לא רק ת"א והרצליה: סצנת ההיי-טק הירושלמית צוברת תאוצה

במשך שנים זוכה ישראל לכינוי Startup Nation, אבל עיקר ההתמקדות של התעשייה ושל התקשורת התרכזה בקו האווירי שבין שדרות רוטשילד בתל אביב, דרך רמת החייל ועד לאזור הרצליה פיתוח. מחוץ לטווח נותרו עשרות יזמים וחברות שלא תמיד נהנים מאור הזרקורים רק כי הם לא יושבים באזור החיוג הרלבנטי. אבל ישראל באמת הופכת לאט לאט למדינת הסטארט-אפים. זה אמנם לא מחלחל לכל האוכלוסיה אך זה הולך ומתרחב לאזורים שונים.

במסגרת סדרת כתבות, נעקוב ב"גלובס" מקרוב אחר הקהילות היזמיות המתפתחות במיקומים בולטים בישראל ונתחיל, איך לא, מבירת ישראל, שבשלוש השנים האחרונות עברה מהפכה של ממש. חברות ענק טכנולוגיות כבר ישבו בעבר הרחוק בירושלים, אך בשנים האחרונות היא פיתחה עוד יותר את תעשיית הסטארט-אפים המקומית, השאירה כוחות ומוחות בין כותליה ואף זכתה ביולי האחרון להיכלל בדירוג עולמי מיוחד של Compass Startup בתור אחת מ-50 הערים המובילות בעולם ביצירת סטארט-אפים.

עם מוסדות אקדמיה כמו האוניברסיטה העברית, בצלאל ומכללות להנדסה וחברות בינלאומיות כמו אינטל, טבע ו-IBM לצד הצלחה מסחררת בדמות מובילאיי, אין ספק שירושלים נמצאת בכיוון הנכון. "גלובס" יצא לבדוק מי הם הגורמים הבולטים שהפכו את ירושלים לאחת הערים המרכזיות בישראל בפיתוח תעשיית הטכנולוגיה והיזמות המקומית.

מייצרי האקו סיסטם : Made in JLM

אחד הגופים המרכזיים שמסמלים את האקו סיסטם הסטארט-אפיסטי של ירושלים הוא Made in JLM. כפי שהשם מרמז, מדובר פה על גאוות יחידה לכל דבר שמאחוריה עומדים שלושה מייסדים חנן ברנד, לשעבר מנהל השקעות ב-JVP, רועי מונין ואוריאל שוראקי. השלושה דוחפים קדימה בכוחות משותפים את הסביבה הטכנולוגית של ירושלים דרך שורה של אירועים ופעילויות, בשיתוף עם חלק נכבד מהגופים האחרים שמופיעים כאן בכתבה.

"במשך שנים היה היי-טק בירושלים - אינטל פתחה פה מפעל כבר בתחילת שנות השמונים לצד חברות כמו אמדוקס ו-IBM, היו פה משקיעים כמו Jerusalem Global Venture של שלמה קליש ו-Israel Seed Ventures ואפילו סטארט-אפים מצליחים כמו Answers.com של בוב רוזנשיין, אבל אירועים גדולים כמו האינתיפאדה והמשבר הכלכלי פגעו בעיר, חלק מחברות ההיי-טק נסגרו וצעירים התחילו לעזוב", מספרים מונין וברנד.

הפעילות של JLM החלה להתרכז בשנים האחרונות בשכונת מוסררה, ליד מרכז הצעירים ומעבדת המייקרים. ברנד עצמו מתעסק בימים אלה בקרן השקעות חדשה שפועלת בשכונת תלפיות, בבניין המיושן של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל, בתוך גלריה לאדריכלים. הוא חולק את הקומה עם סטארט-אפים כמו WiseStamp ו-SmartBus של היזם הצעיר ישי כהן. "תלפיות הייתה שכונת מעברות והיום זה אזור תעשייה כבדה. בגלל זה השכירות פה למשרדים מאוד נמוכה. חברה כמו SmartBus משלמת 2,500 שקל ל-140 מ"ר. לאט לאט מתפתחת פה סצנה של סטארט-אפים", הם אומרים.

כל סיפור הצלחה בעיר, קטן כגדול, מרגש אותם ומחזק את האקו סיסטם שהם מנסים לעזור לשגשוגו. "חברה כמו מובילאיי התחילה ממחקר של פרופסור באוניברסיטה העברית והיא מצמיחה מעצמה חברות. חברת OrCam קמה מתוך שם ועכשיו היא מעסיקה 70 עובדים", הם מספרים בגאווה.

אך על אף הגאווה, השם "תל אביב" הוא לא בדיוק משהו שהכי אוהבים לשמוע בירושלים. "אם נולדת בבאר שבע, מצפה רמון, בגליל או בירושלים אז הדרך להגשים את עצמך זה להגיע לתל אביב כי בהחלט יש שם הרבה יותר מה להציע. יש יותר משרות, יותר שכר ולפעמים יותר מגניב להגיד שאני רוצה לגדול בתל אביב. כמעט כל החברים שלי באוניברסיטה לא נשארו בירושלים ועזבו", מספר ברנד, "אבל אנחנו בונים פה אקו סיסטם. אנחנו לא צריכים את הכסף התל אביבי אם יש כסף מקומי ומשקיעים זרים ולאו דווקא צריכים את המדען הראשי אם יש את הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ואת העירייה".

