הגז המצרי יוצר הזדמנויות

הדרמה האנרגטית סביב סיפור הגז הישראלי היא דרמה שלשוק ההון קשה לעכל בשל ריבוי מידע. יום אחד מוצאים כאן את אחד ממאגרי הגז הגדולים בעולם; ביום אחר נכנסת שותפה גדולה בינלאומית למאגר, ביום אחר היא יוצאת; המדינה מאשרת את נושא התמלוגים וביום אחר היא בוחנת אותם שוב; והחדשה האחרונה, כמובן, על הגז המצרי שצפוי לכאורה לעכב את פיתוח מאגר לוויתן.

בנקודה הנוכחית יש מספר אפשרויות מרכזיות לעתידו של מאגר לוויתן. האפשרות של העת האחרונה טרם נגוזה והיא רכישה מצרית וירדנית של הגז מלוויתן בהתאם למתווים הקיימים אשר גובשו בעמל רב. תגלית הגז במצרים אשר לוותה בכותרות דרמטיות בארץ והצהרות מצריות על פיתוח מהיר, הצהרות המיועדות בעיקר לצורכי תעמולה פנים-מצרית, עוד רחוקה מאוד מפיתוח והפקה. במצב טבעי, מצרים תנסה להימנע בטווח הארוך מלכלות את הגז הטבעי ללא השארת רזרבות. בפועל, מדובר כאן במהלך פיתוח שעשוי להימשך שנים, עד שסימני הגז הנוכחיים יעברו לצינורות, בעוד המשק המצרי צריך גז טבעי זול וזמין, וכזה יכולות השותפויות במאגר לוויתן לספק לו בוודאות.

במידה והלאומיות המצרית תנצח והמצרים יתעקשו שלא לייבא גז, והירדנים יבחרו ללכת עם הפיתוח המצרי, נפתחת בפני השותפויות במאגר האופציה הישנה (והטובה?) של הקמת מתקן הנזלת גז ויצוא שלו לכל המרבה במחיר בעיקר בדום מזרח אסיה. אף אחד לא יהיה מופתע ממגעים מחודשים עם חברות כמו וודסייד האוסטרלית שהייתה במגעים מתקדמים או ענקית אנרגיה בינלאומית אחרת שתמצא כאן שלטון קצת יותר נכון לאפשר הקלות ליזמים על מנת ולא להשאיר את הגז של לוויתן בקרקעית הים התיכון.

אופציה נוספת הינם הטורקים. ממש לאחרונה בכירים בשלטון שם לא פסלו את יתרונות החיבור של הגז מישראל לטורקיה ומשם לאירופה. ישראל תמצא את האירופים כפרטנרים המעוניינים במהלך וזאת על מנת להקטין את תלותה של אירופה בגז הרוסי העובר דרך אוקראינה, שם המצב נפיץ. לטורקים פותח המיזם אפשרויות השפעה ביבשת אירופה.

הפחד של המשקיעים מיום הדין שיסתום את הגולל על מאגרי הגז הישראלים הוא כאמור מוגזם ואף שגוי. בסופו של יום, עם עלייה של מחירי הנפט והגז בעולם לרמה גבוהה יותר, מדובר כאן בנכס אנרגטי השווה מיליארדים, כשעם או בלי גז ממצרים תמיד תימצא חברה שתשמח לקחת חלק ברווחים של מיצוי הגז הזה. בנוסף, חשוב לזכור כי המשק הישראלי, שצפוי להינות בעתיד מגז זול וזמין, עדיין לא אמרו את המילה האחרונה ברמות הביקוש, אם זה מצד תחנות כוח נוספות שצפויות ליהנות ממקור האנרגיה הזול, הזמין והירוק הזה ואם בתחום התחבורה הפרטית והציבורית, שם עם תמריץ מיסוי נכון, ניתן יהיה לשווק בישראל כלי רכב מונעים בגז נוזלי שחוסכים למשתמש בהם עשרות אלפי שקלים בשנה.

בעוד כשבוע-שבועיים, עם שוך הפאניקה ובירור המצב לאשורו, יתגלה למשקיעים כי החדשות הנוכחיות היו סוג של מכה בכנף בדרך לפיתוח מאגר לוויתן. אז גם יצוצו האנליסטים בתחום שיגלו לנו שעכשיו מניות הגז הישראליות, אחרי נפילה של עשרות אחוזים הן הזדמנויות רכישה מועדפת לתיקי ההשקעות וכך המשקיעים מהשורה חטפו עוד הורדת ערך זמנית מתודלקת בהנחות עבודה דרמטיות שסיפקו כותרות חלק מהתקשורת. הגז המצרי לא בהכרח ישווק בלוח זמנים קרוב כל כך, או אף בכמות המוצהרת של ממשלת מצרים. מקבלי ההחלטות בישראל יקדמו ככל הנראה בצורה מהירה יותר את מימוש מתווה הגז, ובכלל מצרים לימדה אותנו עד היום שניתן לסמוך על אי היציבות שלה. עסקים וחברות בינלאומיות מעדיפות יציבות ומוכנות לשלם עליה פרמיה, גם אם מדובר על העדפת גז ישראלי על מצרי.

הכותב הוא יועץ כלכלי אסטרטגי