מנכ"לית "אדם טבע ודין" לשעבר מצטרפת למשרד ליפא מאיר ושות'

עו"ד ציפי איסר-איציק, לשעבר מנכ"לית עמותת אדם טבע ודין, שפעלה להובלת שינוי בסדר היום הסביבתי בישראל, מצטרפת למשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' כראשת תחום סביבה, קלינטק ואנרגיה מתחדשת.

עד לפני כ-4 שנים הייתה עו"ד איסר-איציק עסוקה במאבקים למען איכות הסביבה, מתוקף תפקידה כמנכ"לית עמותת אדם טבע ודין. היא הייתה שותפה באותה תקופה לקידום רגולציה חדשנית בתחום איכות הסביבה. בין היתר מדובר היה בחוק אוויר נקי שאיסר-איציק סייעה בניסוחו, בחוק למיחזור פסולת אריזות ולשיקום אתר הפסולת חירייה, שהפך מהר של זבל לריאה ירוקה ולפארק על שמו של אריאל שרון.

בתום 6 שנים בתפקיד, לאחר שפרשה ממנכ"לות העמותה בתחילת 2010, פנתה איסר-איציק ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה היא חקרה את הקונפליקט שבין תחרות בשוק לבין הגנת הסביבה, והעלתה את השאלה - אם אמנם מדובר בקונפליקט בלתי נמנע. בהמשך היא מונתה לעמוד בראש המרכז להגנת הסביבה ולמרצה בבית-הספר למשפטים של המכללה האקדמית נתניה.

- מה הניע אותך לעבור מהאקדמיה ומהמלחמה למען הסביבה, לשוק הפרטי ולייעוץ לתאגידים שלעתים פעילותם פוגעת באיכות הסביבה?

איסר-איציק: "אני לא חושבת שהחברות רוצות לזהם כמטרה. חברה שתתעלם מהרגולציה הסביבתית בסופו של דבר תשלם את המחיר, כי הרגולציה היא ברורה, והוודאות גדולה. השיקולים הסביבתיים הם עסקיים לכל דבר, ועסק שמתעלם מהם לא מנהל את עסקיו בצורה כלכלית. כלומר, חברות וגופים אחרים חייבים לכלכל את צעדיהם בהתאם לסטנדרטים הסביבתיים העדכניים, ולאמץ מדיניות מוסדרת בנושא".

תועלת לסביבה ולחברות

לדבריה, "שמתי לעצמי למטרה לסייע להם להתנהל ביעילות בנבכי הרגולציה הסביבתית באופן שיניב תועלת כפולה, גם לגופים ולחברות וגם לסביבה. בכלל, המגזר התעשייתי והעסקי כיום כפוף לרגולציה ענפה, שמטרתה ניהול סיכונים סביבתיים ומניעת זיהום סביבתי. מהיכרותי רבת-השנים עם הנושא, מדובר בתחום שנוגע כמעט בכל גורם במשק, ויש לו השפעות רחבות-היקף.

"עסק שמתנהל בתבונה ושוקל את הרגולציה בשלבים ראשונים ייצא נשכר מכך, וגם הכלכלה והחברה ייצאו נשכרים מכך. אני רואה בעיה בהתנהלות העסקית בגלל סבך של ביורוקרטיה שקיים בארץ. ישנן בעיות של כפילות סמכויות בין רגולטורים והוראות שאינן מתיישבות זו עם זו. הייעוץ שלי לחברות יהיה כמורה נבוכים להתנהלות מול רגולטורים שונים".

- אנחנו חיים במדינה קטנה שרובה בטון ומלט - נשארה לנו עדיין "סביבה" להגן עליה?

"חלק גדול מהדיון שיש לנו היום בישראל על איכות הסביבה הוא סביב סוגיות היסטוריות ובעיות שמקורן בתהליכיי הפיתוח וההקמה של המדינה. מתחמים של תעשייה צבאית ובסיסים של הצבא גורמים לזיהום עד היום. אבל התעשייה בארץ, בוודאי תעשייה שיש לה יחסי סחר בינלאומיים, מתנהלת בצורה שונה לחלוטין בגלל הרגולציה הסביבתית. יש לנו, למשל, כבר נתונים שמצביעים על שיפור באיכות האוויר וגם באיכות הדלקים.

