חינוך מחדש: איך ייראו בתי הספר וגני הילדים בעתיד?

איך ייראו בתי הספר של ילדינו בעתיד? כיצד ועל פי אילו פרמטרים הם יתוכננו? וגם - לאיזו משפחה כדאי להיוולד על מנת ליהנות מעדיפות בתנאי הלמידה בשנות החיים המעצבות? בשנתיים האחרונות שוקד מינהל התכנון במשרד הפנים (כיום באוצר) בחיבור "תדריך הקצאת שטח לצרכי ציבור" שיהיה רלוונטי לעולם התכנון של הדור הבא.הפרק "שירותי החינוך" בטיוטה שגובשה הגיע לידי "גלובס" ועונה על השאלות הללו.

המסמך אמור לספק לגופים המתכננים ולרשויות המקומיות "כללי אצבע" לתכנון ובנייה של מוסדות ציבור, ועתיד להיות מאושר בממשלה עד סוף השנה הנוכחית, אז יקבל מעמד של חקיקה מנהלית. התדריך הקודם להקצאת קרקעות ציבור גובש לפני כשני עשורים ואושר בהחלטת ממשלה לפני 14 שנים.

מעניין לגלות שעד היום לא היה הבדל בהנחיות הבנייה בין בית ספר שנבנה ביישוב כפרי לבין בית ספר או גן בשטח עירוני צפוף. המסמך הנוכחי מסווג לראשונה את תכנון הקצאת השטח לפי מגזרים ומצבי תכנון אופייניים (ישוב כפרי או קהילתי, מתחם חדש בישוב עירוני, ומרקם קיים בישוב עירוני). כלומר, במקום בנייה נמוכה על שטח רב, כפי שהיה נהוג עד כה, מעתה קוראת המדינה להקטנת שטחי התכסית ולהרמת המבנה לגובה, בעיקר באזורים עירוניים וצפופים.

הנחיה חדשה נוספת היא לשלב מבני קהילה, מסחר ותעסוקה בשטח בתי הספר, מעונות היום והגנים. זאת, ברוח ההתחדשות העירונית ומגמת הציפוף האורבני, על מנת לייעל שימוש בקרקע ו"להחיות" שטחים אלה גם בשעות ובמועדים שאחרי שעות הלימודים.

השמיים הם הגבול

כך למשל מורה התדריך על שילוב שימושים ציבוריים במגרשי בתי הספר "התומכים בפעילות בית הספר ומעשירים אותה". התדריך מספק רשימה לא סגורה של שימושים מומלצים: מרכזים קהילתיים, אולמי מופעים, ספרייה ציבורית ועוד, שימושים נלווים שאף יעשו שימוש בחצר בית הספר ובשטחים הפתוחים. כן נוקב התדריך בשימושים ציבוריים נוספים שניתן לשלב במגרשי בתי הספר, תוך הקפדה על כניסות נפרדות "ובתנאי שלא תיווצר הפרעה הדדית ויינתן מענה מלא לפעילות בית הספר". בין שימושים אלה מונה המסמך מוסדות רווחה, מוסדות דת ומועדון תנועת נוער. בכל הנוגע לגני ילדים ולמעונות יום, מוצע שאלה יתוכננו כך שניתן יהיה להוסיף להם קומות נוספות.

"נוצר צורך לעדכן את ההנחיות לשירותי ציבור חדשים שלא היו קיימים בעבר, וגם לייעל את השימוש בקרקע, ובדגש על הערים הקיימות והוותיקות", אומרת תמי גבריאלי, מנהלת המרכז למחקרי סביבה וקיימות במכון ירושלים לחקר ישראל, שהיתה בין מחברי ההנחיות החדשות. "אנחנו רוצים לסייע לתהליכים של התחדשות עירונית. עירוב שימושים הוא אחד העקרונות הללו, וצריך לתמרן בין המטרה הזאת לבין שמירה על איכות השירותים החינוכיים והחברתיים, כל אחד בנפרד וכולם ביחד".

