לא לעולם גז

1. איזו שערורייה, לא פחות! שערורייה שיש מי שדואג להדחיק ולטשטש אותה.

הדיון סביב חוזה הגז הענקי עם חברת החשמל נע בין המחירים שלו למנגנוני ההצמדה הבעייתיים שלו. אבל זה כרגע ממש לא הסיפור. בזמנו כתבנו פה שעם החתימה על חוזה העוגן של חברת החשמל עם מאגר תמר, במהלך 2012, הייתה דרישה של החברה להכניס סעיף שיאפשר לה לקבל בעתיד את מחיר הגז הנמוך ביותר שקיים במשק. בזמנו החליט הממונה על ההגבלים העסקיים להסיר את הסעיף משיקולי הגבלים עסקיים, כי בראייתו ובראיית החוק שהוא עובד לאורו זה עלול להקנות עדיפות לחברת החשמל על פני מתחרותיה, תחנות הכוח הפרטיות. האבסורד הוא שכעת, לאור מתווה הגז, התחרות הפרטיות ושאר הלקוחות החדשים יקבלו גז טבעי במחיר שעוד יירד ל-4.7 דולרים, דולר פחות (!) לערך מהמחיר שמשלמת חברת החשמל שיילך ויאמיר.

כמובן, התקשינו לשמוע את דעתה של יו"רית רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, בנושא. הרי כל זה התגמד בהשוואה לפסטיבל שהיא ארגנה סביב מנגנוני ההצמדה בחוזה, שהיא בעצמה חתמה ואישרה אותם.

ההחלטה של פרופ' דיויד גילה ושתיקתה של פרקש-הכהן (היא הרי יוצאת רשות ההגבלים העסקיים), ממחישה עד כמה הפער עצום בין דת התחרות, דת המונופולים והדת הכלכלית-תיאורטית לבין המציאות הכלכלית והאינטרס הציבורי האמיתי. ברמה התיאטורית ייתכן שגילה צדק, אבל בראיית האינטרס הציבורי הוא טעה קשות. חברת החשמל היא הרי הצרכן הגדול ביותר של גז טבעי, היא הלקוח הגדול ביותר של מאגר תמר ולכן היא המשפיעה הגדולה ביותר על חשבון החשמל של כולנו. כלקוח גדול, היא בהחלט הייתה זכאית לקבל גם את התנאים הטובים ביותר, אבל גילה ואיתו פרקש-הכהן תמיד היו בדעה שצריך להגן על תחנות הכוח הפרטיות מפני כוחו של המונופול. אז הנה, הם נתנו להן עדיפות. מי הרוויח מזה? ודאי לא הצרכן, אלא כמה בעלי מניות בודדים בתחנות הכוח הפרטיות שירוויחו כעת גז טבעי זול יותר.

מה שצריך לקרות עכשיו הוא שפרקש-הכהן תכנס את יועציה הרבים ותדרוש מהם לחבר עבודת מחקר על ההפסד של הצרכן בעקבות אי-הכנסת הסעיף הזה. אנו בטוחים שהם יגיעו למסקנה הברורה מאליה שאי הכללת הסעיף הזה גרעה מהצרכנים מיליארדי שקלים לפחות לאורך תקופת החוזה עם חברת החשמל ומנעה מהם הוזלה של תעריף החשמל בכך וכך אחוזים. אז בבקשה, שלוש, ארבע ולעבודה!

תזכורת לפרקש-הכהן ולרשות החשמל: "גלובס" ביקש כבר לפני שבועיים את הפרוטוקולים שיוכיחו להערכתנו מעל לכל ספק שפרקש-הכהן תמכה ואישרה את הסכם הגז עם חברת החשמל, על מחיריו ומנגנוני ההצמדה שלו, ורק לאחר מכן נמלכה בדעתה. ועוד: "גלובס" ביקש כבר לפני יותר מחצי שנה, על פי חוק חופש המידע, את רשימת היועצים שחוגגת סביב רשות החשמל ואת היקפי ההתקשורת איתם.

