הנגידה המתנגדת

1. "העיקר כאן הוא להעביר את השיח למגרש המקצועי", אמרה אמש הנגידה קרנית פלוג בצניעות מקצועית, מיד אחרי שאצה לפריים טיים ערוץ 2 ועל הדרך, בין מפולת המניות והריבית הנמוכה, סגרה חשבון עם שר האוצר משה כחלון. לא סתם סגרה, אלא תוך שהיא מאיימת עליו באחריות ל"סאב-פריים" עתידי. כל זה משום שכחלון ממשיך לדבר ולהתכונן להכניס טיפה, קמצוץ, של תחרות צרכנית באשראי, ובכך מעז פניו בפני דוכסית הבנקאות של ישראל שמתנגדת לזה. אולי גם כי לא מכבר אמר לה באחד מאותם דיוני התשה: "הכי קל לחזור הביתה בערב בשלום" והיא הגיבה בלחישה "חוצפה".

2. זה לא חלילה שמישהו יחשוב שהנגידה פועלת באומץ נגד תחרות בבנקאות ובאשראי צרכני, נהפוך הוא. "אני בעד רפורמה במערכת הפיננסית", אמרה אמש, "אבל חשוב שהיא תיעשה תוך שמירה על היציבות וההגנה על הצרכן", הוסיפה אבירת התחרות. תזכורת: ב-1988 הגיעה פלוג לבנק ישראל, ב-2001 מונתה למנהלת המחקר ולחברת הנהלת הבנק, ב-2011 מונתה למשנה לנגיד, ומאז יולי 2013 היא נגידת בנק ישראל. הנה שאלה: מה עשית בכל הזמן הזה למען התחרות בבנקאות? איפה בדיוק פעלת "בעד רפורמה במערכת הבנקאות", כך שתתקיים "תוך שמירה על היציבות והגנה על הצרכן" כדברייך אתמול?

3. מעניין איזה תיאום ציפיות נערך בינה לבין המפקחת על הבנקים החדשה חדווה בר, שהייתה קודם לכן בבנק לאומי, "לפעול למען תחרות בבנקאות" ואם נערך בכלל.

4. עוד כמה הערות על דברי הנגידה:

הרפורמה להגברת התחרות עלולה להביא לפגיעה ביציבות ולפגוע בצרכנים, אמרה הנגידה. נכון או לא נכון? לא נכון. להפך. ככל שהמערכת יותר מבוזרת כך היציבות גדלה. גופים גדולים לוקחים יותר סיכונים, הם יודעים שמתייחסים אליהם. גם בנק ישראל מתייחס אליהם כאל גדולים מכדי ליפול.

תראו מה קרה בסאב-פריים, זרקה אתמול כאילו במקרה. אך האם יש קשר בין תוכנית כחלון להגברת היצע האשראי הצרכני למפולת הסאב-פריים? לא. קשירת הסאב-פריים לתחרות צרכנית באשראי היא מניפולציה שנועדה להטיל פחד ומורא על ראש הממשלה, חברי הכנסת וגם כחלון. מה אני צריך את זה, יאמר כל אחד מהם לעצמו, והשימוש לרעה בכוח הריכוזיות יימשך.

צריך פיקוח, אומרת הנגידה, "שנעשה דברים באחריות". ודאי שצריך פיקוח ובטח שצריך אחריות. מי בכלל מדבר על גופי הלוואות לצרכנים בלא פיקוח? הרי ההצעה במקורה קובעת פיקוח - של רשות ניירות ערך, של רגולטורית שוק ההון באוצר או של גוף אחר כפי שיקבע הצוות בראשות יואל באריס, היועץ המשפטי של האוצר, שדן בימים אלה במסגרות פיקוח חדשות על גמ"חים, גופי אג"ח להלוואות, המרות מטבע ועוד. מדובר ברגולציה צרכנית שאפשר שתהיה גם, בנוסף, על חברות ציבוריות המגייסות אג"ח כהון המיועד למתן אשראי לצרכנים. לומר שהדברים נעשים בלי אחריות - זו עוד מניפולציה. כאילו אם בנק ישראל לא מפקח - אז אין פיקוח?

צריך גוף אחד שיפקח. אומרים ראשי בנק ישראל. בהחלט נכון. הרי כבר שנים מדברים על שינויי רגולציה בפיננסים, על רשות פיקוח פיננסית אחידה. ומי תוקע את זה? ראשי בנק ישראל, מגלגלי העיניים, במישרין או בעקיפין. הם מחכים שכל הפיקוח הפיננסי, כל כולו, יועבר אליהם ואפשר יהיה לחגוג את הכוח.

האם שכחה הנגידה שבדיוק המבנה הריכוזי הנוכחי הביא ב-1983 למשבר אדיר, "משבר מניות הבנקים", וכל זה תחת הרגולציה הכושלת של בנק ישראל, שדוגלת בשימור הכלל: גדול מכדי ליפול. זה עלה עשרות מיליארדים שקלים, הממשלה נאלצה להתערב, להלאים את 4 הבנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי - כדי להגן על החוסכים שבכספם עשו מנהלי הבנקים אז כבשלהם, והפגיעה הכי קשה: זה גרר עשרות שנים של שימור הכוח.

בנק ישראל, מצדיק את עמדתו שיוצאת להגנת הבנקים והבנקאים בטענה שבהכרח, כיוון שייכנסו גופי אשראי צרכני נוספים, שישווקו את עצמם, הרי הציבור ייקח יותר הלוואות. נאמר זאת כך: משפחות לא ייקחו יותר הלוואות משהן לוקחות היום עם ריבית האוברדראפט הרצחנית וריבית חברות כרטיסי האשראי המנותקת מהמציאות. מה שכן, ההלוואת יהיו זולות יותר. אז גם אם ייקחו כמות יותר גדולה של הלוואות - הסכום הכולל יהיה יותר נמוך. ואז גם הבנקים היקרים ללבה של הנגידה יצטרכו, רחמנא ליצלן, להוריד מחירי אשראי.

5. אגב פיקוח בנק ישראל: איך קרה שתחת הפיקוח המהולל והאולטימטיבי של בנק ישראל קרו גם ההסתבכויות של בנק לאומי, הפועלים ומזרחי עם השלטונות הפיננסיים בארה"ב?

6. אחת התמיהות שהעלו נציגי בנק ישראל בוועדת הריכוזיות, בהתייחסם לאי.די.בי של ימי נוחי דנקנר העליזים, הייתה איך ייתכן שהתאפשר כאן כזה "סיכון סיסטמטי", הרי זו סכמה למשק, זה מביא למצב של גדול מכדי ליפול... אז מה זה הפועלים ולאומי, תסלחי לנו הנגידה, אם לא סיכון סיסטמטי במגרש ההון?