נדחתה ייצוגית נגד ארומה בגין אי-אכיפת החוק נגד עישון

התובע הייצוגי אמיר יגיל נכנס לסניף ארומה בקריית אתא, הזמין קפה והתיישב במרפסת. למורת-רוחו הוא גילה כי הוא יושב בין לקוחות מעשנים. כשהלין על העישון, הוסבר לו, לדבריו, כי העישון במרפסת מותר משום שהיא מוגדרת כפינת עישון, וזאת לכאורה בניגוד לכללי החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.

לא ברור אם יגיל החליט לגלות אזרחות טובה, או שאולי ראה הזדמנות לתביעה ייצוגית שקיווה שתניב לו ולעורכי דינו מזומנים קלים. כך או כך - יגיל לא הסתפק בהגשת בקשה לתביעה נגד הסניף שבו הופר לכאורה החוק, ופנה לבדוק את המצב בכמה וכמה סניפים נוספים.

מחזיקה למעשה

לטענת יגיל, הוא גילה כי ב-19 סניפי הרשת לפחות לא אוכפים את החוק למניעת עישון, וכי הרשת בכלל אינה עושה כדי לאכוף את החוק.

את הנזק לעצמו העריך יגיל בכ-500 שקל, אך את הנזק לכלל קבוצת הלקוחות של רשת ארומה הוא העריך בכ-8.75 מיליון שקל, במסגרת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ארומה מסרה בתגובה לבקשה, באמצעות עו"ד אריה נח, כי היא אינה מפעילה את בתי-הקפה של הרשת בעצמה, אלא באמצעות זכיינים. לדברי החברה, היא מעורבת במידת מה בנעשה בסניפים ב"תחומי הליבה של פעילות הרשת" וכן בקו העיצובי של הסניפים, אך בשליטה האפקטיבית בנעשה בסניפים מחזיקים הזכיינים - כל זכיין בסניף שאותו הוא מפעיל.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הרשת ודחה את הבקשה לאשר את התביעה הייצוגית על הסף, מחמת היעדר יריבות, תוך שקבע כי הרשת אינה אחראית להתנהגות זכייניה.

השופטת יעל וילנר קבעה כי ארומה אכן אינה "המחזיקה למעשה" בסניפיה, כלשון החוק למניעת עישון, ולפיכך לא עליה חלה החובה למנוע את העישון בפועל בסניפיה.

השופטת פירטה כי הדברים עולים ממסמכים שהציגה הרשת, לרבות חוזים עם הזכיינים, הקובעים כי הזכיינים ישכרו בעצמם, באמצעות החברה שהוקמה לצורך ניהול כל סניף, את שטח הסניף וידאגו לרישום חברת הסניף כ"מחזיקה" אצל הרשויות ונותני השירותים השונים.

השופטת הוסיפה כי גם טעמי המדיניות השונים מצביעים על עדיפות להטלת האחריות לנעשה בסניפי חברות הפועלות במבנה זכיינות על הזכיינים השונים, משום ש"הטלת אחריות על המזכה (הרשת) למילוי הוראות החוק למניעת עישון עלולה לקעקע את מוסד הזכיינות, באשר משמעות הדברים היא שיהא על הרשת לדאוג כי נציג מטעמה יהיה נוכח כל העת בכל הסניפים הנושאים את שם המותג".

התובע הייצוגי מצידו ייאלץ לשלם 10,000 שקל הוצאות משפט לרשת ארומה, בעבור כוס הקפה היקרה ביותר שרכש או ירכוש בחייו.