מזונות בזמן השירות הצבאי

אם גרושה, ילדך עומד להתגייס? רוצי מיד לבית המשפט הקרוב והגישי תביעת מזונות, פן תחמיצי את המועד. זהו המסר הבעייתי העולה מפסק דינו החדש של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה.

פסק הדין עוסק באחת המחלוקות השכיחות ביותר בישראל: האם על האב להמשיך לשלם מזונות לידי האם גם לאחר שמלאו לילד או לילדה 18 שנים, ובעת שירותם הצבאי.

במקרה זה בני הזוג נפרדו לפני שנים רבות, ובפסק דין שניתן בשנת 1998 האב חויב בתשלום מזונות הילדים לידי האם, עד הגיעם לגיל 18, ללא התייחסות לתקופת שרותם הצבאי. האב הפסיק לשלם מזונות כשמלאו לילד 18, ושנה לאחר מכן, האם הגישה תביעה להמשך תשלום המזונות לידיה גם בתקופת שירותו הצבאי של הבן.

השירות הצבאי מציב אתגר מיוחד בנושא המזונות, מאחר שמצד אחד מצופה מילד שהפך לבגיר בגיל 18 שיפרנס את עצמו, ולא ימשיך להיות סמוך על שולחן אביו, אך מאידך, חייל בשרות סדיר כלל אינו רשאי לעבוד ולפרנס עצמו על פי חוק. המציאות מראה כי למרות שהצבא אמור לדאוג לכל צרכיו של החייל, בפועל הוריו של חייל בשירות חובה נושאים בנטל כלכלי משמעותי עבור הוצאותיו, בסדר גודל של מאות ואף אלפי שקלים בחודש.

בפסיקה התקבעה תפיסה על פיה אבות ימשיכו לשלם דמי מזונות עבור ילדים בשירותם הצבאי, בגובה של שליש מדמי המזונות ששילמו בעת שהילדים היו קטינים, כמעט באופן סטנדרטי, אך מה קורה כאשר פסק הדין אינו מתייחס לנושא זה במפורש?

מאחר שבמועד הגיוס הילד כבר נחשב כבגיר, בעבר נדרשו החייל או החיילת להגיש תביעה עצמאית כנגד אביהם, אך גישה זאת יצרה עוול מהותי הן כלפי הילדים והן כלפי הוריהם. הילדים והאבות נפגעו מכך, מאחר שנאלצו להכנס לעימות משפטי ישיר ביניהם על רקע כלכלי, והאמהות נפגעו מכך כלכלית במקרים שבהם הילדים החליטו שלא לתבוע, כדי לא ליצור סכסוך עם האב.

לפני כעשור השתנתה הפסיקה, ובית המשפט העליון קבע כי אם זכאית לתבוע מהאב השבת הוצאות שהוציאה עבור ילדה הבגיר הסמוך על שולחנה למשך תקופת השירות הצבאי או עד הגיעו לגיל 21 לפי המאוחר, ובאפשרותה לעשות זאת גם במקרים בהם הילד בגר בעת הגשת התביעה.

גם פסק הדין שניתן השבוע הלך בעקבות אותה מגמה, וחייב את האב לשלם לאם שליש מדמי המזונות, אך רק מיום הגשת התביעה ועד השחרור מהצבא. בית המשפט קבע כי האם לא תקבל החזר על ההוצאות שהוציאה בשנה הראשונה לשירותו הצבאי של הבן, לפני שהגישה את התביעה, מתוך הנחה שאם לא תבעה בזמן, היא ויתרה על אותה תקופה.

מדובר בפסיקה בעייתית מאוד. החזקה שמזונות משולמים מיום הגשת התביעה, ואילו מזונות העבר נמחלו, קיימת רק לגבי נשים נשואות החיות עם בעליהן, על בסיס ההלכה היהודית ש"דרך נשים לגלגל עם בעליהן". ההנחה היא שכל עוד האישה נשואה, להבדיל מאלמנה, גרושה, או רווקה, בני הזוג אינם מתייחסים זה לזה כ"יריבים עסקיים", ומוחלים על חובות הדדיים כדבר שבשגרה.

בענייננו מדובר בבני זוג שמנהלים בינהם לא פחות מעשרים תביעות שונות בבית המשפט, המשתרעות על תקופה של 17 שנה. האם זאת באמת האישה שניתן להניח לגביה שהתכוונה לוותר לאב על השתתפות במימון צרכיו של הבן החייל במשך שנה מתוך 3 שנות השירות?

יש הרבה סיבות טובות בגינן אנשים לא תובעים ברגע הראשון של זכאותם, החל מסיבות אישיות ובריאותיות, דרך העדר מודעות לזכויות משפטיות, ועד לקשיים כלכליים לגיוס הכסף הנדרש למימון יצוג משפטי. ההנחה שוויתור של אם על סיוע כלכלי מאביו של הילד ממנו נפרדה הוא גזירה קשה מדי, שמשמעותה שאמהות תאלצנה להגיש תביעה מיידית, בטרם יתגייס הילד.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il