בית המשפט המחוזי מרכז מחק לאחרונה את בקשת חברת מפעלי ים המלח (מי"ה), מקבוצת כיל, לבטל את פסק הבוררות המשלים שניתן במחלוקת מול המדינה על התמלוגים ממוצרי ים המלח בשנים 2000-2014. המחיקה בוצעה בהסכמת כיל, שנעתרה להמלצת השופטת בלהה טולקובסקי לעשות כן, תוך שכיל שומרת על זכותה לחזור ולהעלות את טענותיה לאחר מתן פסק בוררות סופי בתיק.
בפסק הבוררות השלישי והסופי בסכסוך המתוקשר ייקבע הסכום הסופי שכיל צריכה לשלם למדינה כתמלוגים, לאחר חישובי ריבית והצמדה. בשל מחיקת הבקשה, העבירה כיל לפני יומיים למדינה צ'ק על סך 60 מיליון דולר מכיל בגין התמלוגים. זאת, בנוסף על 90 מיליון דולר שכיל כבר שילמה בעבר למדינה לאחר מתן פסק הבורר המרכזי.
פסק הבוררות המרכזי בסוגיית התמלוגים ניתן ב-19 במאי 2014, ובמסגרתו נקבע כי כיל חבה בתשלום התמלוגים. לאחר פסק הבוררות הגיע שלב מתן החשבונות, שבו פירטו הצדדים באסמכתאות את הסכום שהמדינה צריכה לקבל מכיל, לטענתן, לאור החבות שנקבעה. בפסק הבוררות המשלים שניתן ביוני האחרון ושאותו ביקשה כיל לבטל, קיבלו הבוררים - שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן ועוה"ד אלכס הרטמן ורם כספי - את רוב טענות המדינה, המיוצגת בידי עו"ד גיל אוריון. זאת, באשר לאופן חישוב התמלוגים שכיל צריכה לשלם עבור שימוש העבר במינרלים שהיא מפיקה בים המלח ובאתרים אחרים שהינם משאבי טבע של המדינה.
כיל טענה כי למדינה מגיעים 90 מיליון דולר כתמלוגים משנת 2000 ועד למועד התשלום - דצמבר 2014. ואולם, לדעת המדינה, החישוב לא שיקף את מה שנקבע בפסק הבוררות, והבוררים נדרשו לפסוק בנוגע למספר מחלוקות שנפלו בין הצדדים בנוגע לאופן החישוב. בין היתר, נדחתה טענת כיל כי כאשר מופקים מים המלח רק אחוזים בודדים מחומרי הגלם המצויים במוצרי-ההמשך שהיא מוכרת, אזי היא לא צריכה לשלם תמלוגים בגינם. הבוררים קיבלו את טענת המדינה כי על כיל לשלם תמלוגים על כלל מוצרי-ההמשך, ללא קשר לשיעור חומר הגלם מהמוצר המופקים מים המלח.
טענה נוספת של כיל שנדחתה בפסק הבוררות המשלים הייתה כי עליה לשלם תמלוגים על מוצרי החברות הבנות בהתאם לשיעור האחזקה בהן. הבוררים קבעו כי על כיל לשלם את מלוא התמלוגים, ללא קשר להיקף האחזקות. "משמתקיימת שליטה של כיל בחברות הקונצרן, מחויבת מי"ה לשאת במלוא סכום התמלוגים, לא קשר למבנה אחזקותיה בהון המניות בחברות הקונצרן", נקבע בפסק הבוררות.
עוד טענה כיל כי יש להפחית מהתמלוגים הוצאות אנרגיה, הוצאות על טיפול בחומרי גלם ואחסון של חומרי גלם. גם טענה זו נדחתה ברוב קולות של עו"ד הרטמן והשופטת בדימוס שטרסברג-כהן, שקבעו כי ההוצאות הללו אינן מותרות בניכוי. טענה נוספת של כיל שנדחתה על-ידי הבוררים נגעה לסדר החישוב בעניין ההפחתות מהסכום שצריך לשלם עליו תמלוגים.
בסוגייה אחת שהייתה במחלוקת התקבלה עמדת כיל: הבוררים קיבלו את טענת החברה כי כאשר היא עורכת העברה של חומר גלם מישראל לסין והייצור נעשה בסין, אזי היא רשאית להתחשב בערך ההובלה בחישוב התמלוגים ולהפחית את הוצאות ההובלה מהתמלוגים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.