מה גורם להבדלים בין כלי רכב ממדינות שונות? התיאוריה שלי היא שיש לכך קשר ישיר לסוג המזון והשתייה שמוגש לפועלי הייצור במפעלי הרכב. לפני כמה שנים הזדמן לי לבקר בהפרש של כמה חודשים במפעלי ייצור רכב בצרפת, ארה"ב ויפן.
על פס הייצור בצרפת עבדו באותה עת סטודנטים בחופשה. ארוחת הצהריים, שהוכנה להם בחדר האוכל על ידי שף מקצועי, כללה שלוש מנות גורמה ולוותה כמובן ביין אדום. במפעל הרכב האמריקני במיד-ווסט עבדו פועלים קשוחים, ש"הורידו" בצהריים סטייק רציני בליווי בירה. במפעל היפני, בלב טויוטה סיטי, כללה ארוחת הצהריים של העובדים - כולם בחלוקים לבנים - קופסאות אוכל ("בנטו") עם סושי ואורז. המשקה היחיד בסביבה היה תה ירוק.
אפשר לטעון שהמכוניות היפניות מרתקות כמו אורז ותה ירוק, אבל אי אפשר להתווכח עם היעילות וההיגיון שלהן. טויוטה אוריס הייבריד-סטיישן המחודשת היא דוגמה מצוינת: מצד אחד זו מכונית אולטרה-יעילה. יש לה פרופרציות סטיישן קלאסיות ומודל 2015 המחודש קיבל אפילו שדרוג אישיות בזכות חרטום חדש ואלגנטי, כמעט ספורטיבי, עם פנסים צרים ופגושים נאים.
היעילות נמשכת גם בתא הנוסעים. בתוך אורך של 4.56 מ' (6 סנטימטרים פחות מקורולה סדאן), מצליחה הסטיישן לספק חלל מחיה מרווח לחמישה נוסעים וגם תא מטען רחב ושטוח, שנפחו נע בין 530 ליטר ליותר מ-1650 ליטר - די והותר להובלת ספת איקאה. מרחב הברכיים מאחור אולי אינו נדיב כמו בקורולה אבל עדיין מספק. מודל 2015 עבר שדרוג של עמדת הפיקוד עם עיצוב קליל ונאה יותר מבעבר ואבזור משודרג, כולל מערכת מולטימדיה מובנית. איכות הייצור מצוינת.
אוריס 2015 התחדשה באירופה עם מנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין קטן ויעיל. אלינו ממשיכה להגיע, בעיקר משיקולי מיסוי, מערכת ההנעה ההיברידית המוכרת, שכוללת מנוע 1.8 ליטר, מנוע חשמלי, תיבת אוטומטית רציפה וסוללה עם הספק כולל של 136 כ"ס. אין עוררין לגבי יעילותה של המערכת הזו. היא רושמת צריכת דלק מוצהרת כמעט דמיונית של 29 קילומטרים לליטר (!) ובפועל אין בעיה להשיג כ-17-18 קילומטרים לליטר בתנאי אמת עם מזגן פועל, פקקים ורגל כבדה.
מי שיסגל את עצמו לאופי של יחידת ההנעה, יגלה שהמכונית משייטת בקלילות מרשימה במהירויות גבוהות על הכביש המהיר. גם השקט החשמלי במהירויות עירוניות די ממכר. מנגד, זו לא יחידת הכוח המהנה והמעודנת ביותר בסביבה, עם נטייה לטפס לסל"ד גבוה ורועש בעליות ותחת האצות וביצועים מתונים (11.2 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש).
פרט לכך האוריס מרגישה כמו משפחתית יפנית טיפוסית, שתוכננה עבור הקהל האירופאי. ההיגוי קליל מאד אבל די מדויק, התנהגות הכביש בטוחה ונטולת ריגושים וספיגת שיבושי הכביש השתפרה משמעותית במודל המחודש.
אוריס סטיישן הייבריד עולה 138 אלף שקל, רק 2000 שקל יותר מהאוריס האצ'בק המקבילה. במחיר הזה, שעדיין נופל בקטגוריית המחיר המשפחתית, היא אטרקציה גם למנהלי הכספים בחברות, שמציבים את צריכת הדלק של רכבי הצי במקום גבוה. אז ייתכן שהיא לא סוערת כמו בקבוק יין אדום או פחית בירה, אבל תה ירוק הוא סגולה לאורך חיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.