הכסת"ח של האוצר: מה קורה עם מיזם הסיבים האופטיים

מה הייתם אומרים אילו קראתם על חברה ציבורית, אשר בעלי השליטה שלה שואבים לכיסם את הכסף? מה היו עושים בעלי המניות מקרב הציבור, רשות ניירות ערך, או כל רגולטור סביר, אילו היה ברור שהכסף שהזרימו בעלי המניות והציבור מועבר לשני בעלי השליטה שעושים בו כבשלהם. אין ספק שהייתה קמה קול צעקה והמשקיעים היו זועקים לשמיים ודורשים לעצור את הזרמת הכספים, ואולי אף דורשים לפתוח בחקירה.

אז איך הדבר הזה בדיוק קורה כאשר מדובר בכסף ציבורי שמוזרם למיזם שהמדינה קובעת שהוא נמצא על גבול החדלות פירעון ושללא שינוי מהותי כמעט אין לו סיכוי, ובכל זאת מזרימה לו עשרות מיליוני שקלים?

בימים אלה עומד מיזם הסיבים האופטיים (IBC) לקבל הזרמה של 75 מיליון שקל מקופת האוצר. ההזרמה היא תמריץ מהמדינה להקמת תשתית תקשורת שלישית שתתחרה בהוט ובבזק. הרעיון נהדר, אך הביצוע, כפי שפורסם בהרחבה ב"גלובס" - כושל - עד כדי כך שהמדינה בעצמה, כולל בכירים במשרד התקשורת ובמשרד האוצר, מודים בשיחות סגורות שלמיזם שנשלט על-ידי חברת ויה אירופה וסיסקו ושותפה בו חברת חשמל ועוד ארבעה בעלי מניות ישראליים - אין כמעט היתכנות כלכלית.

אז מה עושה המדינה? במקום לעצור את העברת הכספים מיידית ולחקור כיצד קרה שבתוך זמן כה קצר מרגע שהמיזם הזה הוקם ועד היום, כל התחזיות שלו מתבררות כעבודה בעיניים, בעלי השליטה עושים בו כבתוך שלהם ובעלי המניות הישראליים מבקרים קשות את בעלי השליטה. במקום לעצור- המדינה שופכת כסף ציבורי טוב על כסף רע, מבלי לדרוש שינוי דרסטי במיזם.

במקום שינוי מהותי, המדינה מסתפקת בתנאי מינורי בלבד. מכיוון שהבינו שהמיזם עומד על עברי פי פחת, התלבטו באוצר כיצד לנהוג לאור התחייבות המדינה להעביר 75 מיליון שקל נוספים, לאחר שכבר הזרימו 75 מיליון שקל במנה הראשונה.

חוות דעת מקצועית

החשבת הכללית התערבה, מנכ"ל משרד האוצר, אגף התקציבים והיועץ המשפטי באוצר החליטו לבדוק את המיזם דרך משרד רואי החשבון בנדור ושות' מירושלים. בנדור נשכר על מנת לספק חוות דעת מקצועית על הפרויקט, כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו להחליט מה לעשות איתו.

בנדור פנה ברשימת שאלות ארוכה למיזם וביקש וקיבל מידע ממנו שבעזרתו הסיק מסקנות שלא מותירות מקום לספק. המיזם עומד לכאורה לפני חדלות פירעון. גורמים שקראו את העבודה של בנדור אמרו באופן חד משמעי שמעבודתו עולה שמדובר במיזם שאין לו תוחלת כלכלית. מכיוון שאין בידינו את העבודה של בנדור, לא ברור מה היה הנוסח שבו השתמש ולכן במיזם מתעקשים שבנדור לא אמר שאין סיכוי כלכלי למיזם. אלא שמהשיחות הרבות שקיימתי עולה באופן ברור תמונה עגומה ביותר לגבי סיכוייו.

מה שברור שמופיע בעבודה היא העובדה שהמיזם לא עומד בתוכנית העסקית שלו והדבר שהכי הדאיג את בכירי האוצר הוא שלמיזם כמעט אין ביקוש. כלומר אין לו מספיק לקוחות. המיזם פורס סיבים אך לא מתחברים אליו לקוחות רבים.