כנראה רק פנייה לבית המשפט, כמו שעשינו עם הטבות המס, תאלץ רשות ציבורית לפרסם את מה שלא וח לה לפרסם.

2. "ביטחון אנרגטי", "עצמאות אנרגטית" ו"יתירות אנרגטית" הם מושגים גבוהי מצח שמתנגדי מתווה הגז משתמשים בהם, בין היתר כדי להמחיש מדוע ישראל צריכה לשמור את כל הגז או את רוב הגז הטבעי לעצמה, כך שישרת אותה למשך עשרות שנים קדימה, ולכן, בשום פנים ואופן וצורה, לא צריך להאיץ את ייצוא הגז.

זה נשמע נפלא ונכון, אבל אלו שמשתמשים במושגים הללו שכחו צמד מילים אחר: חדשנות וטכנולוגיה. קצב השינויים הטכנולוגיים הרי שם ללעג את כל התחזיות, קצב השינויים הטכנולוגיים מחולל פלאים מבחינת המשתמשים ותורם מבחינת הכלכלה הריאלית להורדת עלויות דרסטית. אפשר לראות את זה בכל תחומי החיים, ואפילו בתחום ייצור החשמל, שקצב השינויים בו הוא לכאורה איטי. מי שחושב שגז טבעי או נפט או פחם ימשיכו להיות חומרי גלם דומיננטיים בייצור חשמל גם עוד 30, 50 או 100 שנה, מוזמן לקרוא כמה תחזיות שאספנו מגופי מחקר עולמיים:

סוכנות האנרגיה הבינלאומית, דוח מיוני 2015: הסוכנות צופה שבשנת 2040 60% מצורכי האנרגיה העולמיים יסופקו ממקורות מתחדשים (הכוונה היא לשמש, מים ורוח). הסוכנות צופה שהאנרגיה הגרעינית תספק 13% מצורכי האנרגיה בעולם ב-2030 ותהיה חלק מפתרון פליטת הפחמן לאוויר.

בתוך כך, התפתחויות חיוביות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת מתפרסמות כמעט מדי יום. באחד הפרסומים נעשה חישוב שאנרגיה סולארית ואנרגיה מתחדשת אחרת יספקו את החשמל הזול ביותר באירופה בתוך 10-15 שנים, ובארה"ב בתוך 15-25 שנה.

סוכנות הגז הבינלאומית, דוח מיוני 2015: האיחוד האירופי נמצא בתוואי של עמידה ביעד של קבלת 20% מצריכת האנרגיה של משתמשי הקצה ממקורות מתחדשים עד תום העשור. לפי בריסל, האיחוד הפיק 15.3% מהאנרגיה הגולמית הסופית שלו ממקורות מתחדשים ב-2014, עם "התקדמות טובה" במגזרי ההסקה והחשמל, ופיגור מסוים בתחבורה. השימוש במקורות אלו מסייע לצמצום הפליטה: לגז הטבעי אלה לא היו חדשות טובות. הנציבות האירופית מסרה ש"חלופת האנרגיה המתחדשת של הגז הטבעי היוותה 30% מכל החיסכון בשימוש בדלק פוסילי (הכוונה לדלקים הנכרים מאדמה כמו פחם, נפט וגז טבעי) ב-2013 וכמעט מחצית מהמדינות החברות צמצמו את צריכת הגז הטבעי שלהן ב-7% לפחות.

דוח של בלומברג על תעשיית האנרגיה, יוני 2015: הדוח קובע כי ב-2040, תמהיל ייצור החשמל העולמי ישתנה: משני שלישים דלקים פוסיליים כיום ל-60% ממקורות אנרגיה של פליטה אפסית. האנרגיה המתחדשת תתרום קצת מתחת ל-60% (!) מיכולת הפקת החשמל, ותרכז שני שלישים מההשקעה בסך 12.2 טריליון דולר בהפקת חשמל.

