כך נראה תיק ההשקעות של המועמדת לנשיאות ארה"ב קלינטון

הילארי קלינטון יש תיק השקעות של פוליטיקאי. במקרה לגמרי, הוא גם קרוב לתיק שהמשקיע האגדי וורן באפט הציע פעם לאשתו.

זה לא אומר שקלינטון ראויה להנהיג את המדינה יותר מאשר דונלד טראמפ, שיש לו תיק השקעות של איש עסקים ומשקיע ותיק. אבל אחרי שניתחתי לאחרונה את התיק שלו בטור זה, הוצפתי בתגובות משני צידי הקשת הפוליטית, שתהו למה לא העמדתי את התיק של המועמדת הדמוקרטית המובילה באותו מבחן.

בדקתי את הגילוי הנאות של טראמפ, שמקיף 92 עמודים, ולא את הפוליטיקה שלו, מפני שהוא בחור שידוע בניהול הכספים שלו, והוא אמר בעבר שאנשים ירוויחו אם הם ילכו בדרכו. מצאתי שתיק השקעות שלו מרוכז מדי בחברת קרנות אחת - קרנות בארון - בלי פיזור הסיכונים והסיכויים בין סגנונות השקעה שונים. התיק היה גם ברובו בקרנות עם דמי ניהול גבוהים מהממוצע.

ציינתי גם שלטראמפ יש כה הרבה נכסים, שלבעיות הללו לא צפויות להיות השלכות פיננסיות רציניות עליו. הוא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהן. חוץ מזה, לא יהיה כדאי לו לבצע שינויים בתיק, מפני שהרווח מהם לא יפצה אותו על זמנו היקר. בקיצור, כשאתה עשיר, אתה יכול לשלם תמורת כל מה שמתחשק לך, בין אם בגדים, בתים או קרנות נאמנות, ולא חשובות התוצאות.

מסתבר שתומכי טראמפ לא אהבו את האופן שבו נמתחה עליו ביקורת. הם רצו שמועמדים נוספים יעברו את אותו מבחן השקעות, אם כי איש מבין האחרים לא נידב את אמנות עיסוקיו הפיננסיים לטובת הציבור.

מתנגדי טראמפ כתבו שניתוח תיק ההשקעות שלו בלי השוואות לאחרים, זוקף לזכותו אמינות שהוא לא ראוי לה, לפחות כל עוד לא מתברר שהשקעותיו הפיננסיות עדיפות על אלה של המועמדים שלהם.

תיק ההשקעות לא ישפיע על דרכה

ובכן, שני המחנות אולי יתאכזבו מהתוצאות, אבל הגילוי הפיננסי הנאות של הילארי קלינטון, שמשתרע על פני 20 עמודים, היה קל לקריאה, בייחוד במה שנוגע לקרנות נאמנות. יש לה רק אחת כזו. זוהי קרן ונגארד 500 המדדית (VFINX), שבה היא מחזיקה 5-25 מיליון דולר.

מדוע זהו תיק של פוליטיקאי? מפני שאין שם הרבה דברים שאפשר למתוח עליהם ביקורת. לקלינטון אין כל השפעה על בחירת המניות של הקרן ואין לה חזקות גדולות במניות מסוימות, ולכן קשה לטעון שההחזקות שלה עלולות להשפיע על מדיניותה.

במאמר מוסגר, אפשר לציין שזו ביקורת לא הוגנת גם כלפי טראמפ. כמשקיע של קריירה, הוא צבר חסכונות של חיים מבלי לחשוב תחילה על איך הם יכולים להשפיע על קריירה פוליטית, שעד הזמן האחרון נראתה לא צפויה. אם הוא ייבחר, הרי לא סביר שהוא יתחיל לסחור בניירות ערך או להשפיע בכל יום על תיק ההשקעות שלו בבית הלבן.

מבחינת קלינטון, ניגוד העניינים בפוטנציה בא מחוץ להשקעות שלה, כמו למשל מהתרומות שלה לקרן הצדקה עם שם קלינטון, או מההכנסות שלה מנאומים - רובם של הנשיא לשעבר, בעלה ביל קלינטון - ממוסדות וארגונים שונים.

