ליגת העל יוצאת לדרך בשבת עם שאלה אחת ענקית שמעמידה את כל חוקי התחרות כאן למבחן: האם מכבי ת"א יכולה לעשות את זה בפעם הרביעית ברציפות. התפישה הנדושה היא שרק העפלה לצ'מפיונס ליג, המטרה הבאה של גולדהאר אחרי שכבר השתלט על הליגה - תעיד על איזושהי התקדמות. על צמיחה מסוימת של ה"אורגניזיישן". האמת? חתיכת קשקוש. מה שיקרה בבלומפילד בגומלין מול באזל ביום שלישי לא משנה: האם ניסיון להבטיח זכייה באליפות רביעית ברציפות - ולהפוך בכך לקבוצה הראשונה שעושה זאת ב-53 השנים האחרונות - אינה מטרה מספיק ראויה, חשובה ומרגשת?
***
השאלה היא איפה היריבות. קצת לא נעים לבקר את זקן השבט, האיש שפתח את עידן הבעלות הפרטית בכדורגל הישראלי, ההוא שפירק את הליגה בעשור הקודם והצעיד אותנו מאסיה לאירופה בעשור שלפני כן. אבל אם הקבוצה של יעקב שחר שוב לא תהיה בעניין של המאבק - ואפשר גם להפסיד את המאבק, אבל העיקר להיות חלק ממנו - אפשר יהיה להבין אם אוהדי מכבי חיפה ידרשו מהפכה אמיתית. כי חמש שנים רצופות של כישלונות קולוסאליים הם זמן רב מדי בשביל המועדון עם הקהל הגדול ביותר בישראל. בוא נזכיר: בארבע העונות החולפות ייצרה חיפה מקבץ אומלל של מקומות 5, 5, 2 (בפער של 13 נקודות מהפסגה), 5.
***
גם זמנה של ב"ש לקפוץ מדרגה הגיע. פרק הזמן שאותו לקחה לעצמה כדי להקים מערכת שתרוץ בצמרת נראה כבר קצת כמו ערימת תירוצים לחוסר היכולת להצליח, בטח אם לוקחים בחשבון שהתקציבים שנזרקו בשנתיים האחרונות היו גבוהים. הפחד להצהיר על התמודדות לאליפות, במיוחד מכיוונו של המאמן הקודם אבל גם מצד הבעלים והשחקנים המובילים - היה כמו נבואה שהגשימה את עצמה. ב-2015/16, עם הסגל היקר בתולדות המועדון, עוד ליגיונר נוצץ בקאדר, עם שחקני רכש נוספים שהגיעו מהקבוצות שסיימו אשתקד במקומות 1 ו-2 בטבלה, עם מאמן צעיר וחדש שנחשב לטאלנט, עם אצטדיון מפואר וטירוף מנויים שלא נראה כמוהו מעולם בנגב - בב"ש חייבים להגיד שהם משתוקקים לתואר.
***
לכל קבוצה תהיה העונה בובת קמע, שזה באמת אחלה. לו"ז המשחקים? מפורסם חודש מראש. אלוף האלופים? היה נכון מאוד להחזיר מהמתים את המפעל המכובד, שייצר עניין נרחב ביותר בשבוע החולף, אפילו אם את הקרדיט לכך ניתן לייחס בעיקר לתצוגת הזוועות של חיימוב וגרינפלד. ויש תוכניות מיתוג נרחבות, ופורמט חדש ללאומית, ורעיונות גדולים למיגור האלימות, ופעילות חשובה בכנסת ברמה הכמעט יומיומית, ומלחמה קריטית שמתנהלת כעת על כל סיפור המשחקים בשבת. ובכל זאת - אחרי כל הדברים הללו, תקציב מינהלת הליגה עומד על 7 מיליון שקל בשנה, בין היתר במימון המועדונים - מתוך מטרה אחת עיקרית: להחזיר את הסכום הזה בריבית גבוהה.
זוהי שנת המבחן של מינהלת הליגה. נגמרו ימי החסד. זה הזמן שלה להראות שאפשר להביא עוד ספונסרים לכדורגל הישראלי מלבד הטוטו שיהיה פה גם בשנת 2070. בחודשים הקרובים תוציא המינהלת את מכרז השידורים החדש של הכדורגל הישראלי לעונות הבאות. העונה הזכויות יהיו שוות 43 מיליון שקל, סכום מצחיק אפילו בהשוואה ללפני עשור.
לאור העובדה ששוק שידורי הספורט בישראל רותח בעקבות התמורות שחלו בו בחודשים האחרונים - אם המינהלת לא תצליח לנצל את המצב להגדלת המשאב העיקרי שעליו בנוי הכדורגל בכל העולם, אפשר יהיה להתחיל לתהות ברצינות אם כל הרפורמה, הזליכות והדודי כהנים וציד המכשפות של לימור לבנת נגד אבי לוזון - היו בכלל שווים את זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
