נהגי גט-טקסי זועמים על היחס כלפיהם - ויוצאים למחאה

במשרדי גט טקסי ברמת-החייל בתל-אביב התחושה היא של עוד חברת היי-טק: האווירה משוחררת, בחלל מפוזרים חדרי ישיבות קטנים, שם נראים העובדים (לרוב צעירים) מנהלים דיונים בלתי פורמליים. המטבח הגדול והנגיש לכולם כולל "צ'ופרים" מפנקים, וחדרו של המנכ"ל, מארק און, זעיר למדי ועם לוקיישן לא מאוד אטרקטיבי, בצמוד לכניסה - חלק מהמשחק המעמדי של חברות היי-טק, שבאות להראות שכביכול כולנו לובשים את אותו הג'ינס והטי-שירט. עד האקזיט, כמובן.

זהו, ככל הנראה, גם הדבר שעמד לנגד עיניו של המייסד שחר וייסר, מגובה בכיסיו העמוקים של המיליארדר לן בלווטניק: חברת טכנולוגיה, שפועלת ברחבי העולם, ומשליכה את יהבה על פיתוח אפליקציות. בעקבות התרחבות השירות שינתה לאחרונה החברה את שמה לפשוט Gett, תוך שהיא מתרחבת לשירותי משלוח נוספים, והכול בלחיצת כפתור. היי-טק. אלא שמה שוייסר ואנשיו אולי לא הביאו שם בחשבון, הוא שגם אם החברה מאוד טכנולוגית ומעודכנת, בסופו של דבר, את האפליקציות הללו מפעילים אנשים. כאלה שעושים דברים "מסורתיים", כמו להסיע אנשים ממקום למקום. והכוונה כמובן ל-6,700 נהגי מוניות שהאווירה הנינוחה השורה במסדרונות החברה היא הדבר הרחוק ביותר משגרת יומם.

וכך, אף שבגט טקסי עושים כל שביכולתם על מנת להתרחק מהמיתוג של "חברת מוניות" - ולכן גם השם עודכן - בשבועות האחרונים המנכ"ל און מרגיש יותר כמו מנהל תחנת מוניות מאשר כמנכ"ל של חברת טכנולוגיה. הסיבה לכך היא מרמור גובר והולך בקרב הנהגים העובדים עם גט טקסי כלפי התנהלותה של החברה, כלפי העמלות שהיא גובה מהם, כלפי התשלומים שהיא מונעת מהם, כלפי השירות שהיא מעניקה לנהגים, וכלפי התנהלותה מולם. הנהגים מתלוננים שבחברה מדגישים באוזניהם שאין יחסי עובד-מעביד, אך ברגע שהנהגים מביאים לכדי ביטוי את האוטונומיה שלהם - מתבטאים באופן ביקורתי כלפי החברה או שמסרבים לקבל נסיעות - החברה מפעילה עליהם סנקציות, לרבות השעיה משורותיה.