בלומברג ריכז חמישה שינויים בולטים שיטלטלו את מערכת הפקת החשמל העולמית:

1. אנרגיה סולארית לכול. הירידה המתמשכת בעלויות הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית תייצר עלייה של 3.7 טריליון דולר בהשקעה באנרגיה הסולארית, גם בקנה מידה גדול וגם בקטן.

2. כוח (חשמל) להמונים. כ-2.2 טריליון דולר מזה יושקעו בפאנלים על הגגות ושאר מערכות מקומיות, שיעניקו לצרכנים ולעסקים את היכולת לייצר חשמל משלהם, לאחסן אותו באמצעות סוללות - ובחלקים מהעולם המתפתח גם לקבל גישה ראשונה לחשמל.

3. ירידה בביקוש. התקדמות הטכנולוגיות היעילות באנרגיה בתחומים כמו תאורה ומיזוג אוויר תעזור להגביל את הגידול בביקוש העולמי לחשמל ל-1.8% בשנה, מ-3% בשנה בשנים 1992-2012. במדינות OECD, הביקוש לחשמל ב-2040 יהיה נמוך יותר מאשר ב-2014.

4. הגז יבער רק לזמן קצר: הגז הטבעי לא יהיה "דלק הביניים" שישחרר את העולם מהפחם. מהפכת הפצלים בצפון אמריקה תשנה את שוק הגז, אבל המעבר מפחם לגז יהיה בעיקר סיפור אמריקאי. מדינות מתפתחות רבות יעדיפו את המסלול הדו-ראשי של פחם ואנרגיות מתחדשות (הסעיף הזה מוקדש במיוחד לכל החבורה שרוצה את הגז הישראלי לעולמי עד למשק הישראלי).

5. הסיכון האקלימי. למרות השקעה של 8 טריליון דולר באנרגיה מתחדשת, יהיו עדיין מספיק מפעלי דלק פוסילי מסורתיים ומספיק השקעה ביכולת ייצור חשמל מבוססת פחם במדינות מתפתחות שיבטיחו שפליטת הפחמן הדו-חמצני תמשיך לעלות עד 2029, ותהיה עדיין גבוהה ב-13% מרמתה ב-2014 בשנת 2040.

לטור הזה צירפנו 3 גרפים מאירי עיניים: הראשון, השימוש הצפוי באנרגיות מתחדשות במדינות האיחוד האירופי והיעדים ל-2012. השני, עלויות דלקים שונים פר מגה-ואט (בדולרים) מ-2000 ועד 2015, והגרף השלישי, תחזית לאותן עלויות מ-2015 ועד 2050. אפשר להבחין בבירור למה התחזיות מדברות על כך שאנרגיה סולארית תהיה כה דומיננטית בעשרות השנים הבאות. ב-2015 צופים שמחיר האנרגיה הסולארית יהיה זול משמעותית מאשר גז טבעי.

המסקנה: מי שמלהג בלי סוף על עצמאות אנרגטית, יתירות אנרגטית וביטחון אנרגטי וגם על מונופולים ותחרות וכל מה שביניהם - שירגיע. מה שיהיה בתחום ייצור החשמל הוא לא מה שיהיה. רוצים לשבור את המונופול של הגז הטבעי? דברו על חידושים טכנולוגיים, על התפתחות התעשייה הסולארית בישראל ועל קידומה. בסופו של דבר, טכנולוגיה וחדשנות היא שוברת המונופולים הטובה ביותר - בהחלט לא הממונה על ההגבלים עסקיים ובוודאי לא רשות החשמל. זה קורה וימשיך לקרות בכל שוק, משוק הטכנולוגיה עצמו ועד שוק ייצור החשמל.

 עלויות של תחנות כוח המופעלות באנרגיות שונות

 שימוש באנרגיות מתחדשות באירופה