- איך עושים זאת בפועל?

"המטרה היא לייצר עירוב שימושים שיתרמו לבית הספר כמוסד חינוכי. הכל צריך להתאים לרשות המקומית - אין מתכון אחיד. אפשר למשל לשלב מרכזים קהילתיים בצמוד לבתי ספר. אפשר להשתמש בחללי בית הספר אחר הצהריים, ובית הספר יכול להשתמש באודיטוריום או במתקני הספורט בשעות הבוקר, למשל. זה ניצול נכון יותר של השטחים במשך כל היום. נכון שזה דורש תכנון חכם שיאפשר להכניס הכל בתוך מגרש, וגם דורש ניהול נכון - אבל יש כבר דוגמאות וברגע שיש ניהול טוב, זה עובד מצוין".

כחלק מהצמצום בשטח מוצע עוד כי בתי הספר הנבנים או מתחדשים במרקם עירוני בנוי יתנשאו לגובה של 4 ו-5 קומות, ואילו בתי הספר העירוניים החדשים (למשל בשכונות חדשות המוקמות על קרקע פנויה) יהיו בגובה של 3-4 קומות - לא גורדי שחקים, אבל בהחלט שונה מהמצב הנוכחי. לדברי האדריכל דורון דרוקמן, סגן לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון, "הקטנת שטח בתי הספר, בעיקר במתחמים חדשים ובמרקמים בנויים, מותנית בכך שבתי הספר יצמחו לגובה, תוך הוספה של שטחי מעבר לרווחת המשתמשים כמו מעליות, חדרי מדרגות יותר מרווחים וגינות גג שאליהן הילדים יוכלו לצאת בהפסקות, במקום בקומת קרקע".

כמו כן, היחס המוצע בתדריך בין שטחי הפונקציות העיקריות במבנה (בעיקר כיתות הלימוד) לשטחי הפונקציות הנלוות (מעברים, מעליות, חדרי אחסון וכד'), שבתדריך הקודם עמד על 60%, יגדל בתדריך החדש ב-20% במתחם עירוני חדש וב-40% בשטח עירוני בנוי ומתחדש (כך, באחרון, שטחי הפונקציות הנלוות יהיו זהים לסך שטחי הפונקציות העיקריות).

האדריכל צדיק אליקים ממשרד אליקים היה אף הוא בין מחברי ההנחיות החדשות, והוא גם תכנן את בניין הגימנסיה הריאלית בראשון לציון לגובה ועל שטח מצומצם. המבנה ברחוב הורביץ, שהוקם לפני כ-76 שנה, מכיל כיום 42 כיתות על-יסודיות בשש קומות, ומשתרע על פני 11 דונם בלבד. בחלקו בנוי בית הספר כגשר מעל כביש העובד באמצעו. שלב א' בהתחדשות המבנה הושלם בחודש אפריל האחרון, ולפי אליקים, ניתן לראות בו את כל עקרונות שמינהל התכנון מדבר עליהם: "שטח מגרש בית הספר היחסי לכיתה שם הוא 261 מ"ר שזה אפילו קטן יותר ממפתח ההקצאה שקבענו בתדריך. יש גינות גג, אודיטוריום ותיאטרון קהילתי, חניון תת-קרקעי לתושבי הרחוב ושטחים רבים לרווחת התלמידים בתוך השטח המבונה. בית הספר הזה מראה שאפשר לבנות על פחות קרקע ועדיין לענות על צורכי הפדגוגיה העכשווית".

מעונות באזורי תעסוקה

ההנחיות נועדו גם לתת מענה לשינויים נוספים בדפוסי התעסוקה וההורות. כך, אם עד כה הנחת העבודה היתה שרק 40% מהפעוטות (0-3) מבקרים במעון, מעתה ההנחה היא שההשתתפות תגדל ל-50%. זאת ועוד, על פי ההנחיות, בעת תכנון מתחם חדש ישולבו כשליש מכיתות המעונות בשטחים בנויים במתחמים סחירים, לרבות באזורי תעסוקה.

