התקנתם אפליקציית צ'ק-אין של רש"ת? פרטיכם יישמרו במאגר

התהליך הממושך של הגעה לשדה התעופה, רישום המזוודות ושילוחן אינו חביב על הטסים, כך שברור לחלוטין שכל דרך שמאפשרת לקצר את התורים ואת ההמתנה תתקבל אצלם בברכה. מן הסתם, גם לרשות שדות התעופה (רש"ת) יש אינטרס לזרז את התהליך ולייעל אותו - כדי להקל על העומסים (וכמובן, להותיר בידי הטסים כמה שיותר זמן לסעוד ולעשות שופינג בעת ההמתנה לטיסה).

לאור זאת אפשר בהחלט להבין מדוע בקול תרועה רמה, באמצעות קמפיין מתוקשר בטלוויזיה וברדיו, השיקה רשות שדות התעופה בחודש שעבר את "צ'ק-אין" (ובשמה הלועזי "TLV Airport") - אפליקציה חדשה המאפשרת לבצע את הליך הצ'ק-אין לטיסה כבר מהבית באמצעות הטלפון הסלולרי. האפליקציה החינמית גם מתריעה על שינויים בזמני הטיסות של הגולש.

הכול טוב ויפה, אלא שמעטים טורחים לקרוא את התקנון ולגלות מה למעשה המשמעות של התקנת האפליקציה והשימוש בה. למעשה, מיד לאחר התקנת האפליקציה נדרש בעל הסמאטרפון לאשר כי קרא את התקנון, באמצעות סימון וי קטן ליד סעיף "חתימה על הסכם שירות", כתנאי להמשך פעילות באפליקציה. אלא שיש להניח שרובם המכריע של המשתמשים מסמנים את אותו וי מבלי לקרוא 7 עמודים הכתובים בכתב צפוף, וגם אותם בודדים שקוראים אינם ערים לדקויות שבין הסעיפים.

לטובת אותם רבים שלא טרחו וקראו, "גלובס" מספק פירוט של כמה מהסעיפים: "עם לחיצת הלחצן 'אני מסכים' המשתמש מסכים באופן מלא כי האפליקציה תאסוף מידע לגבי מכשיר הטלפון שממנו בוצע הרישום (בין היתר מידע גיאוגרפי ומספר סידורי של המכשיר), בין אם הרישום בוצע בצורה אנונימית או שמית...

"הרשות רשאית לעשות שימוש במידע למטרות שיווקיות וסטטיסטיות ולמסור מידע סטטיסטי לצדדים שלישיים, לרבות מפרסמים".

וביתר פירוט נכתב: "הרשות רשאית לאסוף וכן לעשות שימוש במידע שנמסר על-ידי המשתמש במועד ההרשמה ו/או במידע אשר הצטבר אודות המשתמש, לרבות במהלך השימוש באפליקציה, על מנת לשפר להעשיר או לשנות את האפליקציה ו/או את השירותים המידע והתכנים המוצעים באפליקציה, וכן על מנת לעדכן את המשתמש באשר לשירותים ו/או מבצעים המוצעים על-ידי הרשות, מי מטעמה ו/או על-ידי צדדים שלישיים".

ואם לא די בכך, מי שמתאמץ לנבור בתקנון האפליקציה יגלה גם את זה: "בעת הרישום ו/או בעת עדכון נתוניו האישיים באפליקציה והסכמתו לקבל דיוור ישיר, תהיה הרשות רשאית לשלוח למשתמש מעת לעת בדואר אלקטרוני ו/או בפרטי התקשרות אחרים שמסר המשתמש, מידע בדבר שירותיה וכן מידע שיווקי ופרסומי של הרשות ו/או של צדדים שלישיים (מובהר בזאת כי כל המידע שיועבר למשתמש תהא מבוצעת על-ידי הרשות בלבד או גוף צד ג' המועסק לצורך כך על-ידי הרשות, אך לא על-ידי גוף צד ג' שאינו מועסק לצורך כך על-ידי הרשות)".

"סעיף כללי"

יש לציין כי תקנון מסוג זה אינו חריג, אך הוא מוכר בדרך-כלל בקרב גופים מסחריים. רק לאחרונה פרסמנו במדור זה כמה וכמה ידיעות בנושא, בין היתר בדבר מנגנון איסוף הפרטים ומסירתם לצדדים שלישיים בעת הזמנה באתרים של שופרסל ושל רמי לוי, למשל.

אלא שבמקרה של רשות שדות התעופה, המטרה המוצהרת של האפליקציה היא לתת שירות לאנשים החולפים בשדה לכמה רגעים. לא מדובר בלקוחות קבועים של גוף מסחרי, אלא בשירות שניתן לטסים.

כידוע, שורה של חברות ועסקים פועלים בשטח נתב"ג, והם מן הסתם מעוניינים שהמגיעים לשדה יקנו כמה שיותר. האם אלה הצדדים השלישיים שאליהם יועבר המידע? לא ברור. מה שכן ברור הוא שלאפליקציה שכל מטרתה להקל על הנוסעים ועל רשות שדות התעופה לייעל את תהליך הבידוק, לא אמורה להיות כל נגיעה מסחרית.

משפחות, אנשי עסקים, תיירים - מאות אלפי נוסעים עוברים בשדה מדי חודש, במיוחד בחודשי הקיץ. יש להניח כי רבים מהם מתקינים את האפליקציה ואינם מעלים על דעתם שפרטיהם נשמרים אי-שם במאגר שלעולם לא יידעו עליו ולא יצליחו להימחק ממנו.

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "הסעיף המופיע הוא סעיף כללי שנועד לצורך מתן שירות למשתמש באפליקציה ו/או מתן שרות עתידי, כשהכול נעשה על-פי הוראות הדין. כשתחליט רש"ת להרחיב את השימוש באפליקציה גם לתחום השיווק, הדבר ייעשה על-פי הוראות החוק וביידוע הציבור".

 ממתינים לטיסה בנתבג/ צילום:איל יצהר