הורדת המע"מ באחוז והורדת מס החברות ב-1.5% בתוך הגדלת הוצאות הממשלה - אלה הצעדים המרכזיים שבוחן האוצר בימים האחרונים לעידוד הצמיחה. "ל"גלובס" נודע כי שר האוצר משה כחלון נוטה להעדיף את הורדת המע"מ משום שהחלופה של הורדת מס החברות כרוכה גם בהגדלת הוצאות הממשלה - ובתרחיש כזה צפוי האוצר להזמין על עצמו לחצים כבדים מצד מערכת הביטחון התובעת להגדיל את תקציבה.
כחלון אישר היום את הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על כוונתו להוריד את המע"מ ל-17% ואמר כי בכוונתו "להחזיר לציבור" את העודף בהכנסות מגביית מסים שנוצר בקופת האוצר. בדברו בכנס רשות מקרקעי ישראל אמר היום: "אציג בפני ראש הממשלה צעדים נוספים שאנחנו רוצים לקדם על מנת לחולל צמיחה. הכנסות המדינה ממסים היו טובות ויש עודפים של מיליארדי שקלים. עודפי גבייה ממסים הם כסף של הציבור ולכן צריך להחזיר לו אותו".
ל"גלובס" נודע כי הכנסות המדינה באוגוסט, שטרם פורסמו רשמית, גבוהות ביותר מ-2.5 מיליארד שקל מהתחזית המקורית - נתון שהדהים את הצמרת הכלכלית בירושלים. בהקשר זה מתח היום כחלון בצעד חריג ביקורת מרומזת על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בגין הנתונים שפרסמה על ההאטה במשק בסוף הרבעון השני ואמר כי "לפני כשבועיים הלמ"ס פרסמה נתונים על האטה בצמיחה. הנתונים על עודפי הגבייה אינם מסתדרים עם הנתונים של הלמ"ס, ואני מכבד ומעריך את עבודתם, אך אין זה תפקידי לנתח ולפרש את הנתונים שהם מציגים".
מבדיקת "גלובס" עולה כי העודף המצטבר מתקרב ל-10 מיליארד שקל, אם כי בשלב זה האוצר אינו מתכוון לעדכן את תחזיות ההכנסות השמרניות שלו ל-2015 ו-2016 שנכללו בהצעת תקציב המדינה שתעלה הערב להצבעה בכנסת בקריאה ראשונה.
ביקורת על הלמ"ס
רעיון הורדת המסים נדון באוצר בשבועיים שחלפו מאז פרסום נתוני הלמ"ס על עצירת הצמיחה במשק ברבעון השני של השנה - נתונים שהדאיגו במיוחד את הכלכלנים בשל הירידה החדה בייצוא הסחורות והשירותים (ירידה ב-12.5%) והבלימה בצריכה הפרטית (0.9%) ששימשה קטר הצמיחה של המשק ברבעונים האחרונים. בעקבות פרסום נתוני הלמ"ס כינס כחלון את בכירי משרדו והורה לממונה על התקציבים אמיר לוי לגבש דרכים לעידוד הצמיחה. במקביל פעלה החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו לעידוד הייצוא, והכלכלן הראשי באוצר יואל נוה בדק לעומק את משמעות הנתונים. מהסקירה שפרסם נוה בתחילת השבוע עולה כי היחלשות הייצוא אינה מעידה בהכרח על האטה בפעילות הכלכלית במשק, אלא מיוחסת ברובה לנפילה בייצוא הכימיקלים, בין היתר עקב שביתת עובדי כיל.
בכל הקשור לעידוד הצמיחה עומדות בפני כחלון שתי אפשרויות מרכזיות: הראשונה היא הורדת אחוז אחד מהמע"מ שהועלה ל-18% ב-2013 במסגרת הצעדים לצמצום הגירעון התקציבי. לחלופין הוצגה לכחלון האפשרות להחזיר את מס החברות ל-25% לאחר שהועלה ב-2014 ל-26.5%. להערכת האוצר, הורדת המע"מ באחוז תקטין את הכנסות המדינה ממסים ב-4.2 עד 4.7 מיליארד שקל בעוד שהורדת מס החברות ב-1.5% תקטין את ההכנסות בשיעור נמוך בהרבה של 1.2 עד 1.4 מיליארד שקל. משום כך, בחלופה של הורדת מס החברות הציע האוצר לנקוט גם צעדים מעודדי צמיחה ובהם הגדלת תקציב המדען הראשי והגדלת תקציבי פיתוח התשתיות. ואולם כחלון חושש שכל הגדלה של הוצאות הממשלה "תיחטף" על ידי מערכת הביטחון, הנהנית ממעמד-על מבין מקבלי התקציב, ולכן הוא מעדיף את הורדת המע"מ שתבטיח כי הכסף "יוחזר במלואו לציבור".
בינתיים גברה בימים האחרונים באוצר הביקורת על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר שהתברר כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות לעלות על התחזיות. לאחר שהכנסות המדינה ביולי עלו ב-2.4 מיליארד שקל על התחזיות סברו באוצר כי מדובר באירוע חד-פעמי, הנובע ברובו מעלייה בהכנסות ממסי נדל"ן כתוצאה מגל רכישות הדירות ביוני, לקראת העלאת מס הרכישה. הציפיות באוצר לחודש אוגוסט היו להכנסות חלשות יחסית, לאור מגמת ההיחלשות בפעילות הכלכלית שעליה דיווחה הלמ"ס. אלא שנתוני הגבייה שהתקבלו בימים האחרונים העידו שוב על עודף גדול בהכנסות לעומת התחזיות, העולה על העודף של יולי. באוצר עדיין מנתחים את הנתונים בהכנסות אך נראה כי מדובר בגידול לכל רוחב המקורות כך שלא ניתן להסביר אותו אלא בהתרחבות בפעילות הכלכלית.
"נפגע" נוסף מנתוני הגבייה של אוגוסט הן תחזיות ההכנסות ממסים של הכלכלן הראשי נוה. התחזיות שהוגשו במסגרת תקציב 2015-2016 שיעלה הערב לקריאה ראשונה בכנסת צופות הכנסות של 266.5 מיליארד שקל ב-2015 ו-276.5 מיליארד ב-2016. באוצר עדיין דנים באפשרות לשנות את התחזיות, כשכבר היום כמעט ברור שהתחזית ל-2015 הייתה שמרנית מדי. כחלון היום. עדיין מנתחים את הנתונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
