"חולדות? זה הדבר האחרון שצריך לדאוג בגללו"

חולדות? הצחקתם אותם. הקבלנים שחופרים מתחת לתל-אביב ממפים את הבעיות האמיתיות שעוד צפויות לתושבי תל-אביב ב-6 השנים הבאות, וחולדות אינן אחת מהן. בריאיון ראשון, בכירים בחברות הקבלן, שעבדו גם על קו הרכבת מתל-אביב לירושלים, מזהירים מזיהום הקרקע ומי התהום, ניתוקי חשמל, מים וקווי תקשורת, רעידות הקרקע באזורי העבודות, רעש ועומסי תנועה כבדים. כבדים מאוד. "חולדות הן הדבר האחרון שצריך לדאוג בגללו", הם אומרים.

עומסי תנועה כבדים: "מנופי ענק יחסמו את האזור"

"הבעיה הגדולה ביותר שממנה צפויים תושבי תל-אביב לסבול היא עומסי התנועה הכבדים, שייווצרו בין היתר לאור תנועה ערה של משאיות שייכנסו וייצאו מתל-אביב עם עודפי עפר, ברזל, בטון ועוד", טוען אסף בכר, שבעבר ניהל במנרב את העבודה על אחד המקטעים של פרויקט קו הרכבת מתל-אביב לירושלים ומנהל היום את פרויקט הרכבת הקלה של תל-אביב מטעם שותפות חברת סולל בונה וחברת הכרייה הסינית CRTG. השותפות זכתה במכרז התשתיות המערבי בפרויקט, הכולל בניית שתי מנהרות תת-קרקעיות מקבילות באורך 5 ק"מ כל אחת ושש תחנות תת-קרקעיות.

"הסיבה שבגינה ייצאו וייכנסו עשרות משאיות בכל יום היא שכל ייצור המרכיבים הדרושים לתפעול מכונת ה-TBM (מכונות הענק לכריית המנהרות) ולסלילת המנהרות יתבצע מחוץ לתל-אביב. זאת להבדיל מפרויקטים אחרים שבהם נבנים מפעלים מיועדים סמוך לאזור העבודות", מוסיף מאיר רופא, המנהל הטכני של חברת שפיר הנדסה, שהשתתפה גם היא בפרויקט הרכבת לירושלים. "עם זאת, החודשים הקשים ביותר צפויים דווקא בשלב ההרכבה של מכונות הכרייה. הרכבה של כל מכונה לוקחת כשלושה חודשים, והיא תדרוש מנופי ענק במשקל של כ-5,000 טון. אלו יחסמו את האזור כולו".

כדי לסבר את האוזן, מכונת ה-TBM היא מכונת כרייה באורך 150 מטר המצוידת בראש קידוח שקוטרו 7 מטרים עד 14 מטרים ומשקלו יכול להגיע ל-4,000 טון. בדומה לחפרפרת ענקית, המכונה מתקדמת בקצב של 15 מטר ביום בממוצע. בד בבד עם התקדמותה מצפה המכונה את דפנות המנהרה ואת קירותיה בלוחיות בטון מזוין. מצד אחד הוא זולל אלמנטים מבטון, טונות מים והרבה מאוד חשמל ומהצד השני הוא פולט שפכי עפר וסלע גרוס. בתל-אביב צפויות לפעול שש מכונות כאלה במקביל.

זיהום מי תהום: "הכרייה עלולה להוביל להתפשטות הזיהום"

ידוע שבתל-אביב יש קרקע מזוהמת ומי תהום מזוהמים. רק בשנת 2009 תבעה נת"ע את חברת סונול על כך שתחנת הדלק שלה, המצויה בסמוך לאזור העבודות בפינת הרחובות שדרות ירושלים ועולי ציון ביפו, גרמה לזיהום הקרקע בחומרים מסוכנים. בית משפט השלום בתל-אביב אף חייב אז את סונול לפצות את נת"ע ביותר מחצי מיליון שקל בגין זיהום הקרקע. "אין ספק שהטיפול בקרקע הזאת תדרוש מאיתנו תשומת לב רבה. יש זיהום שנוצר כתוצאה משנים של פעילות מפעלים באזור", אומר בכר, "הסכנה היא שהכרייה תוביל להתפשטות הזיהום. מבדיקות מקדימות של הקרקע עלה כי בחלק מהאתרים אכן הקרקע מזוהמת. את הקרקע המזוהמת נצטרך לפנות לאתרים מיועדים".

"ייתכן גם מצב שמי התהום יתבררו כמזוהמים", מוסיף רופא. "בדרך-כלל בפרויקטים שכוללים שימוש ב-TBM בונים מחוץ לפיר המנהרות מכונת מחזור שאליה מוזרמים המים, ואולם ייתכן שמים יהיו מזוהמים ברמה כזו שלא מספיק שהם יעברו מחזור, אלא גם יהיה צורך לטהר אותם. אז יהיה צורך להתקשר עם חברה שעוסקת בטיהור מים. זה מה שהמשרד להגנת הסביבה דרש מאיתנו בפרויקט לירושלים".

