סוף המשחק: אובמה יצליח להעביר את ההסכם עם איראן

נראה כי המאמץ של הרפובליקנים בקונגרס להכשיל את ההסכם עם איראן, בגיבויים החזק של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושל אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, עומד להסתיים בכישלון. קריסת המאמץ הרפובליקני תעניק לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, את אחד מההישגים הגדולים של 7 שנות נשיאותו. ההסכם בין איראן לבין 5 החברות הקבועות של מועצת הביטחון וגרמניה הוא אחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ של הנשיא.

ניצחון הבית הלבן נעשה עובדה כמעט מוגמרת לאחר ששני סנטורים דמוקרטים נוספים, בוב קייסי מפנסילווניה וקריס קונס מדלאוור, הודיעו אמש (ב') על תמיכתם בהסכם. עם הצטרפותם, מונה מחנה הסנטורים שתומכים בהסכם (כולם דמוקרטים) 33 מחוקקים.

אם, כצפוי, הסנט יצביע נגד ההסכם (לרפובליקנים יש רוב בגוף זה), בעוד שבועיים, ואובמה, כמובטח, יטיל וטו על החלטה זו, הוא יהיה זקוק ל-34 סנטורים (שליש מהסנאט) כדי לאשש את הווטו הזה. הבית הלבן יידרש אפוא למצוא עוד סנטור אחד בלבד כדי למנוע טירפוד הווטו בידי הרפובליקנים. ההערכה בוושינגטון היא, שאין ספק שהסנטור הנוסף (וקרוב לוודאי סנטורים נוספים) יימצאו בימים הקרובים. יש דיווחים ששני סנטורים נוספים "נוטים" לתמוך באובמה. עוד תשעה מתנודדים.

הסנטור הדמוקרטי בן קארדין, יהודי מבולטימור, אמר אתמול בכנס באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, כי הוא משוכנע שעד סוף השבוע ישלים אובמה את הרכבת הקואליציה הדמוקרטית נגד טירפוד ההסכם. קארדין עצמו נתון ללחץ חזקה של הקהילה האורתודוכסית הגדולה בבולטימור להצביע נגד ההסכם, אך הוא מוסיף להתנדנד, כנראה מתוך רצון לא לבגוד בנשיא הדמוקרטי. בשיחות פרטיות מודים גורמים יהודיים, שמתנגדים להסכם, כי המאבק נגדו נכשל.

42 סנטורים רפובליקנים (ושני סנטורים דמוקרטים, צ'אק שומר ובוב מננדז) מתנגדים להסכם. 14 נוטים להתנגד. אך אין זה מספיק ליצירת רוב חוסם ווטו - 67 סנטורים.

עתה מנסה הבית הלבן לחדד עוד יותר את הניצחון הסופי ולמנוע הצבעה נגד ההסכם, כדי להימנע בכלל מהטלת הווטו, אך גורמים בממשל הודו, שמדובר ב"מאמץ קוסמטי", או, כפי שאמר אנליסט, "ניסיון לתקוע את הפגיון עמק יותר בלב היריב". כאמור, גם אם הסנט יצביע נגד ההסכם, הוא לא יוכל לגבור על הווטו שיטיל הנשיא על ההחלטה.

ובינתיים מראה סקר חדש, שערכה אוניברסיטת מרילנד, כי רוב קטן בציבור האמריקאי תומך עתה בהסכם עם איראן: 52% בעד, 47% נגד. פילוח הנתונים מצביע על שסע מפלגתי עמוק בסוגייה זו: רוב גדול בקרב הרפובליקנים מתנגד להסכם, ורוב גדול בקרב הדמוקרטים תומך בו.

נראה שנתוני הסקר מערערים מגמה של התנגדות ציבורית חזקה להסכם שתועדה ב-5 סקרים בחודש שחלף: על פי סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק, שנערך בין 20 ל-25 באוגוסט, 55% התנגדו להסכם, 25% תמכו בו, ו-20% לא הביעו דעה; בסקר של CNN, (13-16 באוגוסט) 56% הביעו התנגדות להסכם, 41% תמכו בו ו-2% לא הביעו דעה; סקר של IMediaEthics (6-9 באוגוסט) מצא, ש-24% התנגדו להסכם, 17% תמכו בו ו-57% (!) נמנעו מהבעת דעה; בסקר של Monmouth (30 ביולי - 2 באוגוסט), 32% הביעו התנגדות, 27% הביעו תמיכה ו-41% לא הביעו שום דעה; על פי סקר של CBS (29 ביולי - 2באוגוסט), 33% התנגדו, 20% תמכו ו-40% נמנעו מהבעת דעה.

כל הסקרים הקודמים לא מסרו מידע על ההסכם עם איראן, עובדה שמסבירה, כנראה, את השיעורים הגבוהים של נמנעים מהבעת דעה. למרות הסיקור הנרחב בתקשורת המודפסת והאלקטרונית, האמריקאים פשוט אינם מעוניינים בנושא ואינם עוקבים אחר סיקורו במדיה. סקר של Kaiser Family Foundation, מאוגוסט, העלה שרק 28% מהנשאלים "עוקבים בתשומת לב רבה" אחר דיווחים על ההסכם.

בניגוד לסקרים הקודמים, הציגה אוניברסיטת מרילנד לפני הנשאלים בסקר החדש מידע מפורט על ההסכם, לרבות פירוט של הנימוקים בעדו ונגדו. המידע הנלווה עבר ביקורת של עוזרים פרלמנטריים משתי המפלגות כדי להבטיח את הנייטרליות שלו.

מהסקר החדש עולה, כי הקמפיין הנמרץ נגד ההסכם שמנהלים גופים רפובליקנים בשת"פ עם אייפ"ק הצליח להשפיע על רפובליקנים, אך לא גילח אפילו אחוז אחד מתמיכת הדמוקרטים בהסכם; ולהיפך: הקמפיין הדמוקרטי, בשת"פ עם ג'י סטריט, בעד ההסכם מנע עריקת דמוקרטים ממחנה התומכים, אך לא הצליח לבלום את הסחף בתמיכת הרפובליקנים.

וכך, 69% מהדמוקרטים תומכים בהסכם עם איראן ו- 32% מתנגדים לו. אצל הרפובליקנים מצטיירת תמונת ראי: 69% מתנגדים להסכם ו-30% תומכים בו. בקרב עצמאים, כלומר נטולי זהות מפלגתית, 60% תומכים בהסכם, 39% מתנגדים לו. להשוואה: בפברואר השנה, לפני סיום המו"מ עם האיראנים, תמכו 60% מהאמריקאים בהסכם, עם רוב גדול של תומכים בקרב רפובליקנים ודמוקרטים. עתה, כמו בנושאים רבים אחרים, הזהות המפלגתית קובעת את העמדות כלפי ההסכם.

למרות שרוב הנשאלים הביע תמיכה בהסכם, כמה מהנימוקים נגדו זכו אף הם בתמיכה של יותר מ-50%. כך, למשל, אמרו 76% מהנשאלים שהעובדה שאיראן תקבל 100 מיליארד דולר בעקבות הסרת הסנקציות היא נימוק משכנע נגד הסכם. הנימוק שאיראן תוכל להעשיר אוראניום גם לאחר כניסת ההסכם לתקוף שיכנע 68% מהנשאלים.