במה שנוגע לקרנות נאמנות, ברור שהתיק של קלינטון חסר פיזור סיכונים וסיכויים. אין בו רכיב בינלאומי, אין בו מניות קטנות ואין בו אג"ח. האחזקות הן גדולות, בעיקר בחברות שהן מותגים, והתוצאות שלהן קשורות באופן כה הדוק לשוק, שאין מקלט מבטחים לברוח אליו מפני סערה פיננסית כלשהי.

המשקיע הממוצע לא יכול למעשה להשקיע בצורה כזו, מפני שהוא נוטה להיבהל מהאסטרטגיה שלו כאשר השוק נופל, ולמכור בדיוק בעיתוי הלא נכון. זו הסיבה שמשקיעים ממוצעים עם "תיק של קרן אחת" - כל הכסף במקום אחד - משתמשים בדרך כלל בקרן של מחזור חיים או תאריך יעד, שמשקיעה בקרנות אחרות ומפזרת את הכסף בין סוגים שונים של נכסים. זה מקל עליהם את ההרגשה ומסיר את הפחד מפני גישת כל הביצים בסל אחד.

תיק בעלויות נמוכות

קלינטון מקבלת נקודות על תיק בעלויות נמוכות, והאסטרטגיה שלה מקיימת באופן בסיסי את מה שוורן באפט מציע. האורקל מאומהה גילה שאם אשתו תחיה אחריו, תוכנית הירושה שלו ממליצה על השקעת 90% מהנכסים בקרן ונגארד 500, והיתר באג"ח ממשלתיות קצרות.

מחוץ לקרנות, קלינטון מחזיקה 50-100 אלף דולר בשטרי אוצר אמריקני, מה שמרמז שהיא אימצה את ההמלצה של דוד באפט, אם כי יש עוד לפחות 5 מיליון דולר שמוחזקים במזומן ב"חשבון משמורת בג'יי. פי. מורגן, מה שאומר שהילארי אפילו שמרנית יותר מבאפט.

התיק של קלינטון גם חושף תחום אחד שבו נעשה שימוש מוטעה בהשוואת קרנות כדי למתוח ביקורת על טראמפ. כמה מבקרים טענו שטראמפ היה מקבל תוצאות טובות יותר מהשקעה במדד S&P 500 מאשר במיזמי הנדל"ן המגלומניים שלו. לדעתם, זה מה שהיה קורה אילו טראמפ היה קונה את S&P ב-1982, השנה שבה הוא הופיע לראשונה ברשימת פורבס של 400 עשירי אמריקה.

אבל מפני שטראמפ הוא משקיע נדל"ן, השוואה שלו למדד S&P אומרת שנעשה שימוש במדד התייחסות לא נכון. השוואה טובה יותר היא לקרן הנאמנות היחידה שמתמקדת בנדל"ן ב-33 השנים האחרונות, סטרטון ריל אסטייט (STMDX), שעלתה ב-10.75% בממוצע שנתי בתקופה הזו לפי מורנינגסטאר, לעומת עלייה שנתית של 12% שרשם מדד S&P 500.

ובכן, לפי ההשוואה לסטרטון, ולמרות שאנחנו לא יודעים מהו בדיוק השווי האישי נטו של טראמפ, אפשר לומר שהתוצאות שהוא השיג דומות לאלה שהשיגה הקרן של סטרטון.

לא מדד למנהיגות

בסופו של דבר, ההשקעות של המועמדים לנשיאות אינן אומרות הרבה על יכולות המנהיגות שלהם או אם הם ראויים להיות נשיאים. בלי ניגודי עניינים ישירים ומשמעותיים, הן לא צריכות לשנות את עמדת המצביעים או את דעתם.

אבל ההשקעות הללו מלמדות משהו, והלקח הוא: אם יש לך מספיק כסף, אתה לא צריך לדאוג שיהיה לך תיק השקעות מושלם.

אבל אם אין לך נכסים לחיים שיספיקו לכל מצב שהשוק יכול לייצר, חשוב שיהיה לך תיק שיסייע לך להתגבר על הסערות שללא ספק יקרו בעתיד, בלי קשר למי שיגיע לבסוף לבית הלבן.