בלב העיר חיפה, פינת הרחובות בלפור ונורדאו, עומד בניין אבן מפואר. בעברו היה מכללה, ומתישהו גם בית קפה מצליח, והיו כמה ניסיונות של חנויות שלא צלחו, כנראה בהתאמה לקרנה של שכונת הדר שבה הוא שוכן, שירדה מאוד עם השנים. עכשיו הוא עומד ריק, פאר קפוא, רוח רפאים מבטון. "דמי השכירות שהבעלים מבקשים למבנה הזה הם גבוהים מאוד, כי כנראה הם לא באמת רוצים לאכלס את המקום", טוען אחד מחברי קבוצת "בית ריק", יוזמת גרילה אורבנית. "הם מחכים לעליית הערך או לשינוי ייעוד הקרקע, ובינתיים המבנה המרהיב הזה עומד פשוט ריק".
חבר אחר בקבוצה מוציא מהתיק דגל כתום. "בית ריק", כתוב עליו. הם נכנסים פנימה, מתמקמים באחת המרפסות הנטושות של המבנה, מוציאים כלי נגינה מתיקיהם - אורגן חשמלי, חליל ועמוד תווים - ומתחילים לנגן. המטרה מושגת: עוברי אורח מסיטים את המבט או עוצרים לכמה שניות כדי להאזין לקאברים של קלאסיקות עבריות - ועל הדרך מתעכבים על מבנה האבן בעל החלונות המקושתים.
בית ריק החיפאית היא אמנם יוזמת גרילה, אבל היא רחוקה מאוד מהדימוי האנרכיסטי של פעולות מסוג זה (על כך בהמשך). הפעילות היא בעצם נגזרת של קורס בחוג לאדריכלות בטכניון בשם "יזמות עירונית", שבו התבקשו הסטודנטים לייצר פעילות משנת תודעה בעיר. שני סטודנטים בפרויקט הזה, אושרית רייז וליביאו סיידמן, החליטו לקחת את הבתים הנטושים בעיר, ויחד עם חברים נוספים הקימו את הקבוצה המחתרתית.
העיקרון המנחה, הם מסבירים, הוא לייצר פתרונות לכשלים באופן מיידי מבלי להמתין לעירייה, על שלל העיכובים הביורוקרטיים שלה. הם מאתרים מבנה, לומדים את מקורותיו ההיסטוריים, יוצרים קשר עם הבעלים (אם ניתן), מוודאים דרכי גישה ומקורות חשמל, מעדכנים את השכנים (אם צריך) ומזמינים את חבריהם לנגן ואת הרחוב להאזין. זה חמוד ותמים כמו שזה נשמע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