דבר נוסף שעולה מן הדוח הוא שללא שינוי בהסכמים בין בעלי המניות - זה לא יילך.

אז לאחר כל זאת, מה לדעתכם עושים באוצר, מעבירים את הכסף או לא? ברור שמעבירים אבל בצורה מתחכמת. מחליטים שאת הכסף מעבירים רק לפריסת תשתיות. כלומר "צובעים" אותו כך שיהיה ברור שהוא לא מיועד למשכורות, לא מיועד לשרת עסקאות של בעלי השליטה, הולך אך ורק לפריסה. זו שיטת הכסת"ח הישראלית הידועה והמפורסמת. כשיבוא מבקר המדינה לבדוק (או המפרק או המשטרה או מי שלא תרצו) איך קרה שלכולם הייתה גלויה תמונת המצב אך במקום לעצור ולדרוש שינויים קיצוניים בהסכמים בין בעלי המניות, כפי שעלה מן העבודה של בנדור וכפי שעלה משיחות שקוימו עם בעלי המניות הישראליים במיזם - העדיפה המדינה לעצום עין רק בגלל שהייתה לה מחויבות משפטית מוקדמת.

העברות כספים תמוהות

ממתי מחויבות מוקדמת כוללת מתן הכשר להעברות כספים תמוהות בעשרות מיליוני שקלים? היכן הזהירות היתירה בשימוש בכספי ציבור? ככה מעבירים עשרות מיליונים ומסתפקים בזה שהכסף "יילך לפריסה"? ואיך יוודאו שהכסף הולך לפריסה בלבד ולא לעסקאות תמוהות?

במה מדובר? להלן חלק קטן מאותן עסקאות תמוהות: זה שסיסקו היא הרוח הדומיננטית מאחורי המיזם ושוויה אירופה משמשת כזרוע הביצועית שלה זה ברור. שימו לב לסכומים ששילם המיזם לשתי החברות. מסתבר שוויה אירופה קיבלה מהמיזם 2 מיליון שקל שמוגדרים כדמי רישיון ועוד 4 מיליון שקל עבור שימוש במערכת ההפעלה שלה - אותה מערכת שדרכה מתחברים הלקוחות לשירות.

זה לא נשמע חריג במיוחד כאשר מדובר על מיזם שמסתכם בסך הכל במיליארדים, אלא שזה כן חריג במיוחד מכיוון שאין למיזם הזה הרבה לקוחות. על מה בדיוק לוקחת ויה אירופה 6 מיליון שקל אם כך? זה מזכיר בדיוק את ההתנהלות של סיסקו שלוקחת 7.5 מיליון דולר בשנה עבור תחזוקה ושירותים (פירוט הסכומים המדויק הוא 57 מיליון שקל על ציוד, 20 מיליון שקל על שירותים ו- 16 מיליון שקל על החזר הלוואות).

בשורה התחתונה, מישהו צריך לתת את הדעת - ואת הדין - ולשאול איך עוזרים למיזם הזה לא ליפול מצד אחד, ומצד שני איך מונעים את ריקון הקופה הציבורית.

תגובת המיזם: "לשאלות א' ו-ב' (על העברות הכספים - ג.פ) כפי שהחברה נהגה עד כה, IBC אינה מפרטת את יחסיה מול הספקים והלקוחות על גבי העיתון. עם זאת, כל הכספים המועברים לספקים, לרבות ספקים שהם בעלי מניות בחברה, מעוגנים בהסכמים שנחתמו בין כל בעלי המניות ערב הקמת החברה והיו ידועים לכל השותפים ולוועדת הבחירה שהוקמה מטעם חברת החשמל ומשרד האוצר".

"לשאלה ג': (לגבי העבודה של בנדור - ג.פ.) לא קיבלנו לידינו את הדוח המדובר ולכן לא נוכל להגיב בהסתמך על שמועות בלבד. אמנם חלו עיכובים שונים בתחילת דרכה של החברה, אלא שבחודשים האחרונים החברה נמצאת בתנופת פריסה משמעותית בערים רבות, וביניהן: תל אביב, רעננה, רמת השרון, באר שבע ורמת גן, ומדי יום מצטרפים אליה עוד ועוד לקוחות מרוצים".