בזמן כתיבת שורות אלה עדיין איננו יודעים אם נקלענו למשבר חריף, שישפיע על כלכלות העולם באופן דרמטי ולטווח ארוך, או שמא אנחנו חווים "תיקונים" מתבקשים שהיו צפויים מראש ובעוד כמה ימים נחזור כולנו לשגרה, עד להתפרצותם של החששות למשבר התורן הבא. פרשנים רבים מפזרים סביבנו ניתוחים מלומדים שמוכיחים לנוחיותם כל דבר שניתן להוכיח, החל מסימנים ברורים לכך שאנחנו כבר קרבים לשלב ההתאוששות וכלה בעובדות המעידות בבירור שהמדדים הפיננסיים בדרכם לצלילה חופשית וכואבת עוד יותר.
כצפוי, כל המעורבים בכלכלת ההיי-טק העולמית בוחנים מקרוב את מצב השווקים ומנסים להבין עד כמה היא תושפע ממה שמתפתח ממש בימים אלה אל נגד עינינו. אבל, בעוד הפרשנים מנסים למצוא אותות המבדילים בין "תיקון" לבין "משבר", יש מספר סימנים ברורים, שקיומם יוכיח לכל בר דעת כי ענף ההיי-טק העולמי נקלע שוב למשבר אמיתי.
לגזור ולשמור
הנה הסימנים החיצוניים הבולטים ביותר להתפתחות משבר בהיי-טק, לכשזה יקרה. גיזרו ושימרו:
■ סבבי גיוס הון לחברות סטארט-אפ: זמן הגיוס הממוצע הולך ומתארך. יזמים מוצאים עצמם מכתתים רגליים במשך חודשים ארוכים מבלי להתקדם לקראת הסכמי השקעה. המשקיעים מפסיקים להידפק בדלת ולהתחנן שיתנו להם להשקיע, בכל תנאי ובכל מחיר. הוולואציות מפסיקות להיות נדיבות, מי שגייסו בערכים גבוהים נאלצים לגייס שוב כסף, אבל הפעם ב"דאון ראונד" (סבב בעל שווי גיוס נמוך יותר מהסבב הקודם), הגורם לדילול משמעותי והפסד כלכלי צורב למשקיעים הקיימים בחברה וליזמים.
■ שוק העבודה: בועת ההיי-טק המפנקת מתגלה לפתע כמגרש משחקים קר ואכזרי. עובדים צעירים שלא חוו זאת אף פעם, מזועזעים לנוכח קיצוצי משכורות גורפים בחברות שנאבקות על עצם קיומן. הבונוסים נמחקים או שנדחים עד להודעה חדשה. במקומות רבים ננקטי אמצי הגנה דרסטיים הבאים לידי ביטוי בפיטוריהם של כ-20% מעובדי החברה. בסטארט-אפים שבהם התרוקנה קופת המזומנים מפוטרים כל העובדים, לפעמים היזמים נשארים כדי לנסות להציל את הספינה הטובעת תוך תקווה לימים טובים יותר. מועמדים לעבודה מפסיקים לראיין את מנכ"לי החברות בהן הם מתעניינים לגבי ניסיונם העסקי וחזונם האישי ונאלצים להתרכז בדיווחים על עצמם ועל תרומתם האפשרית לחברה.
■ תנאים נלווים: המתנות לחג הופכות סמליות ומענקי החג הנדיבים מוחלפים בשוברי קנייה לסופרמרקט. אירועי החברה נעשים צנועים, ימי ספורט בחיק הטבע המלווים בירקות חתוכים, הופכים לפתע לדבר הנכון ומשמשים לגיבוש והתחזקות קבוצתית. הארוחות המגוונות והעשירות במטבחי ההיי-טק מתחלפות בפירות טריים ושקיות של מקלות מלוחים, המוקצבות במשורה ונועדו בעיקר עבור אורחים חשובים.
■ בנייני משרדים: התפוסה כבר לא מלאה, אין צורך לכתת רגליים במשך שבועות ארוכים בכדי למצוא משרד קטן וזמני במחירים מופקעים. חללי המשרדים המשותפים, אלה הצצים בתקופות של פריחה והופכים פופולריים ביותר, בכל פעם מחדש, נראים לפתע ריקים ועגומים. שלל המבקרים במרכזים אלה דועך, רבים מהם נסגרים ולפתע לאף אחד לא ברור מה כל-כך מושך בשולחן וכיסא בחלל משרדי ענק כשמסביבך כוורת רוחשת ורועשת של יזמים ויזמיות לא פחות נלהבים ממך, שעובדים במרץ על הדבר הגדול הבא.
■ מסעדות: התורים מתקצרים ובמקרה של משבר אמיתי פשוט נעלמים. עובדי היי-טק, שמקום עבודתם טרם קיצץ בהטבות, נכנסים בצנעה, משתדלים שלא לנקר עיניים. במקרים רבים הם נאלצים להסתפק בארוחה קלה ומהירה על מנת לחזור כמה שיותר מהר אל מלחמתם להציל את מקום העבודה שלהם.
אין צורך להזמין מקום לארוחת צהרים במסעדה בהרצליה פיתוח או בשדרות רוטשילד, מבחר המסעדות האפשריות גם קטן בהתאם, לאור הצטרפות ענף המזון למשבר.
ומי שהרשימה הנ"ל מעלה אולי חיוך קל על פניהם, אך אינם מתייחסים אליה ברצינות הראויה, כנראה הם צעירים בגילם או שפשוט לא היו כאן במשברים הקודמים, זה של סוף שנת 2008, או בזה שלפניו, בתחילת המאה. כך נראו הדברים אז, כך הם ייראו גם בפעם הבאה.
■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.