כאשר סר ניקולס ווינטון הלך לעולמו בחודש יולי, נכתבו עליו הספדים רבים במשך כמה ימים. בעיקר הועלה על נס חלקו בהצלת ילדים יהודים מגרמניה ומרכז אירופה ממש לפני מלחמת העולם השנייה. ואז החיים חזרו למסלולם, ורק מעטים הבחינו בניגוד בין היוזמה של ווינטון לגישות שלנו למשבר הפליטים הנוכחי שגולש אל חופי אירופה.
ווינטון היה בנקאי שבשנים 1938-1939 ארגן, מימן וניהל חלק ממה שהפך להיות "קינדר-טרנספורט" - העברת כ-10,000 ילדים יהודים בעיקר מאירופה לבריטניה. הממשלה שוכנעה לוותר על הגבלות ההגירה לילדים (הוריהם, שבתוך זמן קצר נרצחו, נשארו מאחור) בתנאי שהמארגנים יבטיחו למצוא דיור לילדים, ויערבו לכספים לצורך מימון החזרתם למולדתם לאחר מכן.
אי-אפשר להשוות את מה שקורה היום לשואה, אבל מקרי המוות בשבוע שעבר בסירות שהתהפכו ובמשאית שננטשה באוסטריה מדגימים את הסיכונים שמאות אלפי משפחות מוכנות לקחת בנדודים שהן מעדיפות על פני היאוש שהן נמלטות מפניו בבית. הילדים הם חלק גדול מהפליטים הללו: יותר מרבע ממספר מבקשי המקלט באירופה בשנה שעברה היו קטינים, וחמישית היו בני פחות מ-14.
שתי המדינות מאירות הפנים ביותר לפליטים באירופה הן גרמניה ושבדיה. ברלין ערוכה ל-800,000 מבקשי מקלט השנה, בערך 1% מאוכלוסיית גרמניה ופי ארבעה יותר מאשר בשנה שעברה. גם ב-2014 גרמניה קיבלה והסכימה לקבל יותר מרבע מסך מבקשי המקלט באיחוד האירופי, הרבה יותר יחסית לגודל האוכלוסייה שלה. שבדיה, עם 2% בלבד מאוכלוסיית האיחוד האירופי, נענתה בשנה שעברה ל-13% ממספר בקשות הפליטים למקלט, וקלטה בפועל 18% מהפליטים שהגיעו לאירופה.
ההיסטוריה של המאה ה-20 מעניקה כמה הסברים אפשריים להתנהגותן של שתי המדינות הללו. גרמניה הייתה האחראית למלחמת העולם השנייה, וחלק גדול מהפתיחות לפליטים כעת ניתן לייחוס לתחושת אחריות היסטורית. שבדיה הייתה אחת המדינות הבודדות באירופה שעברה את המלחמה ללא פגע. גם שווייץ קלטה בשנה שעברה מספר לא-מידתי של פליטים, אם כי רק במחצית השיעור של שבדיה.
מרבית המדינות האחרות, לעומת זאת, מתפתלות ומסלפות דברים כדי להימנע מקליטת הפליטים. קשה שלא לחשוב שרגש אשמה מניע פעולה נחושה, ואילו אמפתיה כלפי גורל הפליטים אינה מייצרת תוצאה כזו.
זה קצת מוזר. מה שאנחנו יודעים על פסיכולוגיה של מוסר מאותת לכאורה שאמפתיה, הזדהות עם גורל הסובל, יכולה להיות מניע חזק מאוד. אפשר היה לצפות מאנשים שהיו תחת זיכרון מתקפות או רדיפות להיות מוכנים יותר לסייע לאלו שנקלעו למצב כזה בימינו.
שנית, כיום זול בהרבה להושיט עזרה מאשר לפני 70-80 שנה. כל אירופה עשירה ויצרנית בהרבה. ומאז המלחמה, מדינות אירופה יצרו מערכות רווחה מקיפות. מדינות הרווחה מחליפות בפעולה קולקטיבית את האחריות האישית של היחידים כלפי הנזקקים. לכך צריך להיות אפקט פרקטי ופסיכולוגי. האפקט הפרקטי הוא של יעילות משופרת. הרבה יותר נוח למדינה לספק עזרה לנזקקים מתוך המסים של אלו שאינם זקוקים לעזרה. מבחינה פסיכולוגית, המדינה הופכת את הסיוע משרירותי, נדיבות לב אישית, לציבורי ומקובל יותר.
אבל השינויים הללו, שהיו אמורים להקל על עזרה לנזקקים שבפתח דלתנו, גרמו כנראה לאפקט ההפוך. פוליטיקאים שנעזרים בנימוקי מוסר כדי להגן על המדיניות שלהם יוצאים מגדרם כדי להציג את המהגרים במונחים של עלויות ושל איום.
