סלינגר רוצה איחוד חשבונות בפנסיה; בשוק מבקרים: "היא באמוק"

1. לאחרונה מקדם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר מהלך נכון ומבורך של "עקוב אחריי פנסיוני" - שבמסגרתו קרן פנסיה שתקבל חוסך חדש תבדוק אם יש לו חסכונות מוקפאים בקרנות אחרות, ואז תפעל לאיחודם תחת החשבון הפעיל החדש של הלקוח, אלא אם הלה יבחר אחרת.

אגב מהלך זה, הצעת תיקון מס' 12 לחוק טומנת בחובה עוד שינוי פוטנציאלי גדול, שהנו צעד נלווה ומשלים בשוק הפנסיה החדשה, שבניגוד לצעד הראשון, דווקא זוכה לביקורת ומעורר חשש.

במה מדובר? במסגרת החקיקה, שנמצאת על שולחן ועדת הכספים בכנסת, ישנה הוראת שעה, שתהיה תקפה לשנתיים, ושתסמיך את הפיקוח על הביטוח להורות לחברות ניהול קרנות פנסיה חדשות להעביר אליו פרטים בסיסיים לגבי עמיתים פעילים ועמיתים לא-פעילים (מוקפאים). או אז, הפיקוח יעבד את הנתונים, ויעביר לחברות המנהלות פרטים של עמיתים פעילים שכבר קיימים אצלן, ושמחזיקים בחשבונות מוקפאים בקרנות אחרות, במטרה לפעול לאיחוד כמעט אוטומטי של החשבונות תחת החשבון הפעיל. לעמיתים עצמם, תינתן תקופה של חודשיים להודיע שאינם מעוניינים בהעברה של החסכונות המוקפאים שלהם לחשבון הפעיל.

מדובר בצעד שתואם את התפיסה של המפקחת דורית סלינגר, ושזוכה לביקורת מהשוק. מדוע? ראשית, ישנם החוששים מיצירתו של מאגר מידע אדיר לגבי כל החוסכים לפנסיה בישראל.

באוצר מכירים בתקפותם של חששות כבדים אלה, ומציינים בחקיקה כי "לצורך מזעור הפגיעה האפשרית בפרטיות העמיתים, שעלולה להיות כרוכה בהעברת המידע כאמור, מוצע כי העברת המידע בדבר העמיתים הקיימים בקרנות הפנסיה החדשות תהיה בהוראת שעה, אשר תוקפה יהיה לשנתיים, וכן כי שר האוצר ושר המשפטים יהיו רשאים לקבוע הוראות לעניין סוג המידע שהועבר כאמור לעיל, שיימחק לאחר העברתו, והמועדים למחיקתו". לאחרונה חשפנו ב"גלובס", כי כונן הגיבוי לכלל המידע של חברת 'רון בינה', שכפופה לפיקוח על הביטוח, ושכולל פרטים רבים על כל ביטוחי הרכב בישראל משנת 1985 ואילך, נגנב משליח.

על כל פנים, זו אינה הביקורת היחידה לגבי המהלך שרלבנטי לעמיתים רבים מאוד, שמחזיקים לצד חשבון פעיל בחשבון מוקפא אחד או יותר. באוצר מסבירים ש"המהלך נעשה במטרה לשמור על רצף ביטוחי של החוסך, חיסכון בדמי הניהול ושיפור שליטת העמית על כספי החיסכון שלו", וזאת לצד החלת ה"עקוב אחריי הפנסיוני" לעמיתים חדשים שמצטרפים לקרן פנסיה.

ואולם, בשוק חוששים מהשפעות המהלך הזה אם הוא יוחל באופן מיידי ועל כלל העמיתים. הן בהיבט השפעתו על החברות המנהלות, וגם בהיבט ההשפעה על שוק ההון - אם יידרשו העברות ניכרות של כספים מקרן אחת (שתממש) לאחרת (שתרכוש ני"ע) - שעשויות לבוא לידי ביטוי בתזוזות של מיליארדי שקלים.

"העיקרון בעקוב אחריי הפנסיוני נכון", אומר לנו גורם בכיר בשוק הביטוח וניהול הפנסיה החדשה, שצעד זה צפוי לגרום לו לכאבי ראש, ושמצדד באיחוד חשבונות למצטרפים חדשים. "אבל אין להחיל זאת מיד על כל העמיתים כולל הקיימים, ואצלם יש לחייב הסכמה של הלקוח כדי להעביר את הכספים. באמירותיו האוצר כאילו סומך על הלקוח, אבל, בהוראה הזו נראה כאילו בפועל הוא לא סופר אותו, ומחליט בשבילו", הוא מתריע.