גבריאלי: "אנחנו חושבים שחינוך לגיל הרך צריך לקבל מקום יותר מרכזי בחינוך מבחינת הקצאת קרקע. כלומר, לתת שירות יותר טוב לאוכלוסיה מבחינת מבחר ומגוון גדולים יותר למעונות. חיפשנו לתת כמה שיותר פתרונות בפחות שטח, ולכן כדי להגדיל את האפשרויות, אנחנו מציעים לשלב שטחים למעונות יום גם בתוך מבנים מסחריים בקומת הקרקע. זה לא משנה את התנאים של המעונות עצמם - יש הנחיות ברורות לגבי המפרט של החצר ומה צריך לכלול מעון יום - אבל חצר יכולה להיות גם בקומה השנייה, ואפילו במתחם משרדים".

אחת ההמלצות המעניינות במסמך החדש היא להשאיר מגרש ריק, רזרבי, ליד חלק מבתי הספר החדשים שיוקמו בערים. "היו לנו התלבטויות רבות איך לשמור על גמישות. אנחנו ממליצים בסך הכול להקטין את שטח בתי הספר, אולם בתי הספר דווקא דורשים יותר שטחים בנויים, למרות הצמצום בשטח. המגרש הרזרבי יישמר למקרה של צורך בהרחבה. ובינתיים יכול להיות גינה למשל".

- מה עושים כשהאוכלוסייה מזדקנת ובתי הספר מתרוקנים?

"היתה לנו דילמה גדולה גם בעניין הזה. אנחנו לא רוצים לתכנן את השכונות לזמן שיא - לתקופה שבה כל התושבים הם זוגות צעירים עם ילדים קטנים. בגלל זה אנחנו רוצים להמליץ על רזרבה ולא לתכנן על מגרש יותר גדול, כדי שלא יהיה מצב שאחרי עשר שנים והשקעת עתק במוסדות - יעמדו שטחים פנויים. אנחנו רוצים לשמור על גמישות מקסימלית. כשכבר לא יהיה צריך בית ספר יסודי, אפשר יהיה להשתמש בחלק ממנו כתיכון".

"התדריך הקודם דיבר על הרחבת ערים ובנייה של ערים חדשות, ואילו היום אנחנו מבינים שהקרקע אוזלת והתפיסה שונה לגמרי", מסכם דרוקמן. "אנחנו לא יכולים עוד להתפשט אל תוך השטחים הפתוחים, וחייבים למצוא פתרונות בתוך הערים, לרבות במבני הציבור הקיימים ובמוסדות החינוך שהם מצרכני השטח הגדולים ביותר. מבחינה תכנונית, לא נכון שמוסד מסוים יישב לבד על המגרש. בית ספר הוא לא חור שחור בשכונה, וצריך לחשוב איך אפשר לנצל אותו בשעות אחר הצהריים והערב כך שיתרום לחיות של המרחב העירוני. אמנם הקרקע למוסדות חינוך ניתנת על ידי המדינה בחינם, אבל אסור להתייחס אליה כאל משאב אינסופי".

ממשרד החינוך בחרו שלא להגיב להנחיות המתוכננות. לדברי המשרד, "מדובר בטיוטא בלבד, והמשרד עדיין בודק את הנתונים".

