מה הקשר בין המשבר בסין לפנסיה וביטוחי הבריאות שלכם?

בשנים האחרונות החברות הסיניות הפכו לאופציה ריאלית וכמעט מתבקשת בכל פעם שחברה ישראלית בעלת שם עלתה על מדף המכירות. הירידות האדירות בשוקי ההון המובילים בעולם בימים האחרונים, שנובעות במידה רבה מהמתרחש בכלכלה ובבורסה הסינית - שגם צונחת בשיעור החד ביותר מבין בורסות העולם - מעלות כעת סימני שאלה לגבי כמה עסקאות ענק במשק המקומי, שנמצאות על הפרק.

בין אם מדובר בחשש שהצמיחה האמיתית של סין נמוכה מכפי שמוצג בנתונם הרשמיים, ובין אם עיקר החששות נוגע לבועות אדירות שנופחו בשוק הנדל"ן במדינה או בבורסה המקומית שאולי נמצאות כעת בדרך לפקיעה כואבת, ההתפתחויות הללו מציפות שאלות מעניינת גם בהקשר לשוק המקומי.

בתחום הפיננסי עומדים כעת על הפרק מאמציהן של קבוצות עסקיות סיניות לרכוש את השליטה בשתי קבוצות ביטוח ישראליות גדולות - כלל ביטוח והפניקס - שבידיהן כרבע מהפנסיה של הציבור בישראל ויותר משליש מביטוחי הבריאות והסיעוד הפרטיים של האוכלוסייה המקומית. האם אלה ימשיכו כסדרם ונתח אדיר מעתודות הביטוח והפנסיה של הציבור הישראלי יעבור לידיים סיניות?

על פניו נראה שזוהי התוצאה שבקבוצת דלק (בעלי הפניקס) ובקונצרן אי.די.בי (השולט בכלל ביטוח) מקווים לראות, ובהקדם. אך האם הרגולציה הישראלית מוכנה למצב כזה, ותאפשר לחברות שמגיעות לכאן מתרבות עסקית שונה וזרה לשלוט בנושא כה רגיש? זו שאלה מורכבת וכבדת משקל, שכל תשובה שתיתן לה המפקחת על הביטוח בישראל, דורית סלינגר, עשויה להיות כזאת שתגדיר את הכהונה שלה.

רק בעוד כמה חודשים נדע האם סלינגר תגיד לא לסינים (במקרה של הפניקס מודבר בחברת פוסון, ואילו במקרה של כלל ביטוח שנמצא בשלבים מתקדמים פחות מדובר באחת מבין כמה חברות סיניות), שהם היחידים שמביעים התעניינות של ממש בחברות הביטוח המקומיות, ותדחוק אותם החוצה עם כל המשמעויות הפוליטיות שעלולות לצוץ עקב כך, או שמא היא תאשר לעסקאות לצאת לדרך, ותאפשר לראשונה לחלק ניכר מהביטחון הפיננסי של מיליוני ישראלים להיות בידיים זרות, שאינן מערביות. בינתיים בשטח נותרת מציאות שבה יש בעלים שרוצים (ואף חייבים) למכור חברות ביטוח, כשמנגד אין להם (ומן הסתם גם לא למפקחת) עודף או מגוון של קונים ומתעניינים שניתן לבחור ביניהם.

"המשבר דווקא ימריץ את הסינים"

הימים האחרונים מוסיפים כמובן סימני שאלה, וכעת כבר לא בטוח האם רק סוגיית האישור מסלינגר מפרידה בין החברות הסיניות לבין הרכישות. הירידות החדות בשוקי ההון בעולם שלפחות חלק מהן נובע מהמשבר בסין, ובעיקר הפגיעה הפיננסית והחששות הגוברים לגבי המשק הסיני עצמו מעלות את השאלה האם מדובר כאן באירוע נקודתי שיסתיים תוך ימים או שבועות ספורים, או שזהו שינוי דרמטי בכלכלה הסינית העולמית. בהקשר זה צריך לזכור שמבחינת החברות הסיניות היקף העסקאות הישראליות שעומדות על הפרק, כמה מאות מיליוני דולרים, הוא קצת פחות משמעותי מכפי שהדבר נתפס כאן.

