רשות השידור חייבת להכריז על שמיטת חובות לכל אזרחי ישראל

בשבוע האחרון, במקביל לידיעות בדבר מאבקם המתמשך של עובדי רשות השידור לשמור על מקום עבודתם, התפרסמו ידיעות על כוונתו של מפרק רשות השידור לפעול באופן נחרץ ובלתי מתפשר לגביית חובות אגרת הטלוויזיה מחייבים שלא שילמו את חובם עד 2014. חובות אלה הוערכו על-ידי המפרק בכ-800 מיליון שקל. מדובר בנתון מדהים אשר ממחיש את העיוותים הקשים בכל הנוגע לגביית אגרת הטלוויזיה.

אגרת הטלוויזיה שהייתה קיימת עד סוף 2014 עמדה על כ-350 שקל, תוך שניתנה לרשות השידור זכות להטיל קנס בשיעור של 50% על כל מי שלא שילם את האגרה במועד.

לכן, סכום החוב המקסימלי שכל אזרח יכול היה לצבור בגין אי-תשלום אגרת טלוויזיה במועד הסתכם ב-525 שקל לכל שנה. מדובר כמובן בסכום נמוך יחסית, שאינו יכול להסביר לבדו את הנתון המדהים בדבר היקף חובו של הציבור לרשות השידור.

האם הרשות תשנה גישה? כנראה שלא

חלקו הארי של החוב העצום הנטען על-ידי המפרק מורכב, אם כן, מסכומים שונים אשר נוספו לסכום החוב המקורי של אגרת הטלוויזיה, תחת הסעיף "הוצאות גבייה", זאת בגין הליכי גבייה שונים ומשונים שננקטו נגד החייב, לצורך ושלא לצורך, כגון איתור כתובת, משלוח מכתבי התראה, אגרות משפטיות, שכר-טרחת עורכי דין ועוד.

בהקשר זה ראוי לציין כי תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד רשות השידור בשנים האחרונות על-ידי כותבי שורות אלה חשפו גביית יתר בלתי חוקית של סכומים שונים שהצטרפו לסכום האגרה המקורי, בגין שכר-טרחת עורכי דין, משלוח מכתבי התראה ותוספת ריבית שלא כדין.

במסגרת תשובותיה לתביעות הייצוגיות התחייבה אמנם רשות השידור בפני בית המשפט להפסיק את הגבייה הבלתי חוקית של סכומים אלה, אלא שניסיון העבר בצירוף הנתון האחרון ביחס להיקף הכולל של החובות, מעלים חשש כבד כי רשות השידור תמשיך לגבות סכומים שונים בניגוד לדין, תוך שימוש בהליכי גבייה אגרסיביים הננקטים במעמד צד אחד כגון עיקול חשבון בנק.

ללא הגנה

הבעיה הופכת לחריפה עוד יותר לנוכח הוראת סעיף 104 לחוק השידור הציבורי החדש, הקובע כי לא ניתן להגיש כיום הליך משפטי נגד רשות השידור, אלא בהסכמת המפרק. אי לכך, ולהבדיל מהמצב ששרר טרם חקיקת החוק החדש, לא עומדת כיום בפני הציבור האפשרות לנקוט בהליך משפטי חדש נגד רשות השידור, ובכלל זה להגיש נגדה תביעה ייצוגית עקב גבייה בלתי חוקית.

הנה כי כן, בעוד שבידי רשות השידור נותרה החרב של נקיטת צעדי גבייה אגרסיביים - נלקחה מידי הציבור האפשרות להתגונן מפני הליכים אלה על-ידי פנייה לבית המשפט.

זאת ועוד: להבדיל ממפרק של חברה, שצריך להגיש תביעות לבית משפט המוסמך במטרה לגבות חובות - מפרק רשות השידור פועל בצורה עצמאית לגביית חובות, מכוח הסמכויות שהוקנו לרשות השידור על-פי הדין הישן.

הליכי הגבייה הננקטים כיום על-ידי רשות השידור נתונים, אפוא, מבחינה מעשית לפיקוחו של המפרק בלבד. אלא שמתוקף תפקידו המפרק מעוניין בראש ובראשונה בהגדלת קופת הפירוק, וממילא הוא מצוי בניגוד אינטרסים מובנה בכל הנוגע לכך.

שנת שמיטה

לסיכום, אין ספק כי הליכי הגבייה האגרסיביים שננקטו על-ידה במהלך השנים האחרונות גרמו להמאסת רשות השידור ותרמו תרומה נכבדת למצבה כיום.

על רקע זה, טוב יעשו עובדי רשות השידור אם יפעלו במקביל לחידוש האמון בינם לבין הציבור, וזאת על-ידי העלאת יוזמה לשמיטת כל החובות שנצברו עד כה, בדומה לצעדו האחרון של שר הרווחה בנוגע לחובות הציבור כלפי המוסד לביטוח לאומי.

הואיל שאנו מצויים לקראת סוף שנת שמיטה, דומה כי אין מועד מתאים יותר להכרזה על שמיטת חובות כללית לרשות השידור. לכל הפחות יש לתקן את החוק על-ידי הוספת הוראה שתאפשר לכל מי שנפגע כיום מגביית אגרת הטלוויזיה לפנות לעזרת בית המשפט בהליך חדש.

תיקון ברוח זו יתיישב עם ערכי השיטה הדמוקרטית וזכות היסוד של גישה לערכאות, ויאפשר פיקוח שיפוטי אפקטיבי והולם על הליכי הגבייה הננקטים כיום על-ידי רשות השידור.

■ הכותבים הם עורכי דין ממשרד רדעי-גדות העוסק בתביעות ייצוגיות, בין השאר בתביעות נגד רשות השידור.