במגזר החרדי - רק 20 בנים בכיתה

לרגל שנת הלימודים שבפתח ועל רקע מחאת הסרדינים שצברה תאוצה בקיץ האחרון, שווה להתעכב על ההנחיות בתדריך בדבר הצפיפות הרצויה בכיתות הלימוד. מהמסמך נלמד כי השתייכות למגזר (ולמגדר) מסוים בחברה, היא שתקבע את מידת היחס האישי לה יזכה ילדכם ממחנכו. כך בעוד כיתות בבתי ספר יסודיים לא חרדיים יתוכננו על פי מפתח הקצאה של 500 מ"ר למגרש ביישוב קהילתי, 400 מ"ר במתחם עירוני חדש ו- 300 מ"ר במתחם עירוני בנוי, הרי ששטח המגרש לכיתה לילדים חרדים (בנים) יהיה, בהתאמה, 300, 250 ו-200 מ"ר. בדומה, כיתה בבית ספר על יסודי כללי תתוכנן לפי מפתח הקצאה של בין 750 מ"ר ביישוב קהילתי ל-400 מ"ר במרקם עירוני קיים, בעוד כיתות לחרדים-בנים בגילאים 14-18 ייבנו לפי שטח מגרש בית ספרי שנע בין 500 ל-300 מ"ר בלבד.

יצוין, עם זאת, כי שטח הכיתה ובית הספר במוסדות החרדיים, גם כיום וגם על פי ההנחיות החדשות, קטן יותר בהשוואה למוסדות באוכלוסייה הכללית. כך, בעוד כיתות בבתי ספר יסודיים לא חרדיים יתוכננו בשטח של 500 מ"ר ביישוב קהילתי, 400 מ"ר במתחם עירוני חדש ו-300 מ"ר במתחם עירוני בנוי, הרי ששטח הכיתה לילדים חרדים (בנים) יהיה, בהתאמה, 300, 250 ו-200 מ"ר. בדומה, כיתה בבית ספר על-יסודי כללי תתוכנן כך שתחלוש על שטח שנע בין 750 מ"ר ביישוב קהילתי ל-400 מ"ר במרקם עירוני קיים, בעוד כיתות "חדר" לבנים חרדים בגילאים 14-18 ייבנו על שטח של רק 500, 350 ו-300 מ"ר. עם זאת, נראה שרוב ההורים יסכימו כי ילדיהם ילמדו בכיתות קטנות יותר בשטחן, ובלבד שאת תשומת ליבו של המורה יחלוק הילד עם עוד כמה שפחות תלמידים בכיתה.

אם כך, מה פשר הפער? במשרד החינוך, שאחראי על הכתבת הדרישות הפדגוגיות, ובמינהל התכנון, שאמון על יישום הדרישות בהיבטי התכנון ועל ניסוחן בתדריך - לא ידעו לספק תשובה מניחה את הדעת למה שנראה כמו העדפה סקטוריאלית ברורה: "ההבדל בין מפתחות ההקצאה הוא רק ביחס לחרדי-בנים, וביחס לבנות שיעור ההקצאה זהה לזה של ממלכתי וממלכתי-דתי", אמר גורם במינהל. "משרד החינוך מגדיר כמות ילדים קטנה יותר בכיתות הבנים חרדי, אבל מעבר לכך הקצאת השטח לתלמיד די דומה: גודל הכיתות ושטח הקרקע לתלמיד קטנים יותר בחרדי-בנים, כך שכמות השטח לתלמיד בכיתה דומה, ואפילו קטנה במעט בחרדי-בנים, וממוצע השטח לתלמיד בבית ספר יסודי לא חרדי גבוה בכ-18%".

גורם אחר במינהל התכנון אמר כי מספר התלמידים המועט בכיתות החרדיות נדרש לאור "שיטות ההוראה הייחודיות" במגזר, וכי במשרד החינוך רואים את החינוך העצמאי כחינוך ייעודי, שכמו כיתות אמנות וספורט, מצריך כיתות מעוטות משתתפים.

אגב, בתי הספר המיועדים לבנות חרדיות זכו להערה אחרת: "מטעמי צינעת הפרט, הקצאת המגרש תעשה תוך שימת לב מרבית לכניסות ויציאות פרטיות ובלעדיות שאינן עוברות דרך כל פונקציה אחרת".

 מקטינים את השטח