לפי שעה גורמים עימם שוחחנו במשק המקומי מעריכים שהאירועים האחרונים לא ישפיעו, "אבל לך תדע, הכל יכול לקרות", הפטיר אחד מאלו ששוחחנו עימם בנושא. גורם אחר בשוק המקומי מסביר ש"אמנם השווקים הפיננסים בסין נופלים בימים האחרונים, אבל הכלכלה הריאלית לא משתנה תוך 4 ימים. צריך גם לזכור שסימנים מקדימים למה שקורה בכלכלה הסינית עלו כבר לפני זמן מה, בטח לפני שהוגשו ההצעות הלא מחייבות לרכישת כלל ביטוח (בשבוע שעבר, ר' ש')". לדבריו, "אם הסינים היו חוששים מעסקה גדולה פה כנראה שזה היה קורה עוד לפני השבוע שעבר".

לא כל הגורמים הסינים שמתעניינים בפיננסים בישראל עשויים מקשה אחת. ישנן חברות ביטוח, שלהן יש דרישות הון מחמירות, ושרוב נכסיהן מושקעים כנראה באפיקים סיניים מקומיים. בנוסף, ישנן קרנות וחברות השקעה שמחזיקות בנכסים שסביר שהשווי שלהם נחתך בימים האחרונים, ולכך ייתכן שתהיה השפעה בכל הנוגע לרמות המינוף שלהן, צרכי הנזילות שלהן וכן הנכונות שלהן לעסקאות חדשות. עניין נוסף שעדיין מוקדם לקבל אינדיקציה לגביו הוא עד כמה ספגו בימים האחרונים חלק מהמציעים פגיעות משמעותיות בתיקי הנוסטרו שלהם, עניין שבעיקר עלול לפגוע במוטיבציה לבצע עסקאות חדשות.

כך או אחרת, על פי הערכות גורמים ישראליים שמעורים בקורה במגעים למכירת שתי ענקיות הביטוח המקומיות לידיים סיניות, לא חל בימים האחרונים כל שינוי בהתנהלות של החברות הסיניות, שממשיכות להשקיע מרץ ניהולי ומשאבים בהשלמת העסקאות פה. "להערכתי משבר כזה דווקא ימריץ את הסינים להרחיב את השקעותיהם מחוץ לסין", מעריך גורם ישראלי.

קיוו לזרים, אבל אחרים

לאורך השנים היו בישראל מעט מאוד נציגים פיננסיים מובילים מהעולם שהחזיקו בפעילות כלל ארצית וקמעונאית. בביטוח, מאז 1997 ישנה AIG ישראל הקטנה יחסית שבשליטת קבוצת הביטוח האמריקנית AIG, ועד סוף 2012 הייתה כאן גם ג'נרלי האיטלקית, שהחזיקה בשליטה בקבוצת הביטוח הגדולה במשק, מגדל, עוד מלפני קום המדינה.

אבל תקוות היו. חלון התקוות הגדול האחרון להגעת בעלים זרים ובינלאומיים שיחזיקו בחברות ביטוח, ובכלל בגופי פיננסים, נפתח לפני כעשור סביב רפורמת בכר. אלא שכידוע מימוש הרפורמה לא בדיוק ענה על הציפיות, והענקים הבינלאומיים לא הגיעו לכאן.

עכשיו נראה שברגולציה עשויים לקבל בקרוב בעלי שליטה זרים, אבל אולי, לדאבונם, אלה לא בדיוק הזרים שלהם פיללו. כאמור, שתיים מחמש קבוצות הביטוח הגדולות נמצאות בימים אלה בהליכי מכירה - מתקדמים יותר או פחות - כשבשני המקרים הרוכש הפוטנציאלי בא לכאן עם כסף גדול מסין. זאת, בדומה לרכישות אחרות שבוצעו פה לאחרונה ובהן רכישת לומניס על ידי XIO וכמובן רכישת ענקית המזון תנובה על ידי ברייט-פוד הסינית.

