בכיר לשעבר במשרד התקשורת: "מדיניות המשרד נכשלה"

אלכס ויסמן מציג בימים אלה גישה יוצאת דופן לאסדרת שוק התקשורת. ויסמן, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, הקים לאחרונה חברת ייעוץ כלכלי ששמה פקטור. המסמך שהפיץ ויסמן בקרב השחקנים בשוק מנתח את המצב ומצביע על הכשלים המרכזיים באסדרה הנוכחית. מה שחריג בניתוח של ויסמן הוא העבודה שהפתרון נעוץ דווקא בביטול ההפרדה המבנית בבזק וכן בביטול הפיקוח על המחירים שלה.

מדובר בגישה הפוכה ביחס לעמדה שרווחת היום במשרד התקשורת. ויסמן לא חושש ממצב שבו בזק והוט ישתלטו על השוק והוא קורא למשרד התקשורת להפסיק לחשוש. בשיחה עם "גלובס" הוא אומר שהשוק הסיטונאי הוא כישלון גדול משום שהוא גורם לניוון של בזק והוט במטרה לעודד את פרטנר וסלקום להיכנס לשוק הקווי.

לדברי ויסמן, אם בזק תפעל ללא מגבלות של הפרדה מבנית ופיקוח תעריפים, מה שיקרה הוא ירידת מחירים ויצירת תחרות מיידית על חבילות תקשורת שיתחרו בהוט. מה יקרה לפרטנר ולסלקום באותה נקודה, וכיצד הן אמורות להתמודד בסיטואציה כזו? ויסמן לא מספק תשובה מלאה אבל מבחינתו כוחות השוק יעשו את שלהם ומה שיקרה הוא שהשוק הסלולרי יתכנס ויתאפשר תיקון במחירים, כך שחברות הסלולר הוותיקות יתאוששו.

הרגולציה היא רעה חולה

הרעיונות שוויסמן מפרסם בעבודה ראויים לדיון, ולו רק בגלל השאלות והמראה שהוא מציב בפני הקוראים. מבחינתו רגולציית יתר היא רעה חולה שפוגעת בתחרות ובצרכנים ולא מביאה תועלת. השוק הסיטונאי לטענתו הוא דוגמא להלאמה של תשתית והעמסת רגולציה שמקשה על השחקנים בשוק.

"סביב קידום השוק הסיטונאי מתנהל בשנתיים האחרונות קרב איתנים בין משרד התקשורת לבין בזק, קרב אשר כרוך בהשקעת משאבים משמעותית ואף גבה מחיר אישי, כאשר מנכ"ל משרד התקשורת פוטר", הוא אומר.

"קידום הנושא נשען על תפיסת יוקר המחייה הפופולרית, שבבסיסה תחרות על עומק הפופוליזם ועל הרצון להיות יותר כחלון מכחלון. קידום הנושא מתעלם מקיומה של תחרות אפקטיבית בשוק התקשורת, תחרות שהביאה לכך שרמות המחירים של כלל שירותי התקשורת נמוכות בהשוואה בינלאומית.

"בידי משרד התקשורת כלים אפקטיביים שיאפשרו להאיץ באופן מיידי את קצב ירידת המחירים בשוק ולהקטין משמעותית את יוקר המחייה, כל זאת בתנאי שהמשרד יתחיל להאמין בקיומה של תחרות שאותה הוא יצר בשנים האחרונות בעמל רב. ואולם, המשרד מחפש את המטבע מתחת לפנס הלא נכון ובמקום לתת לכוחות השוק להמשיך לפעול הוא בוחר בהעמקת הרגולציה והמעורבות הממשלתית", הוא אומר.

ויסמן מוסיף כי "היקף ההכנסות בשוק התקשורת עומד על כ-23 מיליארד שקל בשנה. היתרון לגודל בתחום התקשורת הביא, בהתאם לתחזיות העבר, להיווצרות ארבעה גושים מהותיים, אשר כל אחד מהם (למעט פרטנר שלא מספקת שירותי טלוויזיה). מספק סל מלא של כל מגוון השירותים. גושים אלו מרכזים יחדיו 99% מהכנסות שוק התקשורת. סביר כי לאורך זמן יצטמצמו פערי נתח השוק הקיימים.

