לאחר ארבעה סבבי פיטורים, שכללו פרידה מיותר מ-600 עובדים, קיצוץ בהוצאות ושינוי באסטרטגיה, ברבעון השני של 2015 חברת ציוד התקשורת סרגון חזרה לרווח נקי.
"המשבר מאחורינו. לקח לנו כמעט ארבע שנים להתאושש, אבל התאוששנו", אומר מנכ"ל החברה, עירא פלטי, בראיון ל"גלובס". הוא גם אופטימי שמגמת השיפור תימשך. "המטרה שלנו לשנה זו, היא להגיע לרווח נקי Non-GAAP של כ-7 מיליון דולר, ושבשנה הבאה נוכל לפחות להכפיל את הסכום", הוא אומר.
הרכישה והמשבר
סרגון, שנסחרת בשווי 108 מיליון דולר, מספקת פתרונות תקשורת אלחוטיים בקיבולת גבוהה, המיועדים לתקשורת בין תחנות הבסיס והמתג הראשי ברשת (Backhaul). המשבר בחברה התחיל, במקרה או שלא, קצת אחרי רכישת Nera הנורבגית ב-2011 תמורת 48.5 מיליון דולר. "המטרה של סרגון מהיום הראשון היא לבנות חברת ציוד תקשורת ישראלית גדולה לטווח ארוך", אומר פלטי. "לאורך השנים צמחנו משמעותית, למכירות של כ-360 מיליון דולר בשנה. במונחים ישראליים זו חברה גדולה, במונחים עולמיים בשוק התקשורת חברה קטנה, אך בתחום שבו אנחנו פועלים, אנחנו החברה המתמחה הכי גדולה בשוק. בנושא הזה הצלחנו, וזה לא סוף הדרך, אפשר עוד לגדול משמעותית".
עם זאת, לדבריו, "שוק הטלקום עובר תהליכי שינוי עמוקים. לפני 10-15 שנה היה הייפ, והיום זה שוק ענק ומאוד בשל. לא צריך להסתכל רחוק, אפשר לראות את הדינמיקה בשוק הסלולר הישראלי: צמיחה, התבגרות, רגולציה, תחרות. כך זה בכל העולם, והאתגר שלנו הוא להמשיך לצמוח בצורה יציבה על רקע השינויים".
הכנסות אינן העיקר
בשנות הצמיחה המואצת בשוק, סרגון השקיעה בהתרחבות מסיבית, וכחלק מכך רכשה את נרה. "השילוב של ההתרחבות המהירה והשוק שהתחיל להאט, הכניס אותנו למשבר", אומר פלטי.
למרות הכניסה למשבר והעובדה שסרגון תבעה את החברה שממנה רכשה את נרה על הפרות של מצגים והתחייבויות, וקיבלה ממנה כ-17 מיליון דולר בפשרה שנחתמה, פלטי ממשיך לטעון גם היום שמדובר ברכישה מוצלחת. "היינו מאוד חזקים באסיה, עם פעילות סבירה באירופה וארה"ב. נרה נתנה לנו דריסת רגל חשובה באפריקה ואמריקה הלטינית. ב-4 השנים האחרונות חלק מההיחלשות שלנו הייתה דווקא באזורים שהיינו חזקים קודם - למשל בהודו שלוש שנים לא קנו ורק בשנה האחרונה יש קניות חזקות. בלי רכישת נרה, היינו להערכתי במצב הרבה יותר קשה והרכישה נתנה לנו יכולת לאזן. כן, זה הקשה עלינו כי גדלנו בבת אחת והשוק התכווץ במקביל, וכן, בפועל נכנסנו לתקופת הפסדים עם הרכישה, אבל הרכישה שירתה היטב את האסטרטגיה".
- בינתיים חברות ציוד תקשורת ישראליות כמו אורכית ואלווריון קרסו. זאת הייתה נורה אדומה עבורכם?
"אני לא אוהב את המונח הזה, אבל צריך ללמוד ממה שקורה מסביב והפקנו לקחים. שתי החברות שהזכרת, לא הגיעו למכירות של 400 מיליון דולר ולפריסה גיאוגרפית כמו שלנו. אנחנו במצב אחר לגמרי. ומתוך הבנה של הדינמיקה בשוק, שינינו בשנה האחרונה אסטרטגיה".
שינוי האסטרטגיה נוגע להתמקדות בשורה התחתונה ובתזרים, בניגוד לצמיחה בשורת ההכנסות כבעבר. "קודם גדלנו בכל הגיאוגרפיות, הצלחנו, לקחנו נתחי שוק, אבל עד שהשוק יתייצב, חשוב לשמור על חברה חזקה, יציבה ורווחית. בטווח הארוך יותר, נרצה להמשיך לגדול, ואני מעריך שחלק מהמתחרים שלנו ייצאו מהמשחק ויאפשרו לנו להגדיל את נתחי השוק", אומר פלטי.
