דרך עוקפת ביורוקרטיה

הדעה הרווחת בישראל היא שריבוי ועדות אינו מועיל להפחתת הביורוקרטיה, וכאשר מדובר בענף הנדל"ן, טענה זו הופכת בדרך-כלל לאקסיומה. הווד"לים, הוותמ"לים ושלל הוועדות שהוקמו לא מעידות על פריצת-דרך בהתנהלות מוסדות התכנון. אחת הסיבות לכך היא שבמקרים רבים הוועדות החדשות אמנם פועלות מעל לוועדות המקומיות והמחוזיות, כדי לנסות לקדם תהליכים, אבל בפועל הן מורכבות לא פעם מאותם אנשים וכוח-אדם שמתקשים לטפל בשלל התוכניות גם בוועדות הרגילות.

ובכל-זאת, ייתכן שהפתרון לקיצור הביורוקרטיה דווקא כן יכול להיות טמון בוועדות, ועדות מיוחדות שבידי הממשלה סמכות להקים, ועדות שמתפקדות לצד הרשות המקומית ובעלות סמכות של ועדה מקומית וועדה מחוזית גם יחד. ועדה כזו פועלת היום ביישוב הקטן חריש, שנמצא בדרכו להפוך לעיר של עשרות-אלפי תושבים. בחריש פועלת זה מספר שנים "ועדה מיוחדת" שהנפיקה עד כה היתרי בנייה ל-4,881 יחידות-דיור בשנים ספורות. זוהי "הוועדה המיוחדת" היחידה שפועלת היום בישראל. הפעם האחרונה שפעלה כאן "ועדה מיוחדת" מסוג זה הייתה בעת הקמת העיר מודיעין.

אמנם ועדה מיוחדת מסוג זה מקבלת מנדט מהשר הממונה לפעול במקרים של הקמת עיר חדשה מאפס, אבל מודל זה יכול להתאים גם לתוכנית אחרת שמקדמת המדינה במרץ בשנתיים האחרונות - הסכמי-הגג. במסגרת הסכמי-הגג, נחתם הסכם בין רשות מקומית למדינה, שבמסגרתו מתחייבת הרשות להנפיק היתרי בנייה בקצב מהיר ולשחרר חסמים. זאת, בתמורה לכך שהמדינה מתחייבת לממן פיתוח ותשתיות ולהקדים מימון, כדי לא לגרום למצב שבו שכונה קמה בלי תשתיות מוכנות. כל הסכם-גג כולל קידום מהיר של אלפי יחידות-דיור שנתקעו עד היום בשל חסמים שונים ו/או התנגדות ראשי הערים.

אבל גם תוכנית זו לא חפה מקשיים, כאשר גם לאחר החתימה על ההסכם, מתגלעים קשיים ביישומה ולא תמיד הדברים עובדים כמו שצריך. לדוגמה, הסכם-הגג בקריית-גת שנחתם בהוד והדר לפני כשנה וחצי מוביל להתנגשות בין הרשות המקומית שמפרסמת מודעה בעיתון שמבהירה לקבלנים, כי אף שברשות-מקרקעי-ישראל מפרסמים מכרזים, העירייה מתנגדת לכך, ואין בכוונתה לכבד התחייבויות שמופיעות במכרז. נזכיר במקביל, שגם בתוך הרשות המקומית תמיד יהיה מאזן-כוחות בין היישוב הקיים לשכונות החדשות, וגם מאבקים פוליטיים מקומיים משפיעים לא פעם על התנהלות הרשות.

עד היום חתמה המדינה על הסכמי-גג עם שש רשויות - קריית-גת, ראש-העין, קריית-ביאליק, ראשון-לציון, רמלה ומודיעין-מכבים-רעות; וחלק מהמכרזים כבר יצאו לדרך. בכוונת המדינה לחתום על הסכמי-גג נוספים, והיעד שעליו הכריזה הממשלה הוא קידום של יותר ממאה-אלף יחידות-דיור בשנים הקרובות במסגרת ההסכמים. אבל כמו שקורה בקריית-גת, ייתכן שגם במקומות אחרים ההסכמים ייתקלו בבעיות, ולכן על המדינה להקדים תרופה למכה, ולקבוע כי כל הסכם-גג ילווה בהקמת "ועדה מיוחדת" לתקופה של חמש שנים, שתכליתה לקדם את הבנייה החדשה בסמכות מקומית ובסמכות מחוזית.

ועדה מיוחדת כזו יכולה להתנתק מהפוליטיקה המקומית, לפעול במסגרת השכונות החדשות, ולטפל בכל המישורים של הקמת שכונות חדשות, הן מההיבטים של התשתיות ופעילות מול הגורמים הרלבנטיים במשרדי הממשלה; והן מההיבטים של הבינוי בפועל והפיקוח.

עד כה היה הדבר נתון לסמכותו של שר הפנים, אך בעקבות השינוי שערך שר האוצר בתחום הנדל"ן, סמכות זו ניתנה כעת בידיו. עוד נקודה חשובה היא, שפעילות ועדה מיוחדת מוגבלת בזמן, ולאחר סיום המטרה שלשמה התכנסה, ניתן לפזרה בקלות.

יצוין, כי חברי הוועדה המיוחדת, הם אינם אותם אנשים שיושבים בוועדות המקומיות והמחוזיות, ולכן, לעומת ועדות קודמות שניסו לקדם תוכניות בדרך עוקפת ביורוקרטיה, אך פעלו עם אותו כוח-אדם ואותם תקנים, וכשלו - לוועדה מיוחדת, בעלת סמכות לנושא, יש סיכויים טובים יותר להצליח. בעיקר מפני שהיא פועלת לצד הרשות המקומית שאמנם מנותקת ממנה, אך נציגיה משתתפים בדיונים, וההחלטות מתקבלות בתיאום איתה לכל אורך הדרך.