"בעבר בחר משרד התקשורת להעניק הגנות 'ינוקא' לגופים שנכנסו לשוק. הגנות אלו ניתנו לגופים קטנים, אשר החלו בצעדי החדירה שלהם לשוק, בסביבה עסקית שהתאפיינה בפעילות של גוף מונופוליסטי דומיננטי. חברת הלוויין וחברות האינטרנט זכו בעבר להגנות מהסוג הזה.

"כיום כל אחד מהשחקנים הפועלים בשוק יכול לפרוס תשתית עצמאית. ראיה לכך היא הניסיון של חברת הסיבים האופטיים אנלימיטד אשר פועלת בימים אלו במרץ, ופורסת תשתית ברחבי הארץ. במצב הקיים הדרישה הרגולטורית לאפשר לשחקנים הקיימים גישה לתשתית בזק והוט, במחיר מסובסד, מהווה התערבות בוטה בחלוקת ההכנסות בין המפעילים ומהווה למעשה הלאמה של תשתית פרטית. אין כל ודאות כי מימוש מהלך זה הוא שיביא להמשך מגמת ירידת המחירים בשוק".

ירידת מחירים מתמשכת

אחרי שוויסמן הכניס למשוואה את אנלימיטד, התמונה שהוא מכוון אליה נראית יותר מאוזנת, אלא שבכל זאת יש בה גם לא מעט חורים. כי אנלימיטד לא מתרוממת ופרטנר וסלקום שאולי בעבר ראו בה הזדמנות להקמת תשתית שלישית, ויתרו על הרעיון כאשר ראו את המודל העסקי של המיזם וכאשר המדינה מנעה מהן להיות שותפות בו.

יוצא שהעסק לא מהווה תחליף לשימוש בתשתיות בזק והוט, ולכן גם לא מייצר חלופה לשוק הסיטונאי. מבחינת ויסמן, אין הרגולציה הקיימת אינה קדושה. כל האמירות על כך שפרטנר וסלקום מוחלשות היום ולא יכולות לייצר תחרות לבזק ולהוט שרק מתחזקות, הן אמירות שלא תופסות. הוא מאמין שערבוב מחדש של הקלפים ייצר כאן מציאות שונה ושאסור לפחד מזה.

"ניתוח מעמיק של הנתונים הכלכליים", הוא אומר, "מראה שנתח השוק הקטן של בזק, פעילות של ארבעה גופים משמעותיים, מגמה מתמשכת של ירידת מחירים ורמת מחירים נמוכה משמעותית בהשוואה בינלאומית, מלמד על הצלחה בלתי רגילה של המדיניות שקבע משרד התקשורת עד כה.

"נראה שבשלו התנאים שמשרד התקשורת יתחיל להאמין בעצמו ובקיומה של תחרות אמיתית ובת קיימא בשוק וייתן לה להמשיך ולעשות את עבודתה, ויפסיק לחבל במגמה באמצעות הגבלת כוחות השוק והעמסת הענף ברגלוציה נוספת".

ויסמן מוסיף כי "לרשות הגורם המסדיר עומדים שני כלים משמעותיים אשר יש בהם כדי להביא, באופן מיידי, להמשך ירידת המחירים ולהעמקת התחרות באופן שיביא לאיזון נתח השוק של החברות הפועלות בו. מדובר בפיקוח על התעריפים וביטול ההפרדה המבנית. לנוכח עוצמת התחרות, ובהתבסס על ניסיון העבר, נראה כי יש מקום להסיר באופן מלא את הפיקוח על התעריפים ולתת לכוחות השוק להכתיב את המחירים. לאור ניסיון העבר ניתן להעריך כי הסרה מוחלטת של המגבלות הקיימות על המפעילים בנוגע להפרדה המבנית, ומתן אפשרות לכל השחקנים לספק את כל סוגי השירותים בחבילה אחת, תוביל להפחתה נוספת בתעריפי שירותי התקשורת".

 שוק התקשורת בשנים