עוד מזהיר רופא שקיימת סכנה שבעת העבודות יזדהמו מי התהום עוד יותר כתוצאה משפיכת שמן שנמצאת ב-TBM. "יש הרבה מאוד שמן במכונה, 3,000-5,000 ליטר. לכן תמיד קיימת סכנה שתהיה נזילת שמן ושהוא ייכנס למי התהום. דברים כאלה קורים".

ניתוקים: הפסקות חשמל, מים וטלפון

בשבוע שעבר הודיעה חברת מי אביבים, תאגיד המים שפועל בתל-אביב, שלקראת פיצוץ גשר מעריב תנתק את קו המים הראשי, מה שיוביל לשיבושים באספקת המים. לטענת חברות הקבלן, הניתוקים לא ייגמרו בזה. "נראה שלא ניתן יהיה להימנע מניתוקי מים. רק את קו המים הראשי שעובר ברחוב מנחם בגין יש צורך להעתיק כמה פעמים", אומר בכר ומוסיף כי "צפויים גם ניתוקי חשמל, אף שהם יהיה קטנים יותר, וכך גם שיבושי קליטה".

"העתקת התשתיות זה באמת אחד האתגרים הגדולים ביותר מבחינתנו", אומר נדב טובול, סמנכ"ל התשתיות של חברת דניה סיבוס, שיחד עם החברה הסינית CCECC אמונה על בניית תחנת קרליבך.

תחנת קרליבך, נזכיר, נבנית במקום שבו עמד עד לפני כמה ימים גשר מעריב.

מדובר בתחנה שתיחפר לעומק של 35 מטר ומתוכננת להיות אחת התחנות הגדולות ביותר של הרכבת הקלה. "אנחנו צריכים לפתוח את האספלט ולהעתיק את כלל תשתיות החשמל, המים, הביוב, קווי צה"ל וקווי התקשורת באזור, והם כולם משנת תרפפ"ו. לא רק זה, אנחנו עושים הכול כשברקע ממשיכה התחבורה הציבורית לזרום. מזל שלפחות סגרו לנו את המתחם בזמן פיצוץ הגשר".

אגב, לדברי טובול הסיבה האמיתית שבגללה הוחלט לפוצץ את הגשר ולא לפרק אותו היא "שידענו שמשרד התחבורה יאשר את סגירת המתחם רק אם נשתמש במילה 'פיצוץ'. אחרת היינו צריכים לפרק את הגשר כשמתחתנו ילך לו בחור צעיר לקנות שווארמה, וזה מסוכן".

מחסור בכוח אדם: "החברות יצטרכו לייבא אלפי עובדים זרים"

"אתגר שלא כל כך מדברים עליו הוא המחסור העצום בכוח אדם מיומן, וזה אחד האתגרים המשמעותיים ביותר", אומר אייל גבאי, מנכ"ל חברת אלקטרה תשתיות חופרי השרון, שלקחה גם היא חלק בבניית קו הרכבת המהיר לירושלים ומתמודדת במכרז התשתיות המזרחי שפרסמה נת"ע. "פרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב הוא הפרויקט הראשון מסוגו בארץ, ואין פה הידע הנדרש על מנת לבצע אותו. החברות יצטרכו לייבא אלפי עובדים זרים, והמדינה צריכה לאשר להם לעשות זאת, ולאשר את זה עכשיו. אישור של עובד כזה לוקח בין 3-6 חודשים".

טובול מוסיף כי בתחנת קרליבך לבדה יצטרכו לעבוד כ-200 עובדים זרים. "זה קריטי שרשות האוכלוסין תאשר לנו לייבא את העובדים מסין. היא לא עשתה זאת בקו הרכבת לירושלים, ואנחנו מקווים שהיא תעשה זאת עכשיו. תחנת קרליבך גדולה פי שלושה מכל תחנה אחרת, ועובדים זרים יעזרו לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט".

תזוזות אדמה והרבה רעש: "המכונה תעבוד גם בשבת"

"הרעידות יהיו ממש בשולי העבודות. הבניינים לא ירעדו, ואנשים שילכו ברחוב לא יפלו מרגליהם", מרגיע רופא, אך מוסיף שהעבודות כן צפויות ליצור הרבה מאוד רעש. "בפתח כל מנהרה מציבים מאווררי ענק שמחדירים למנהרה אוויר. המאווררים יוצרים רעש אדיר".

"יש לנו מתכנן שעושה סקר לבדוק את יסודות המבנים בתוואי הרכבת, ואיפה שיהיה צורך נבנה מערכות ניטור של רעידות ותזוזות", מוסיף בכר. "במקומות שנחשוש שתהיה שקיעת קרקע, נחזק את הקרקע לפני תחילת העבודות עם ה-TBM".

