יותר מרבע מהחיסכון הפנסיוני ועתודות הביטוח - במניות

איך נראה תיק החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי רגע לפני המשבר הנוכחי, בדגש על החשיפה שלו לשוקי המניות בארץ ובעולם? מבדיקת "גלובס" עולה כי בסוף חודש יולי האחרון, חברות הביטוח, קופות הגמל לתגמולים, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, החזיקו יותר מרבע מכספן ישירות בשוקי המניות. זה אומר שכל ירידה של אחוז בשוקי המניות תתבטא בירידה של כרבע אחוז מהתיק הכולל.

בנוסף, יותר ממחצית (56%) מתיק המניות של הגופים הללו, שניהלו באותו מועד סכום מצרפי אדיר של כ-971 מיליארד שקל, הושקעה במניות בחו"ל, כך שכ-14% מסך התיק הושקעו טרום המשבר במניות מעבר לים.

מדוע זה חשוב לנו בישראל? הנפילות בסין, שגררו במרבית הימים האחרונים את השווקים המרכזיים בעולם מטה, כמו גם את השוק הישראלי, והירידה שהתרחשה במחירי הסחורות ושהובילה להעצמת החששות מצמיחה איטית בסין ובעולם, משפיעים על כלל הציבור הישראלי באופן ישיר.

זאת משום שרוב החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי מושקע ברובו בשוקי ההון, והוא תלוי, בחלקים נרחבים ממנו, בתשואות שהגופים שמנהלים את החיסכון הזה משיגים עבורו. בימים האחרונים אף עלה סף הלחץ לגבי הפגיעה, שעלולה להיות אדירה - אם הירידות ימשכו ויעמיקו, בתיקי החוסכים לפנסיה ובתיקים של אלה שעוד רגע יהיו לפנסיונרים.

ואכן, ירידות בשווקים באות לידי ביטוי בחיסכון של החוסכים, כפי שקרה לאחרונה, למשל, בחודש יוני, שבו רשמו אפיקי החיסכון לטווח ארוך תשואות שליליות לאחר רצף של חודשים חיוביים. עד כמה הפגיעה של הימים האחרונים הייתה מוחשית נדע רק בעוד מספר שבועות. בינתיים ניתן לצייר את היקפי הכספים של הציבור הישראלי, שנמצאים אצל חברות הביטוח, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, וגם קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, ושמושקעים עבור הציבור ועבור חברות הביטוח עצמן באפיקי השקעה מרכזיים.

ועתה נחזור לאפיק המנייתי, שספג בימים האחרונים מכות ניכרות, שהזכירו לכולנו שגם אם אין תשואה באג"ח - ולכן הסיכון שטמון בהן עלה מאוד, זה ממש לא אומר שמניות הפכו להיות השקעה סולידית. את השיעור הגבוה ביותר של חשיפה למניות אנו מוצאים בתיקי החיסכון של פוליסות ביטוחי החיים של חברות הביטוח, שמנוהלים בשוקי ההון, ובקרנות הפנסיה החדשות המקיפות - שברובן המכריע ההשקעות מנוהלות לצד ההשקעות של התיק המשתתף, על-ידי אותם אנשים שמנהלים את ההשקעות בחברות הביטוח. בתיקי חיסכון אלה, שהסכום הצבור בהם ושאמור לשרת את הציבור הרחב בעתיד הסתכם בסוף יולי בכ-456 מיליארד שקל, דובר על חשיפה למניות של כ-32.3% ו-30.2%, בהתאמה.

לא רק זאת, אלא שהחשיפה של התיק המשתתף של חברות הביטוח ושל קרנות הפנסיה החדשות המקיפות לשוקי המניות בחו"ל עמדה ערב המשבר הנוכחי על שיעור אדיר של 18.5% ו-17.8%, בהתאמה.