"בכל מקרה, חובה לפעול כאן בהדרגתיות. צעד זה עלול לגרום לטלטלה של מעל 25 מיליארד שקל בכספים מוקפאים רק בקרנות הפנסיה החדשות, ביום שבו האוצר יחליט ללחוץ על הכפתור, ולכן יש להחיל זאת לאורך שנים", הוא אומר.

ובכלל, הוא מוסיף, "חלק גדול מאוד מהכספים הרדומים והיקרים ביותר ללקוח נמצא בפוליסות ביטוח חיים מסולקות, וגם בשוק הגמל יש כספים נזילים בהיקף אדיר. נראה שהפעם האוצר מטפל במה שנמצא מתחת לפנס, בעוד שהבעיה הגדולה ביותר הנה בפוליסות המסולקות הרבות שיש למבוטחים רבים, ולא בשוק הפנסיה... האוצר מוכר זאת כהורדת דמי הניהול, אבל בפנסיה דמי הניהול הכי נמוכים בשוק לעומת ביטוחי המנהלים, הגמל וההשתלמות".

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לפתור את בעיית החשבונות המוקפאים הרבים מאוד - בוודאי שרבים הרבה יותר מדי - שפוגעים בזכויות עמיתים רבים מאוד? ניתן לעשות שוב מהלך בסגנון "הר הכסף" בפנסיה, שבמסגרתו האוצר עצמו יאפשר לכל חוסך לאתר את כלל חסכונותיו, עם קישור אינטרנטי לחברות המנהלות שיקל עליו לנייד את הכסף שלו.

בכל אופן, לדעת גורמים רבים בשוק הביטוח והפנסיה מדובר במהלך אחד מני רבים, שממחיש כי "האוצר רץ קדימה באמוק - מנסה להפוך את כל העולם לא מחר אלא אתמול, ורוצה הישגים מהר. זה נשמע טוב, ולעתים זה באמת טוב ונכון. הבעיה היא בריצה המהירה".

2. לאחרונה סיקרנו כמה צעדים שמוביל הפיקוח על הביטוח, בין היתר באמצעות חוק ההסדרים, שנוגעים למעסיקים במשק ולסוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים, ואת ההתנגדות החריפה של אלה - שהיא ברורה וטבעית למי שמעמדו ייפגע או שיידרש לאחריות מוגברת - להוראות שמקדם האוצר. לצד אלה ישנו עוד צעד (טיוטה) שמוביל הפיקוח על הביטוח, ושבמסגרתו ייאסר על גוף מוסדי לבצע ברוקראז' בתיקי העמיתים שלו באמצעות חבר הבורסה ש"בתוך הבית", או באמצעות הבנק המתפעל שלו, כך שהבנקים יידרשו לבחור בין תפעול גופים מוסדיים למתן שירותי ברוקראז' בהשקעות לגופים אלה.

צעד זה, כך אנו שומעים, הכניס ברוקרים, ובעיקר את הבנקים שמאמינים בתפעול גמל, לתזזית. חלקם אף שוקלים, כך מספרים לנו, לנטוש את פעילות התפעול. אם זה יקרה בבנק מתפעל גדול, ייווצר בלגן גדול בשוק המוסדי. האם בלגן זה נדרש כדי לייצר שקיפות נוספת בסוגיית ההוצאות הישירות המותרות לגבייה מחשבונות העמיתים (שמוכרות כ"דמי הניהול הכפולים")?

גורם בשוק המוסדי אמר לנו, כי לדעתו "זה לא יענה על המטרות שהאוצר רצה. מחירי הברוקראז' אפסיים - ורואים את ההשפעה של זה בקיטון החד במספר הברוקרים שאינם בנקים. לכפות על הבנקים לבחור בתפעול - שגם ניתן למוסדיים במחירי רצפה של מתחת 0.06%, ושיש בו יתרון לגודל - או בברוקראז', רק יפחית את התחרות בשוק. זה מיותר לחלוטין, כי זה יוביל לצמצום המתחרים, וזה יוביל בעתיד להעלאות מחירים. עושים פה עוול ענק לבנקים וגם למוסדיים".

"נראה לי שמדובר בצעד של האוצר שנובע משריד של מחשבה שהייתה נכונה לפני כעשור. אבל, מאז השוק התפתח והאוצר נותר מקובע בהיבט זה. בכלל, הרגולציה מנסה לקדם לעולם חדש ואמיץ, אבל כל המהלכים שלהם יוצרים גם תגובות הפוכות", הוסיף.

על כל פנים, מדובר בעוד הוראה לכאורה קצרה ונקודתית של הפיקוח, שעלולה לעורר גלים ולשנות את השוק כולו במידה ניכרת. האם לכך התכוונו באוצר?