ההתמקדות ברווחיות, משמעותה ויתור על עסקאות: "בשנה האחרונה אנחנו בוחרים את העסקאות, ולא לוקחים הכל בשביל לגדול", לדבריו. פלטי מעריך שבחצי משוק ה-backhaul, כ-2.5 מיליארד דולר, הלקוחות מתייחסים למוצר כאל קומודיטי ומעדיפים לרכוש פתרון מקצה-לקצה מחברות הענק, דוגמת אריקסון ו-Huawei, והחצי השני "מחפש מוצר איכותי ושירות ממוקד בתחום", ושם סרגון מתחרה בעיקר מול NEC. "גם בשוק הזה יש תחרות ולחץ מחירים, אבל בחירת העסקאות לצד הקפדה על מבנה ההוצאות שלנו, הובילו לאט-לאט לעלייה של שולי הרווח שלנו ולחזרה לרווחיות", הוא מציין.
המשקיע שתבע
בתצהיר שהגישה החברה לבית המשפט לאחר שנתבעה על-ידי בעל מניות, הצהירה סרגון ששולי הרווח הגולמי בהודו ב-2014 היו 11% בלבד, לעומת 44% בצפון אמריקה (ההערכה היא שהשיעור עלה מאז). איך עובדים עם רווח גולמי של 11%? "יש פערים ברווח הגולמי באזורים השונים, אבל אנחנו רווחיים בכל מקום שאנחנו פעילים", אומר פלטי, ומציין שבאזורים מסוימים נפח הפעילות הגבוה, תורם לרווח המצטבר גם אם שולי הרווח הגולמי נמוכים, ולהפך.
"זה מייצר בעיה ביכולת החיזוי של שולי הרווח, אבל גם איזונים בין אזורים גיאוגרפיים שונים". ברבעון השני, שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) היה 28.6% לעומת 27% ברבעון המקביל. "במקביל טיפלנו בתזרים המזומנים. צמיחה מהירה דורשת השקעה גדולה בהון החוזר, כי תנאי התשלום בשוק הטלקום ארוכי-טווח. לקחנו קו אשראי מבנקים וגייסנו כסף", מוסיף פלטי.
גיוס הכסף עליו פלטי מדבר, הוא למעשה שתי הנפקות שביצעה החברה בנאסד"ק, שתיהן במחירי שפל במניה, בסוף 2013 ובאמצע 2014, ובהן גויסו כ-76 מיליון דולר. על רקע זה נתבעה סרגון כשבעל מניות טען שהחברה הציגה למשקיעיה מצגי-שווא בדוחות, במטרה לגרום לציבור לרכוש מניות בהנפקה ב-2014. אחת הטענות שעלתה, היא שסרגון לא הייתה עומדת בהתחייבויותיה ללא ההנפקה. החברה מתנגדת נחרצות לטענות. "היו לנו צרכים של הון חוזר וגייסנו במטרה לתמוך בחברה ביציאה מהמשבר, לחזור לרווחיות ולייצר ערך למשקיעים", אומר פלטי, מבלי להתייחס ישירות לתביעה.
- בנוגע ליצירת הערך, לפחות כרגע, מי שהשקיע בהנפקה הפסיד עשרות אחוזים.
"נכון. אנחנו מסתכלים על יצירת ערך לאורך זמן, וזו המטרה שלנו - לייצר ערך למשקיעים".
הגאות והשפל מניית סרגון בשנה האחרונה
"העובדים בסרגון חיים על אותו ספקטרום של חששות ותחושות חיוביות"
אחרי גלי הפיטורים, סרגון מעסיקה היום כ-1,100 עובדים, כ-320 מהם בארץ. פלטי מעריך שמצבת כוח האדם תישאר פחות או יותר יציבה, בתלות בפרויקטים, וגם ההוצאות התפעוליות יישארו דומות להיקף הנוכחי. "שינויים אסטרטגיים כוללים תמיד שינויים במצבת כוח האדם, זה לכאורה הכי קל. הקושי הוא לייצר שינוי תפיסתי באסטרטגיה", הוא אומר.
- איך מרגישים עובדים בחברה שמפטרת כמעט כל שנה בשנים האחרונות?
"שינוי כזה בהכרח מייצר חששות פנימיים. יש תהליך שמייצב את החברה, וזה לוקח זמן. אנחנו מסתכלים על העובדים בצורה דומה להסתכלות על המשקיעים. העובדים משקיעים את הנשמה ואת המרץ שלהם בחברה, וחיים על אותו ספקטרום של חששות ותחושות חיוביות. אני מאמין שחברה יציבה, משפיעה גם על המשקיעים, גם על העובדים ועם על הלקוחות".
סרגון
תחום פעילות: אספקת פתרונות תקשורת אלחוטית בקיבולת גבוהה, לקישור בין תחנות הבסיס והמתג הראשי ברשת
מיקום: מטה: ת"א
שווי שוק: 108 מיליון ד'
מנכ"ל: עירא פלטי
יו"ר: זהר זיסאפל
הכנסות במחצית הראשונה: 188 מיליון דולר
הפסד נקי (GAAP) במחצית הראשונה: 5.7 מיליון ד'
רווח נקי (NON GAAP) במחצית הראשונה:1.7 מ' ד'
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