עדיין אין חלופות מעניינות למניות

כמה כל זה יוצא בשקלים? סך החשיפה למניות, בארץ ובחו"ל, הסתכמה בסוף יולי בכ-143 מיליארד שקל, כך שכל אובדן של אחוז מערך תיק המניות (ובימים האחרונים הירידות היו גבוהות בהרבה) חותכת קצת פחות ממיליארד וחצי שקל מהחיסכון המצרפי של הציבור. ומה עם תיק המניות בחו"ל שבתיק המשתתף של חברות הביטוח ובקרנות הפנסיה החדשות המקיפות? הוא היה שווה בסוף יולי כ-83 מיליארד שקל - בהחזקה ישירה במניות ובאמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות.

מה קורה ביתר הגופים המוסדיים המרכזיים שפתוחים לכלל הציבור? מדובר בקופות לתגמולים, שמהוות אמנם מוצר חלופי לפנסיה, אך שונות בשל ההיקף האדיר של הכספים הנזילים שניתנים למשיכה בכל רגע (לפי הערכות כשלושה רבעים מסך התיק ניתן למשיכה מיידית), ובקרנות ההשתלמות, שהן מוצר חיסכון לטווח בינוני, ושיעור גבוה מהן נזיל וניתן למשיכה מהירה. למרות המאפיינים השונים הללו, ביחס לתיק המשתתף בביטוח ולתיק הפנסיה החדשה, גם בגמל ובהשתלמות יש נוכחות מסיבית של מניות בתיקי העמיתים: כ-24.5% וכ-26.6%, בהתאמה, נכון לסוף יולי.

עוד היבט מעניין ביחס לתיק המניות שבפוליסות ביטוחי החיים שמנוהלות בשוקי ההון ניבט אלינו מהיחס שבין החשיפה למניות לחשיפה לאג"ח ממשלתיות. בסוף יולי היו חשופים המבוטחים שחוסכים באמצעות תיק המשתתף (אלה שהצטרפו לחברות הביטוח ורכשו ביטוחי מנהלים משנת 1992 ואילך) בכ-32.3% מהתיק למניות, כאמור, לעומת חשיפה של כ-20% לאג"ח ממשלתיות.

עוד נציין, כי למול התיק האגרסיבי של הפוליסות שמנוהלות בשוקי ההון, שמאופיין בראייה מאוד ארוכת-טווח, וכמעט שאין ממנו הוצאה של כספים מהרגע להרגע, מנהלות חברות הביטוח גם תיקים אגרסיביים הרבה פחות, ואף סולידיים (באופן טבעי, כמתבקש מייעודם). כך, מנתוני האוצר עולה כי בסוף יולי 2015 רק 10.1% מתיק הנוסטרו בביטוח הכללי וההון העצמי של חברות הביטוח הופנה להשקעה במניות (כ-58% מתיק המניות הופנה למניות בחו"ל).

ומה הלאה? נראה שהמציאות לגבי שוקי המניות, בהסתכלות רחבה, לא השתנתה מהותית במובן חשוב אחד: הריביות עדיין אפסיות, וחלופות השקעה משמעותיות ואטרקטיביות אין בשפע, אם בכלל. אם כבר המשבר הנוכחי, אף הקטין במקצת את האטרקציה המועטת שיש באפיקי חיסכון חלופיים.

כל זאת קורה כשלגופים מוסדיים בארץ, ובכלל בעולם, יש עודף מזומנים וכספים שמשתחררים מהשקעות עבר (כמו אג"ח שנפדות), ושמחפשים השקעה בעולם ללא חלופות. עודפי הנזילות הללו, שנוצרו אגב מדיניות אגרסיבית של הבנקים המרכזיים בעולם זה שנים - שטרם השתנתה, ואולי השינוי בה אף יידחה במקצת - מעלים את האפשרות שלמרות החששות של המשקיעים, שבאו לידי ביטוי בירידות החדות בימים האחרונים, שוקי המניות לא איבדו עדיין את הרלבנטיות שלהם עבור מי שמחפשים תשואה חיובית.

 כיצד נכנס התיק הפנסיוני והביטוחי של הציבור