"כמובן, אי-אפשר לנוח על זרי הדפנה, ויש עוד כברת דרך לעשות. למשל, אני רוצה מאוד לראות יותר אנרגיה סולארית בישראל. יש עוד הרבה מה לשפר, אבל אנחנו הולכים לכיוון הנכון. הרגולציה הסביבתית מובילה לתהליך של שינוי חיובי שקורה כאן".

איסר-איציק סיימה לאחרונה כתיבת דוקטורט בנושא "תחרות בשוק והגנת הסביבה - קונפליקט בלתי נמנע?". לדבריה, "עידוד התחרות במשק על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים הוא אמנם דבר חיובי, אבל הרבה פעמים עידוד התחרות גורם לצריכה מופרזת ולנזקים מיותרים לסביבה".

- תוכלי לתת דוגמה לנזק סביבתי שנגרם בשל עידוד התחרות על-ידי הממונה על ההגבלים?

איסר-איציק: "זה קרה למשל בשוק הדלק. כדי לעודד את הרפורמה בשוק הדלק, הממונה על ההגבלים העסקיים קבע שצריך להקים כמה שיותר תחנות תדלוק ברחבי הארץ, ללא רף עליון או הגבלה על כמות התחנות. הדבר הזה יצר תהליך מואץ של הקמת תחנות תדלוק, שגרמו לזיהום חמור מאוד של אקוויפר החוף ולסגירה של מקורות מים בכל גוש דן.

כל רגולטור רואה את הזירה שלו

"כיום, יותר ממחצית ממקורות המים לא ניתנים לשימוש בגלל זיהום שמקורו בין השאר בתשתיות הדלק. כדי לתקן את הנזקים שנגרמו בגלל הקמת תחנות הדלק, צריך יהיה להוציא הרבה מאוד כסף".

- כלומר, קידום המטרה הטובה של הגברת התחרות כדי להוריד מחירים הביאה לנזק גדול לסביבה.

"בדיוק כך. בעבודת הדוקטורט שלי אני מצביעה על כשל של רגולציה, על חוסר תיאום בין רשות ההגבלים העסקיים לבין המשרד להגנת הסביבה. הכשל הרגולטורי הזה קורה לא מעט בישראל, כמו במקרה של הדלק. דרך אגב, אני גם לא בטוחה שמחירי הדלק ירדו באופן המצופה. אני מציעה במחקר שלי מנגנונים לתיאום בין הרגולטורים, כדי שלרגולטורים תהיה תמונה רחבה בכללותה, ולא פרספקטיבה צרה שכל רגולטור רואה את חלקת האלוהים הקטנה שלו".

לדברי איסר-איציק, גם את תחום הגז מאפיינת התנהלות דומה. "בתחום הגז יש בעצם כשל של רגולטורים וכשל של התנהלות לא מסודרת. תהליך קבלת ההחלטות היה לקוי, ולקח הרבה מאוד זמן שלא לצורך. איך שאתה לא מסתכל על זה, אנחנו במצב בעייתי. גם הממשלה מודה שמתווה הגז הוא הרע במיעוטו שנאלצים לעשות כאן בגלל הנסיבות שאליהן נקלענו. בכל אופן, המשרד להגנת הסביבה מתנגד למתווה הגז, בטענה שהוא לא יבטיח ביטחון אנרגטי".

ליפא מאיר: "התעלמות מנושאי סביבה יכולה לגרום לחברות נזקים אדירים"

לדברי ד"ר ליפא מאיר, השותף המייסד של הפירמה, "החלטנו לחזק ולפתח את תחום הסביבה במשרד, מאחר שמדובר בתחום עיסוק חשוב שאף חברה או גוף לא יכולים להתעלם ממנו. התעלמות מנושאי סביבה יכולה לגרום לנזקים אדירים לחברות. כך למשל, גופים שמבקשים היום אשראי מהבנקים נבדקים לפי הנחיות בנק ישראל גם לפי מהות הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותם, אשר מהווים סיכונים פיננסיים לכל דבר".

משרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' נוסד בשנת 1987, והוא מונה כיום כ-80 עורכי דין, מתוכם כ-30 שותפים. המשרד מתמחה במגוון תחומי המשפט האזרחי, ויש בו 5 מחלקות עיקריות - משפט מסחרי, ליטיגציה, נדל"ן, דיני עבודה ומסים.