שאלות ותשובות: מה השתבש בשווקים המתעוררים?

- מה בעצם קורה כעת?

המדינות המתעוררות במצוקה. המטבעות שלהן בירידה, כמו גם המניות וחומרי הגלם - החמצן של רבות מהן. כמה מטבעות, כמו הרינגיט המלזי והרנד הדרום אפריקאי, רושמים שיאי שפל רב-שנתיים מול הדולר.

- מה הצית את הבעיה?

בטווח הקצר, זה היה הפיחות של היואן הסיני בשבוע שעבר. כמה אנליסטים ראו בהחלטת הבנק המרכזי הסיני לשנות את מדיניות שערי החליפין צעד חשוב של ליברליזציה. אחרים חשבו שהמהלך נועד להחליש את היואן כדי לתמוך ביצוא ובצמיחה ולרסן את הדפלציה. השווקים היו ממילא עצבניים ביחס לסין בעקבות גלי מימושי המניות בבורסה שלה מאז יולי, והחששות שההאטה הכלכלית בסין, אחד ממנועי הצמיחה העולמית, חמורה מכפי שחשבו. השווקים עוקבים כעת באדיקות אחרי היואן ונתונים מסין. אבל הבעיות בשווקים המתעוררים אינן חדשות. המניות שלהם צנחו מתחילת השנה ביותר מ-10%, וכך גם המטבעות שלהם.

- אז מהן הבעיות בטווח הארוך?

שני דברים: צניחת מחירי הסחורות/חומרי הגלם שמפיקות המדינות המתעוררות ליצוא, והציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. שני הגורמים הללו הורגשו מתחילת 2015, ולכן הסנטימנט כלפי השווקים המתעוררים היה שלילי עוד לפני הפיחות הסיני.

- הגורמים הללו משפיעים על כל המדינות המתעוררות?

לא בהכרח. מדינות כמו רוסיה, דרום אפריקה, צ'ילה וקולומביה תלויות בסחורות יותר מאשר מדינות אחרות. ירידת מחירי הסחורות מועילה לכמה מדינות מתעוררות. למדינות כמו הודו, פולין והונגריה יש רק חשיפה מוגבלת לסין, והן כלכלות יציבות יותר. מצד שני, לכמה מדינות מתעוררות שחשופות לסין יש גם בעיות פוליטיות - למשל טורקיה, רוסיה וברזיל.

- מה יכולות המדינות המתעוררות לעשות לשיפור מצבן?

אחת ההשלכות של פיחות היואן (רשמית המטבע נקרא רנמינבי, מטבע העם) היא תחרות מוגברת על יצוא, שגורמת למלחמת מטבעות אם מדינות אחרות מחליטות גם הן לפחת את המטבעות שלהן כדי לסייע ליצואנים שלהן. קזחסטן ווייטנאם עשו זאת בשבוע שעבר, ואנליסטים מנסים לנחש מי יהיו הבאות בתור. ניגריה ניצבת בראש טבלאות הניחושים.

- מה עוד הן יכולות לעשות?

בטווח הארוך הן יכולות לבצע רפורמות מבניות בכלכלות שלהן כדי שיהיו אטרקטיביות יותר למשקיעים. בטווח הקצר אין הרבה מה לעשות. יש הקלה מסוימת מהירידה בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב בחודש הבא, אך התחושה היא שזו רק דחייה של תהליך בלתי נמנע.

- האם יש למדינות הללו בעיות נוספות?

כן, שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא חובות. התחזקות הדולר השנה העלתה חששות לגבי מדינות עם חובות דולריים גדולים. לפי הבנק להסדרים בינלאומיים, סך החובות הדולריים של המדינות המתעוררות הוכפל בחמש השנים האחרונות ל-4.5 טריליון דולר. הדולר עולה על רקע ציפיות להעלאת הריבית ארה"ב, ולכן הר החובות הזה חוזר למוקד תשומת הלב.

- והבעיה השנייה?

בריחה גדולה של הון: ב-13 החודשים האחרונים ברחו מהמדינות המתעוררות קרוב לטריליון דולר, פי שניים מהסך שברח מהן בשנות המשבר 2008-2009, וזה כולל את סין עצמה. אנליסטים מעריכים שהמגמה הזאת תימשך.

- אז המטבעות, הסחורות והמניות שלהן בירידה. מה לגבי האג"ח?

עד כה, האג"ח דווקא ניצלו מן המפולת, למרות החששות מפני החובות הדולריים. כמה חברות שלוו בדולרים מקבלות גם הכנסות דולריות, מה שמנטרל את השפעת שערי המטבע.

אבל לפי סיימון ליו-פונג, ראש יחידת אג"ח המדינות המתעוררות בחברת ניהול הנכסים Pictet, יש סימנים לירידה בתיאבון לסיכונים בשוקי האג"ח הריבוניות והקונצרניות במדינות המתעוררות. להערכתו, בגלל מצוקת הנזילות בשוקי האג"ח, אם המפולת תגיע אליהם, היא תסתיים ב"שחיטה".

- עד כמה גרוע המצב? האם זהו משבר שאפשר להשוות למשברי העבר בשווקים?

עוד לא היה לנו ההלם שפקד את השווקים המתעוררים ב-1997 או ב-2008. גם השווקים המפותחים לא ספגו כאב רב מלבד הירידה המוגבלת במניות. אבל הבעיות הקיימות אינן ניתנות לפתרון קל, וזו לא רק בעיה של השווקים המתעוררים. אנליסטים מתחילים לדבר על הרחבת תוכנית ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי מעבר לספטמבר 2016, בגלל ההאטה בסין.

- ומה רואים באופק?

את ספטמבר. כל הפעילות הזאת מתרחשת בשווקים שהפעילות בהם דלילה יחסית בגלל הקיץ. השאלה הגדולה היא איך יגיבו השווקים כאשר חופשת הקיץ תסתיים. ספטמבר הוא גם החודש שבו ידון הבנק המרכזי האמריקאי במדיניות הריבית שלו ויתפרסם דוח התעסוקה החשוב במשק האמריקאי לאוגוסט. אבל תשומת הלב מופנית בעיקר לסין. אנליסטים צופים פיחות נוסף ביואן, ומידת הפיחות תקבע במידה רבה את גורלם של השווקים המתעוררים.