השוק הפרוע לא מאיים על ההכנסה וההוצאה שלכם

הטלוויזיה לא פעלה כשנכנסתי למרפאה של הקרדיולוג שלי בשבוע שעבר. כעבור כמה דקות תיקנו אותה, והיא הראתה את האקשן בשוק המניות דקה אחר דקה, ולחץ הדם והדופק של כל חדר ההמתנה עלו פלאים.

לשמאלי ישב ג'ורג', שביום שלישי בבוקר - אחרי צניחה של מדד דאו ג'ונס ב-1,100 נקודות בשני ימי המסחר הקודמים - סיפר לאשתו שהם צריכים לשנות את תוכניות הנסיעה שלהם בסתיו כדי לחסוך כסף. מימיני ישבה איילין, שאמרה בטלפון לבנה ש"עוד כמה ימים כאלה, אני אצטרך להתחיל לחסוך".

כמה ימים של שוק גרוע, והם כבר היו מוכנים להדק את החגורה ולצמצם את הוצאותיהם.

שאלתי את ג'ורג' ואיילין איך הפעילות בשוק - ללא ספק מכוערת אבל לא ממש מעוררת פאניקה - יכולה לפגוע בהם כל כך מהר ולחייב שינויים מיידיים. תשובותיהם היו מאירות עיניים, בעיקר מפני שהן שיקפו נתק בין תחושת הבטן לתיק שלהם. זהו בדיוק התחום שבו אנשים מניחים לטלטלות השוק להשפיע עליהם בדרכים שאינן מתבקשות.

ג'ורג' ואיילין רחוקים מלהיות מקרים ייחודיים. נתונים של כמה חברות גדולות הראו שהמשקיעים לא רק בדקו את חשבונותיהם כאשר השוק ירד ועלה, אלא גם ביצעו מהלכי מגננה.

בפידליטי אינבסטמנטס, אומר הדובר ג'וזף מדן, כמות שיחות הטלפון רשמה שיא ביום שני שעבר (24 באוגוסט), שעלה על הנורמה היומית בכ-50%. השיחות ל"טלפון ההשקעה האישית" של החברה היו גם ארוכות מהרגיל, "מה שהראה שרוב המטלפנים ביקשו עצות מרגיעות ולשוחח על המצב בשוק, ולא רק לבדוק את מצב החשבון שלהם".

"המשקיעים שהיתה להם תוכנית השקעה דיווחו שהם חשים אמון בה", אמר מדן. "אלו שדחו את גיבוש התוכנית לגיל הפרישה או לכל מטרה אחרת חשו צורך לגבש תוכנית כזו".

מאמריקן סנצ'ורי פאנדס נמסר, שכמות שיחות הטלפון שהתקבלו באותו ים שני שעבר היתה גבוהה ב-45% מהרגיל. לעומת זאת, מספר הלקוחות שמכרו מניות היה קצת נמוך בהשוואה ליום רגיל, לפי דוברת החברה לאורה קורי. אבל הוראות חילופי נכסים, כלומר העברת חלק מהכספים מקרן אחת במשפחה לקרן אחרת, היוו 13% מסך שיחות הטלפון, יותר מפי שישה מהנורמה.

תגובת בטן לפס המחירים הדיגיטלי

אפשר להשאיר לאנליסטים בשוק להחליט אם מהלכים ברגעי מצוקה בשוק מבוצעים בעיתוי טוב או רע. מה שאנחנו יודעים בוודאות הוא שהפעילות הזו היא ההתגלמות של מה שג'ורג' ואיילין מחדר ההמתנה שלי דיברו עליו - תגובת בטן לפס המחירים הדיגיטלי בבורסה.

כולנו יודעים שמהלכים שנובעים מפאניקה הם גרועים. אין צורך בתזכורת. אבל באותה מידה לא היה צורך במהלכים שג'ורג' ואיילין שקלו לעשות, כפי שהתברר להם במהלך שיחתנו.

שניהם בשנות ה-70 לחייהם, בעלי בתים ללא משכנתאות, ויש להם מספיק נכסים להרגיש שהם מסודרים לכל החיים - אלא אם הם מתחילים לדמיין שוק שמוחק 30% או 40% מהשווי הנקי שלהם.

