הבחירות הקשות שחייבת לקבל סין כדי לעצור את המפולת

העובדה שהרשויות בבייג'ין כבר אינן מנסות לבלום או להכחיש את מרחץ הדמים מעידה על חומרת התיקון בשוק המניות הסיני. כמות הצבע האדום על צגי הברוקרים כל כך רבה שהרשויות הסיניות פשוט אינן יכולות להתעלם ממנה.

הצלילה האחרונה - נפילה של 8.5% שזכתה לכינוי הרשמי "יום שני השחור" ועוד 7.6% הבוקר (ג') - העמיקה ליותר מ-20% את סך הירידה במחירי המניות מאז פיחות היואן ב-11 באוגוסט. כעת נמצא השוק הסיני מתחת לרמה שנרשמה ב-1 בינואר, וזו התפתחות מדאיגה למדינה שעודדה את הציבור לקנות מניות שמחיריהן נהגו לזנק עד לא מזמן.

חלפו הימים שבהם יכולות היו המדינות המפותחות להתייחס באדישות לזעזועים בבורסות הסיניות. קריסתן של בורסות אלה מכה גלים בכל העולם ופוגעת במחירי המניות וגם במחירי הסחורות, שהיו פגועים מלכתחילה.

תגובתה הראשונית של סין לזעזועים בשוק ההון לא הייתה מרשימה. בייג'ין ניסתה לחולל היפוך בשווקים באמצעות הזרמת תמיכה בסך 200 מיליארד דולר, הגבלת מכירה, והוראה לקרנות הפנסיה להתערב בשוק ולרכוש מניות שמכרו המשקיעים. כעת, לאחר שממשלת סין חדלה לטפל בסימפטומים, היא חייבת להתמודד באופן יעיל יותר עם המחלה עצמה.

סין ניצבת בפני אתגרים כלכליים עצומים. ההאטה החדה בהשקעות התרחשה בדיוק באמצע יישומה של תוכנית ארוכת טווח לאיזון הכלכלה באמצעות הגברת הצריכה המקומית. נסיגה ממסלול זה יכולה הייתה להיות אופציה מפתה מאוד לו הייתה אופציה זו בגדר האפשר. לרוע מזלה של המנהיגות הסינית אופציה זו אינה אפשרית.

היצוא כבר אינו מסוגל להציל את המדינה. כלכלת סין, המהווה כ-15% מהכלכלה העולמית, גדולה מכדי שיהיה בידי הממשלה להיחלץ מהמצב הנוכחי באמצעות היצוא, ולחדש את הזמנים הישנים והטובים. כמו כן ממשלת סין לא תנהג בחוכמה אם תאמץ שוב את המודל מבוסס תנודתיות זו מהווה תזכורת לסיכונים הכרוכים בהשקעה, ואין זה תפקידם של אנשי הבנק המרכזי להגן על שוויים של נכסי המשקיעים.

התנודתיות היא חלק מתפקודו הנורמלי של השוק, כפי שלומדים כעת הסינים על בשרם, וכפי ששכחו תושבי המדינות המפותחות בשנים האחרונות. ההשקעות שתפקד כמנוע הצמיחה של הכלכלה מאז המשבר הפיננסי. רמות כה גבוהות של השקעות הון אינן מודל פיתוח יעיל בגלל הנטייה להיקלע לקיפאון פתאומי.

אבל לבייג'ין יש מרחב נשימה שמאפשר לה לגבש תגובה למצב. סין אינה מדינה עתירת חובות שנקלעה למצב פיננסי קשה. למעשה, מצבה של סין דומה יותר לזה של בעל חוב שעוסק בכינוס נכסים. עם זאת, המשקיעים יעקבו בקפידה אחר סימנים לכך שמצוקת השוק הסיני מעידה על האטה נרחבת יותר בביקוש.

אסור לבייג'ין להיתקף בפאניקה, אך הממשלה צריכה לשקול היטב כיצד להמריץ את הצריכה אם יהיה צורך בכך. כמו כן, הממשלה חייבת לפרסם בפומבי את מסקנותיה, למרות שמהלך כזה נוגד את נטייתה הטבעית. השווקים והעולם כולו צריכים להיות בטוחים בקיומה של תוכנית פעולה, לנוכח היעדרם של הכלים המוניטריים והפיסקליים הקיימים בכלכלות המונעות בידי כוחות השוק.

סין אינה המדינה היחידה המתמודדת עם בחירות קשות. גם הבנק המרכזי של ארה"ב ניצב בפני בחירות קשות. השוק קורס בדיוק כאשר הפד עומד להחליט אם להעלות את הריבית - מהלך שרבים האמינו כי יינקט בחודש הבא. למרות שהפד אינו צריך אף פעם להשפיע על מחירי הנכסים, תנודתיות השוק מחזקת את עמדתם של המצדדים בדחיית העלאת הריבית.

איזונה מחדש של כלכלת סין, וגמילת העולם משערי ריבית ברמה של אפס אחוזים, הם משימות רגישות, כפי שאנחנו רואים במו עינינו. תיקון גורף כזה מעורר חששות עמוקים, אך כל עוד הוא אינו מתפשט לכלכלה האמיתית יש כמה יתרונות בתנודתיות המוגברת של השוק.