לפני כחודשיים חתמו קבוצת פוסון הסינית וקבוצת דלק על הסכם מחייב לרכישת השליטה בקבוצת הביטוח הרביעית בגודלה במשק, הפניקס, מידי ענקית האנרגיה המקומית של יצחק תשובה. מנייתה של פוסון שנסחרת בבורסה בהונג-קונג רשמה עליות במחצית הראשונה של השנה, אך ירדה בעשרות אחוזים בהמשך (ראו גרף) ומרבית החזקותיה אינן סחירות. ככל הידוע, מאז ועד היום נותר מחסום מרכזי אחד להשלמת העסקה: קבלת האישור להחזקת אמצעי שליטה מהפיקוח על הביטוח באוצר.

על פי הערכות בשוק, כנראה שפוסון - חברה סינית בבעלות פרטית שמחזיקה ברישיון לשלוט בחברות ביטוח באיחוד האירופי (פורטוגל) ובארה"ב - נמצאת בדרך לקבל את אישורה של סלינגר. גורם המעורה בסוגיית מתן הרישיון ציין כי "זה מתקדם, אבל לאט", ואחר העריך שהאישור יינתן לאחר החגים. זאת, למרות שלאוצר היו כנראה השגות על מבנה ההון של החברה הסינית.

בכלל ביטוח התמונה יותר מעורפלת. בשבוע שעבר, ה-18 באוגוסט, גילינו שגם חברת הביטוח שבשליטת הקונצרן המקרטע של אדוארדו אלשטיין עשויה לקבל את התווית "made in china", לאחר שככל הידוע היחידות שהגישו הצעה בלתי מחייבת לרכישת השליטה בה הן ארבע חברות סיניות. מדובר בקבוצת טיינאן (חברת ביטוח סינית גדולה) ו-JT קפיטל של לי הייפנג; חברת ההחזקות הסינית מאקרולינק; ועוד שתי חברות סיניות שלא ביקרו בישראל, שאחת מהן היא צ'יינה מינצ'ן.

בינתיים, ל"גלובס" נודע כי בניגוד להערכות קודמות חברת ההשקעות הסינית XIO, שפועלת באמצעות קרנות השקעה פרטיות, לא הגישה הצעה לרכישת כלל ביטוח. יחד עם זאת, גורם המעורה בנושא מעריך כי "זה עדיין לא סוף פסוק", ולדבריו ייתכן שגוף ההשקעות הסיני הזה יתחרה בסופו של דבר על השליטה בכלל ביטוח. "אני לא חושב שיש קשר בין מה שקורה עם ההצעות לכלל ביטוח לבין המשבר שקורה בימים אלה בסין", מוסיף הגורם.

על כל פנים, בעוד שבהפניקס המהלך נמצא בשלב מתקדם, לאחר שנחתם כבר הסכם מחייב בין הצדדים, הרי שבכלל ביטוח מדובר בשלב מקדמי בהרבה. אי.די.בי פתוח, הבעלים של מניות השליטה בכלל ביטוח, ומשה טרי, שמונה לנאמן למניות אלה מטעם האוצר, יצטרכו להכריע עם מי מהמציעים הם ממשיכים למו"מ (הם יכולים לבחור ביותר ממציע אחד כמובן) שאמור להביא לחתימה על הסכם מחייב עד סוף השנה. ככל הידוע הדבר אמור לקרות כבר השבוע.

למה המערביים לא באים?

