הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי: מחלוקת בין בנק ישראל לאוצר

"קונצנזוס רחב", "רואים עין בעין" ושאר ביטויי הסכמה ושיתוף פעולה הושמעו במהלך השבוע האחרון סביב עבודתה של ועדת שטרום להגברת התחרותיות בין הבנקים, אבל מאחורי האמירות וההסכמה על הפרדת חברות כרטיסי האשראי עדיין פעורה בין חברי הוועדה תהום בשאלה מרכזית אחת: מי הגוף שיפקח על חברות כרטיסי האשראי לאחר הפרדתן - בנק ישראל או מפקח מטעם משרד האוצר.

תוכניותיו של שר האוצר, משה כחלון, להגברת התחרות בין הבנקים עוררו ציפיות להתנגדות בנק ישראל. בכובעו כמפקח על הבנקים הואשם הבנק המרכזי כי הוא מקדש יציבות המערכת הבנקאית על חשבון קידום התחרותיות שלה.

ועדת שטרום, שמונתה כדי להמליץ על דרכים לקידום התחרותיות (ושאמורה לפרסם בקרוב את דו"ח הביניים שלה), הסתמנה כזירה שבה ייערך קרב איתנים בין נציגי בנק ישראל לנציגי האוצר. אלא שבכנס "כלכליסט" שנערך השבוע, השמיעה המפקחת החדשה על הבנקים וחברת הוועדה ד"ר חדווה בר אמירות חד-משמעיות בזכות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

שר האוצר כחלון מיהר לברך את בר על דבריה וטרח להדגיש את ההסכמות בין האוצר ובנק ישראל בנושא. "קיים קונצנזוס רחב בין האוצר לבנק ישראל על הצורך בהפרדת חברות כרטיסי האשראי" הכריז כחלון והדגיש כי "אולי לא כולם יודעים זאת אבל משרד האוצר ובנק ישראל רואים עין בעין את עצם הצורך בהפרדה לשם קידום התחרות. את הראייה המשותפת הזאת נראה גם במסקנות הוועדה".

אבל גם אם הדיונים בוועדת שטרום התנהלו עד כה בהסכמה, ההתנגשות בין הצדדים בשאלת הפיקוח היא בלתי נמנעת. בנק ישראל רק הולך ומתבצר בעמדתו כי חברות כרטיסי האשראי חייבות להישאר בפיקוחו ומולו משוכנעים שטרום כחלון וחברי סיעתו כי רק הוצאת החברות מפיקוח הבנק תאפשר לקדם את התחרות בין הבנקים.

האוצר מחזיק היום בפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ואילו בנק ישראל מפקח על הבנקים שמחזיקים בחברות כרטיסי האשראי. לצד האשמות שעלו מסביבתו של שר האוצר נגד בנק ישראל בנושא אי-קידום התחרותיות, סבורים נציגי האוצר כי יש הצדקה להעביר למפקח מטעמו את החברות לאחר הפיצול מתוקף היותן ספקיות של אשראי חוץ בנקאי. חברות כאלה אמורות להיות כפופות לרגולטור החדש, שיפקח על כל הגופים הפיננסיים שאינם מפוקחים כיום (דוגמת ציינג'ים, גמ"חים ונותני אשראי אחרים).

עמדת בנק ישראל לעומת זאת היא שהאשראי הוא המרכיב הפחות חשוב למשק בפעילותן של חברות כרטיסי האשראי. בבנק המרכזי מציינים את העובדה שהחברות הן הסולקות הגדולות ביותר במשק ואחראיות לכ-75% מהסליקה. תחום הסליקה מפוקח מראשית ימיו על ידי בנק ישראל באמצעות היחידה לפיקוח על מערכות תשלומים וסליקה.

ככל הידוע, ועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים עדיין לא דנה בנושא הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי, והמתווה יגובש בקרוב. אך כאמור, בבנק ישראל יתעקשו כנראה על שמירת הפיקוח בידיהם בשל הניסיון הרב שהצטבר בבנק בפיקוח על מערכות סליקה ושיקולי היציבות שעומדים בראש סדר העדיפויות של בנק ישראל, בעוד שבאוצר שמים יותר דגש צרכני בפיקוח.

גם במערכת הבנקאית מעריכים כי בסופו של דבר יצליח בנק ישראל להשאיר בידיו את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי אחרי הפיצול, כשם שיפקח על מאגר נתוני האשראי הציבורי שהוא יקים. כזכור, אותו מאגר יופעל על ידי זכיין פרטי או במיקור חוץ, אך יפוקח על ידי בנק ישראל ויופעל על ידו. מעבר לכך, גורמים במערכת הבנקאית סבורים כי ההצהרה הדרמטית של בר השבוע על תמיכתה בהפרדת החברות מהבנקים מהווה מעין "ניכוס" שלה על חברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי, ובעצם ההכרזה היא לא תוותר על הפיקוח על אותן חברות.