ג'ורג' ורעייתו אנה במצב בריאותי טוב, מתכננים לטייל בסתיו ולבלות חלק גדל מהחורף בדרום עם אחד הילדים שלהם. איילין היא אלמנה עם קצת יותר בעיות בריאות, שמתחילות להגביל את חופש התנועה שלה. היא מתגוררת בדיור מוגן, ומלבד נסיעה למשפחה בחג ההודיה וקניות החג שלה, אין לה תכנונים מיוחדים מעבר להוצאות היומיום.

ג'ורג' תירץ את העצבנות שלו בכך שמניות הנפט, חלק חשוב מהתיק שלו, סובלות כבר שנה לפחות, וקרן הנאמנות שלו היתה "שטוחה" לאורך כל 2015, וכעת הוא מצפה שגם היא תרד לאור ההתפתחויות האחרונות. "יש לי לקנות את כרטיסי הטיסה, ואנחנו אוכלים הרבה כשאנחנו עם הילדים בדרום (אולי פלורידה), ואיך אפשר לא להפחית הוצאות כשאין לך מושג מה השוק יעשה בהמשך?", הוא שאל.

התשובה לג'ורג', ולכל האחרים כמוהו, היא שהדרך להתבונן בתיק ההשקעות שלך היא על סמך ההכנסה לכיסוי הצרכים, לא תשואה כוללת. אותן מניות נפט נקנו כדי לספק תשואה סולידית יציבה, וההכנסה הזו, הדיבידנדים, נשארה יציבה גם כשמניות צנחו ב-20% או יותר. אילו הדיבידנד היה מקוצץ, לא מחיר המניה, זו היתה אולי סיבה טובה לג'ורג' להתחיל להדק חגורה.

יכולים להוציא 100 ומוציאים רק 50

גם יתר מהלכיו של ג'ורג' לבניית יציבות וביטחון תרמו לכך שהיקף השקעותיו לא מתכווץ משמעותית מדי שנה, למרות שהוא אומר שהוא מוציא כספים בחופשיות, "אם מתחשק לי".

איילין אומרת בפשטות שהמפולת-מיני במניות גרמה לה לחשוש שייגמר לה הכסף. כאשר אני מקשה ושואל איך ההוצאה הצנועה שלה שוחקת את תוכנית הפנסיה הצנועה שלה, את ההכנסה השנתית שארגן בעלה המנוח ואת קצבת הביטוח הלאומי, היא מודה שהיא לא חושבת שהיא מתקרבת אפילו להוצאה מופרזת.

כמה וכמה מחקרים מראים שגמלאים מוציאים הרבה פחות ביום מכפי שהם מצפים להוציא, והרבה פחות ממה שהם יכולים להרשות לעצמם. בסכומים עגולים, מי שיכול להוציא ביום 100 דולר לפי תוכנית הפנסיה שלו, מוציא רק 50 דולר, ומרגיש שהוא צריך להצטמצם עוד יותר "רק כדי להיות בטוח שהכול יהיה בסדר".

ג'ורג' ואיילין שייכים למחנה הזה. הם מסכימים כעת שהם כבר זהירים מספיק, ו"השתוללות" מעת לעת לא תפגע בסיכוייהם לחיות עם כסף זמין, אפילו מול פני תיקון בשוק המניות.

השקט הנפשי הזה הוא תוצאה של תכנון טוב. זו הסיבה לכך שעובדי פידליטי הבחינו בצורך של הלקוחות להיכנס לתוכניות השקעה כעת, כשייתכן שעבור חלקם זה יהיה מאוחר מדי.

מבט מקרוב על השפעת תזוזות בשוק על החיים האמיתיים צריך לשכנע את רוב בני האדם שמה שקורה כעת לא מתקרב לתרחישים הגרועים ביותר. כשמבינים את זה, קל הרבה יותר לנשום בחופשיות ולבדוק את הדופק שלכם בכל פעם שהשוק עלול לשגר אותו לעלייה.