אבל אם נשים לרגע בצד את מה שקורה ועומד לקרות עם הסינים - כשברקע כאמור המשבר המפחיד שניבט אלינו בימים האחרונים ממסכי הבורסות בעולם - בין השורות עולה כאן שאלה אחרת, אולי גדולה יותר: איך קורה שכמה מהגופים הפיננסיים הבולטים במשק הישראלי, שמרוויחים סכומי עתק, לא מצליחים למשוך לכאן רוכשים אסטרטגיים שפועלים בחזית הענפים הללו במדינות המערביות המפותחות ביותר? זאת, בניגוד למה שקורה בענפי ההיי-טק, שם אנו מתבשרים חדשות לבקרים על אקזיטים ומכירות של חברות וידע ישראליים לענקיות אמריקניות שרוכשות ללא הרף סחורה 'מייד אין יזראל'.

התשובות לכך הן כמובן מורכבות. ראשית, ייתכן מאוד שהשוק הישראלי קטן מדי ורווי מדי. כלומר, הוא כבר מלא בשחקנים גדולים יחסית שיכולים לפגוע ברווחיות של מתחרים חדשים שינסו לזנב בהם. ייתכן גם שהמשק שלנו פחות מעניין ממה שהיינו רוצים לחשוב, ואסור לשכוח גם את האיומים הגיאופוליטיים הייחודיים לנו.

לאחרונה, יש מי גם שטוענים שהעימות סביב מתווה הגז בין נובל אנרג'י לבין חלקים חשובים מהסקטור הציבורי פוגעים במשק שלנו בעיניים זרות, אבל האמת היא שלא היו קופצים אסטרטגיים ומערביים על בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות מקומיים הרבה לפני ועדת ששינסקי הראשונה ולפני שיחסי דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים היוצא, ונובל אנרג'י עלו על שרטון. קחו, למשל, את המקרה של בנק לאומי שאף אחת מענקיות הבנקאות העולמית לא ניסתה לרכוש כבר לפני שנים, כשלבסוף המדינה ויתרה על הרעיון ואפשרה לנהל כאן בנק ללא גרעין שליטה.

לפחות בהקשר של חברות הביטוח והבנקים נשמעת טענה נוספת, שאינה ייחודית רק לישראל, אבל לטענת גורמים בשוק המקומי כאן היא מקבלת עוצמות חריגות: הרגולציה חריפה מדי, חודרת הרבה פעמים למקומות לא לה - כגון בהוראות שמתערבות בסוגיות ניהול יום-יומי - ובעיקר היא משתנה תדיר ומשנה סדרי עולם בקצב מהיר מדי. לפי אותם קולות, שלרוב מתקבלים בציבוריות הישראלית בעירבון מוגבל ומתויגות בעיקר כזעקת הקוזאק הנגזל, הרגולטורים פה מקשים על שליטה בפועל מחד, דורשים ריתוקי הון אדירים מאידך, ובנוסף משנים את כללי התחרות מדי כמה שנים.

גם אם הרגולציה והציבור נוטים לחשוד בגופים הפיננסים בצדק (ואין צורך להביט על רווחי העתק של הבנקים ושל חברות הביטוח שמפרסמים בימים אלה כדי לדעת שיש בסיס מוצק לחוסר האמון הזה), עצם העובדה שרבים מגופי הפיננסיים הישראליים הגדולים והמובילים נמצאים זה זמן על המדף ואין להם ביקוש ממשי מהגופים המובילים בעולם הפיננסים המתקדם, צריכה לפחות להדליק כמה סימני שאלה, ולגרום לנו לתהות האם יש גרעין של אמת גם בטענות שעולות מכיוון השוק.

אפשר שבדרך למטרה החשובה מכל של שמירה על הציבור, הרגולציה נותנת דגש רב מדי לעבר הבעייתי במיוחד של הגופים האלה ומחפשת את הפתרון בתזזיתיות ובאגרסיביות רבה מדי, שמבריחות את מי שאינו מחפש הזדמנויות לרווח מהיר, או נמנה על הענק הסיני שמבקש לחזק את השפעתו בעולם דרך שימוש בכספים האדירים שצבר.

 נתחי השוק