רק לפני 5 שנים בנייה ירוקה הייתה נחלתם של מספר מצומצם של משוגעים לדבר. הבניין הירוק הראשון בישראל נבנה בשנת 2008 ורק בשנת 2011 בניין המגורים הראשון קיבל תקן. כיום כבר חצינו את 200 הבניינים הירוקים בישראל ובנייה ירוקה הפכה לסלוגן השגור בפיהם של לא מעט יזמים שרוצים לבדל ולמתג את הפרויקטים שלהם כחסכוניים, בריאים וסביבתיים.
כיום יש תקן וולונטרי לבנייה ירוקה, הכולל שורה ארוכה של פרמטרים שאם היזם או הקבלן יעמוד בהם הוא יוכל לשווק אותו כפרויקט "ירוק", אך זה לא מחויב בחוק.
בניין פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, היכל בית המשפט המחוזי ומגדלי אטריום ואקו טאואר בתל אביב, כמו גם פרויקטים של בנייה ירוקה במקומות כמו עפולה, אשקלון אשדוד, צור יצחק, יבנה, נס ציונה ורחובות - מוכיחים כי לא מדובר בטרנד חולף, אלא במגמה שרק הולכת ומתרחבת. אז מדוע בעצם לא כל הבנייה בישראל היא ירוקה?
לדברי המשרד להגנת הסביבה, עד שנת 2030 כ-50% מהמבנים החדשים בסקטור המגורים ייבנו על פי תקן הבנייה הירוקה. כ-3% מהדירות הקיימות יעברו שיפוץ אנרגטי ו-55% מהמבנים החדשים בסקטור הציבורי-מסחרי יהיו ירוקים.
לערוץ שבוע בנייה ירוקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