"הרעש, הרעידות וההפרעה לתנועה צפויים להתקיים בשלבי העבודות הראשונים. אחרי שהמכונה נכנסת לפעולה, היא פועלת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. והיא עושה זאת בשקט יחסית", אומר גבאי. האם המכונה תפעל גם בשבתות? "זו מכונה שלא עוצרים אותה. אלא אם כן יש תקלות". על השאלה אם גם בבני ברק, שמתוכננות להיבנות בה שתי תחנות, תפעל המכונה בשבת, עונה גבאי: "אם בני ברק לא תאשר לקבלן לעבוד בשבתות, ייתכן שלא נוכל לעשות זאת. כמובן, יהיו לכך השלכות".

מנת"ע נמסר: "עבודות ה-TBM בשבתות ובמועדים נעשות וייעשו על פי חוק".

חולדות: "בעומק של 20 מטר אין שום חולדה"

"עשינו הסכם עם מדביר למקרה הצורך, אבל זה שטויות. אנחנו חופרים לעומק של 20 מטר, ובעומק הזה אין שום חולדה. לא יהיו ברחובות יותר חולדות מאשר ביום רגיל", אומר בכר ומבטל את הידיעות על מאות אלפי חולדות שיציפו את הרחובות. "אבל אני לא מבטיח שהן לא יצוצו בשירותים", הוא צוחק. "יש דברים שצריך לדאוג מהם, אבל חולדות הן לא אחד מהם".

לאן יפנו את הקרקעות ומי התהום המזוהמים בתוואי הרכבת הקלה?

האם מי התהום המזוהמים שנמצאים בתוואי הרכבת הקלה יוזרמו לים, לרמת חובב או למתקן טיפול מיוחד? ובאילו אתרים מצויים קרקע מזוהמת? עמותת צלול, הפועלת בעיקר להגנה על חופים, נחלים ומקווי מים, הגישה לפני יותר מחודש בקשה לקבל את הנתונים בהתאם לחוק חופש המידע, אך טרם קיבלה מענה לשאלות. לטענתה מצויים לא מעט אתרים שבהם הקרקע ומי התהום מזוהמים ואף עשויים להכיל מתכות כבדות ומרכיבי דלק.

במפגש שיזמה החברה להגנת הטבע לקראת תחילת עבודות הרכבת הקלה, העבירה סמנכ"לית הקיימות בנת"ע גלי גלט שמחי את האחריות על הטיפול במים ובקרקע המזוהמים לידי הקבלנים המבצעים את העבודות בשטח, וטענה כי הפיקוח על הנושא נתון בידי פקחים חיצוניים של המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, בתגובה לשאילתה שהגישה בשבוע שעבר עמותת צלול למשרד, ענה מנהל מחוז מרכז ברוך ובר כי "המשרד אינו מקצה כוח אדם ופקחים. חברת נת"ע והקבלן נדרשו להציג נוהל ליווי סביבתי במסמכי ההרשאה. בינתיים הם לא עומדים בחובה זו".

דוברות המשרד להגנת הסביבה הוסיפה כי עד כה הגישה נת"ע את סקר הקרקע של תחנת אם המושבות בלבד וכי "קרקעות המוגדרות מזוהמות באופן קל יועברו לאתרי פסולת יבשה או מעורבת לשימוש חוזר כאדמת כיסוי. אם יימצאו קרקעות המוגדרות מזוהמות באופן כבד הן יפונו לטיפול ביולוגי באתרים מורשים דוגמת אפעה ורמת חובב. מי התהום שיימצאו מזוהמים יטופלו בהתאם להנחיות רשות המים".

"צריך להתכונן לדברים האלה מראש, ולכונן שולחן עגול עם כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם נת"ע, רשות המים, רשות הניקוז במשרד הבריאות והרשויות הרלוונטיות", טוענת מנכ"לית עמותת צלול מאיה יעקבס. "הנושא של מים מזוהמים הוא נושא רגיש מאוד. זרימת המים לנחל איילון, לירקון או לים יכול לגרום מחלות קשות".

מנת"ע נמסר: "נת"ע תעביר את עודפי הקרקע המזוהמת לאחר בדיקות בשטח לאתרים מאושרים על ידי הגה"ס המיועדים לכך על פי סוג הזיהום. לגבי המים המזוהמים, על פי האישורים שהתקבלו מרשות המים, יש בידינו אפשרות להוציא את המים על פי איכותם - אם למערכת הנחלים או למערכת הביוב. בנוסף, נת"ע הגיעה להסכם עם השפד"ן לקבלת כל כמות מי התהום מכל סוג שהוא. פתרון שמבטיח שימוש שניוני במים לטובת החקלאות בנגב".