האם חלק מהסיבה לכך יכול להיות שמדינת הרווחה ניתקה את הקשרים בין הפעילות הפרטית ועזרה יעילה? אם אנחנו מניחים שאמפתיה לא צריכה לעורר אותנו לפעולה פרטית מפני שתפקיד המדינה הוא לבטא את אחריותנו באופן קולקטיבי, אנחנו מטילים על המדינה את החובה לפעול. ואם מישהו מטיל ספק בכך שהתרבות שלנו השתנתה, חישבו כמה תדהמה יעורר כיום בנקאי שיממן הטסת 10,000 ילדים ממחנות בלבנון לבריטניה, ישדל את הממשלה לאפשר להם להיכנס ויפרסם בעיתונים מודעות למשפחות שמעוניינות לקלוט אותם.
ואולם משהו כזה קורה בגרמניה, שבה פוליטיקאים ואנשי מקצוע צעירים פותחים בפועל את בתיהם בפני הפליטים. זה בוודאי לא מקרה שכאשר אזרחים פרטיים מפגינים נדיבות לב כלפי זרים, הממשלה הולכת בעקבותיהם. במובן זה, משבר הפליטים-מהגרים מספר לנו על התרבויות שלנו לא פחות משהוא מספר על האסונות שמפניהם נמלטים הפליטים.
נשיא הנציבות האירופית יציע להגדיל בשיעור ניכר את מכסת הפליטים שיזכו למקלט
נשיא הנציבות האירופית, ז'אן-קלוד יונקר, יציע בשבוע הבא להגדיל במידה ניכרת את מכסת הפליטים שמדינות האיחוד האירופי יחויבו לספק להם מקלט זמני. הכוונה היא להגדיל את המכסה מ-40,000 פליטים לפי ההסכם בחודש יולי ל-160,000 פליטים.
לפי פקידים שקיבלו תדרוך על ההצעה - שתיחשף בשבוע הבא בנאום "מצב האיחוד" של יונקר בפרלמנט האירופי בסטרסבורג - המהגרים ששהותם תותר יהיו אלו שמציפים כעת את איטליה, יוון והונגריה. הוספת הונגריה לרשימה היא שינוי מההסכם מחודש יולי, ועלולה לפצל את האחדות שהושגה במזרח אירופה ובמרכזה* נגד מערכת המכסות החדשה.
הופעת יונקר בפרלמנט האירופי שנקבעה ליום ד' הבא בבוקר צפויה להשיק מאמצים לאתר פתרונות חדשים למשבר המהגרים המחריף באירופה, לפני ישיבת חירום של שרי המשפטים והפנים ממדינות האיחוד שנקבעה ל-14 בספטמבר.
החבילה שיציע יונקר תכלול תוכנית העברה קבועה חדשה של מהגרים שתקלוט אוטומטית מהגרים נכנסים, מסרו הפקידים. התוכנית תכלול גם חוקים חדשים שימנעו מאזרחי מדינות מועמדות לחברות באיחוד האירופי לבקש מקלט מדיני - כדי למנוע מהמהגרים מהבלקן להיכנס לשטח האיחוד האירופי דרך הונגריה מבוסניה וקוסובו. החבילה תכלול גם "קרן נאמנות" לצפון אפריקה, בניסיון לייצב את מצבן של כמה ממדינות המוצא של הפליטים.
נטשה ברטו, דוברת הנציבות האירופית לנושאי הגירה, אישרה שתוכנית יונקר תכלול גם את הונגריה לצד יוון ואיטליה, אך לא אישרה שהכוונה היא להרחיב את מכסת המהגרים שייקלטו באיחוד האירופי. "אנחנו לא נגיב על הדלפות, שמועות או רכילות", אמרה ברטו בתדרוך השגרתי של הנציבות לעיתונאים בצהריים (ה').
תוכניתי יונקר באה כאשר מדינות האיחוד האירופי במזרח שוקלות מחדש את התנגדותן הנחרצת להתחלקות בקליטת פליטים באמצעות מערכת מכסות, על רקע ההסלמה במשבר המהגרים והלחץ שמפעילות מדינות מערביות, ובהן גרמניה. נציגי פולין, הונגריה, סלובקיה וצ'כיה ייפגשו לדיון חירום מחר (ו') בעקבות שבועיים שבהם נמצאו 71 מהגרים מתים במשאית נטושה, ומחזות של אי-סדר פקדו את תחנות הרכבת והכבישים הראשיים באירופה.
תחנת הרכבת המרכזית בבודפשט, בירת הונגריה, נפתחה היום מחדש למאות מהגרים, אחרי יומיים שבהם מנעה המשטרה את כניסתם, ואולם שירותי הרכבות למערב אירופה נשארו בהשעיה. 350,000 פליטים כבר נכנסו לאירופה השנה דרך איי יוון ובודפשט.
כמה פליטים
פליטים ומהגרים לאירופה דרך הים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
