיחת עסק צנח בשנה אחת, בין 2014 ל-2015, ב-8 נקודות ונמצא כעת במקום 53. מדד אישורי בנייה ירד ב-3 דירוגים, המדדים של חיבור לחשמל וקבלת אשראי נפלו ב-6 דרגות, וכך הלאה.
אבל בתוך כך התרחבה וגדלה "היחידה הלוחמת בביורוקרטיה ומקלה על העסקים". כדי להוסיף למעמדה היא הועברה ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה וצורפה אחר כבוד ליחידת התקשוב, שבינתיים קודמה, אף היא בכבוד, בגודל, בגיוסי כוח אדם ובתקציבים גדולים, למעמד "רשות התקשוב הממשלתי". מנהלים התחלפו, בראש הרשות עומד באחרונה יאיר פראנק. תחתיו פועלות היחידה לממשל זמין, שבראשה עומד אופיר בן אבי, ויחידה נוספת, כאמור "לשיפור השירות והורדת הנטל הביורוקרטי", שבראשה צופית חי.
ומה קרה לסקרים, לסמויים, ולדוחות שהיו אמורים לחשוף את חוליי הביורוקרטיה ואת הזלזול בשירות לאזרח (במטרה שהבושה תביא לשיפור כלשהו ברמת השירות)? כלום. מאומה. ביידיש: גורנישט.
אחרי שנים של דיבורים, הצהרות, גידול במספר העובדים ותקציבים שהתנפחו, רק התירוצים, כמו תמיד, הלכו ונבנו: היחידה לא התאקלמה במשרד האוצר, היחידה הועברה למשרד ראש הממשלה, קשיי הקמה, קשיי קליטה, המנהל התחלף, בחירות כלליות, מחכים לחתימות, אוטוטו מדפיסים. ועוד ועוד.
אמצע אוגוסט, 8 חודשים וחצי אחרי ש-2014 הסתיימה, 3 שנים אחרי שהמנהלת מונתה ו-5 שנים אחרי ההבטחות היפות - אין סקר, אין דוח ועל שיפור השירות כבר אף אחד לא מעז לחלום.
קרן קציר שטיבל, מנהלת שיווק ודוברת רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה, מוסרת בתגובה: "לשאלתכם בעניין פרסום דוח שיפור השירות של רשות התקשוב הממשלתי, דוח שיפור השירות לשנת 2014 נמצא בשלבי עריכה ועיבוד סופיים. עם השלמתם, יפורסם".
השינוי בדירוג ישראל במדד עשיית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
