יורה לכל הכיוונים

הפסימיים - אלה שהפסיקו כבר מזמן להאמין לכוונות ו/או ליכולת הממשלה לשנות משהו - ממשיכים לקנות דירות בשוק החופשי וליטול על עצמם הלוואות ענק. אבל מה אמורים לעשות האופטימיים?

במסגרת המאמצים של משרד האוצר לחולל שינוי ולהוביל לירידת מחירי הדירות, נזרקים כעת לאוויר מבחר פיתויים אטרקטיביים למדי (וגם יקרים מאוד לקופת המדינה) שיעמדו לטובת מי שאין ברשותו דירה. מחוסרי הדירה צריכים לשבור את הראש דרך איזה דלת הכי כדאי להם לנסות להיכנס - וזו לא החלטה קלה. אחרי שיבחרו ויזכו במסלול אחד, שוב לא יוכלו לבחור שום אופציה אחרת שתהיה על המגרש.

כחלון כבר אמר שכל המכרזים שתוציא המדינה - שיווקי קרקע לעשרות אלפי דירות בשנה - יהיו במתכונת מחיר למשתכן. כלומר, מחוסרי דירה יוכלו לגשת להגרלה לרכישת דירה בהנחה של כ-200 אלף שקל, בעיקר הודות לסבסוד הפיתוח והקרקע והגבלת המחיר הסופי. אז האם כדאי יהיה לגשת לכל הגרלה, היכן שלא תהיה, או שמוטב לחכות שהיא תגיע (או שלא) בדיוק למקום שבו חלמתם תמיד לקנות דירה? האם להירשם להגרלה בקרית מוצקין, או לחכות לזו שבראשל"צ (או להפך)?

ובזמן שאתם מתלבטים: בשבוע שעבר יצא "קול קורא" לחברות בארץ ובעולם שמתבקשות לייעץ לאוצר בנוגע למכרזי "דירה בליסינג". הפעם מדובר על הצעה לתשלום 10% בלבד כהון עצמי לדירות שייבנו במחיר של כ-750 אלף שקל בלבד, ותשלום שכירות במשך 18 שנה - בסופן הדירות יעבור ל"שוכרים" בבעלות מלאה. סגן שר האוצר יצחק כהן מסר שהשלב הראשון יכלול אלף דירות, והוא יתרחב בהמשך ל-10,000 דירות. אז מי בעצם הפראייר שאמור לרוץ להירשם להגרלות מחיר למשתכן, אם סגן השר יציע לו בקרוב דירה בהון עצמי של 75 אלף שקל?

אבל זה כמובן לא הכל: חברת דירה להשכיר הממשלתית עדיין פה, ותפקידה לפתות אותנו לחתום על חוזה לדיור מסובסד בשכירות (20% הנחה על מחיר השוק), עם התחייבות לגור בדירות עשר שנים. עשר שנים שכירות? ומה אם נזכה במכרז מחיר למשתכן/דירה בליסינג?

לפי שעה, נדמה שהתעקשות האוצר לירות בפאניקה לכל הכיוונים בעיקר מבלבלת את כולם. את הקונים הפוטנציאלים, ואת היזמים שאמורים להתניע את המהלך. כמה חבל שבזמן שאנחנו מפנטזים מי הסוס הכי שווה במרוץ (מחיר למשתכן/דירה בליסינג/דירה להשכיר), מרבית ה"סוסים" הללו הם לא יותר מציפורים באוויר או שפנים בכובע.