מונין מסביר כי העובדה שתל אביב מושכת אליה בוגרי אקדמיה ירושלמים יוצרת בעיות בכוח האדם בעיר. "יש הרבה כוח אדם שיוצא מהאקדמיה פה, אבל אם חברה מחפשת מישהו עם חמש שנות ניסיון אז עלולה להיות בעיה. מי שמסיים את התואר ועובר לתל אביב - זה מסובך להחזיר אותה חזרה", הוא מסביר. אך למרות מה שנראה כמו ניסיון לייצר תחרות מקומית, ברנד מסכם ומבהיר: "בנינו בירושלים סיפור שהוא לא מתחרה בתל אביב אלא עומד לצידה".

האקסלרטור הראשון: Siftech

כל אקו סיסטם של סטארט-אפים חייב לספק ידע ומקום ליזמים הצעירים כדי להעשיר את עצמם וכדי לעבוד. בתל אביב והרצליה יש עשרות אקסלרטורים, אבל בירושלים הסצנה התעוררה רק לפני שלוש שנים. הייתה זו יוזמה של שתי סטודנטיות, סתו ארז וענבר זיו, מהאוניברסיטה העברית, שהחליטו לאזור אומץ והקימו את "סיפתח", כדי לפתח את הקהילה המקומית ולייצר ליזמים סביבה מתאימה להתפתחות בתחילת הדרך.

אחרי סדרה של מפגשים קטנים, יצא לדרך המחזור הראשון של האקסלרטור בתוך כיתה באוניברסיטה עם מפגשים פעם בשבוע ועם מנטורים ושיתופי פעולה עם גוגל, דלויט וכמובן JVP. "המטרה הייתה ליצור קהילה שמדברת ויוצרת יזמות ושלאנשים מהתחום היצירתי - יזמים, מעצבים וכו' - תהיה אופציה להמשיך להתפתח בתוך ירושלים", מספר עודד בראל, שמנהל כיום את Siftech לאחר שארז עברה לעבוד בתוכנית Jnext של הרשות לפיתוח ירושלים וזיו עזבה את התחום.

בהמשך קיבלה תוכנית ההאצה של סיפתח (ששינה את שמו ל-Siftech) מבנה משופר ועברה מהאוניברסיטה לרובע המדיה של קרן JVP. "היה ברור לנו שאנחנו רוצים להיות שם כי זה ליד JVP, ליד חברות החממה שלה, ליד OurCrowd, זה מקום שיש בו תמיד אקשן. משלחות שמגיעות מחו"ל עוברות פה, מחליפים כרטיסי ביקור וזה מייצר הזדמנויות", מספר בראל. מאז ההצלחה של Siftech, שמריצה תוכנית האצה של ארבעה חודשים וכ-10 חברות בכל מחזור, קמו בעיר שני אקסלרטורים נוספים - AtoBe של מכללת עזריאלי להנדסה ו-יזם בלב של בן וויינר והמרכז האקדמי לב.

"הרבה מגיעים אלינו מחוץ לירושלים. ההעדפה היא כמובן לחברות מקומיות אבל הגיעו גם מתל אביב ואפילו מעמק חפר", אומר בראל, "זה מאוד נחמד ליזמים ירושלמים שאנחנו נמצאים בירושלים אבל אם הם היו מקבלים ערך גרוע אז הם לא היו באים לפה".

הסטטיסטיקה של Siftech מדברת על כך ש-30% מהחברות הבוגרות כבר גייסו כסף ובמצטבר מדובר על יותר ממיליון דולר. בין השמות המוכרים יותר שיצאו מהאקסלרטור אפשר למצוא את Breezometer, שעברה מאז לחיפה ושמנגישה מידע בנוגע לרמות זיהום האוויר בזמן אמת. סטארט-אפים בולטים נוספים הם Modli, שהקים מרקטפלייס לביגוד צנוע; GradTrain, שמספק מנטורינג למי שרוצה ללמוד בחו"ל; Top Qork, שפיתחה את אפליקציית Blockfeed שמציגה חדשות על בסיס מיקום ועוד.

הפעילות של Siftech מבוססת על תמיכה עירונית מתוכנית Jnext של הרל"י, משקיעים שונים וחסויות של גופים שונים בתעשייה. "אנו חווים צמיחה מטורפת אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. אנחנו מנסים לפתח פלטפורמה עם המוסדות האקדמיים ולשלב קורסים של עולם היזמות בתוך בעולם האקדמיה", מסכם בראל.

פורצת הדרך: קרן JVP

הרבה לפני גל הסטארט-אפים הנוכחי הייתה זו קרן JVP, שהניחה כמעט לבדה את אבן הפינה לתעשייה היזמית בירושלים. אראל מרגלית, היום ח"כ מטעם המחנה הציוני, הקים את הקרן ב-1993, בסיוע תוכנית יוזמה הממשלתית, שאפשרה ליזמים להביא כסף פרטי לצד השקעות מטעם המדינה. "כל נושא הסטארט-אפים היה אז בחיתוליו - לא רק בירושלים אלא ברמה הלאומית", מספר אורי אדוני, שותף ב-JVP, שהצטרף לקרן בסוף 2006. "העובדה שהקרן ישבה בירושלים הייתה חריג בנוף ההון סיכון. היינו די חלוצים בעניין הזה ומהר מאוד הפכנו לחלק מהנוף ההיי-טקי הירושלמי במשך הרבה שנים".

אפשר לומר שקרן JVP הקדימה את זמנה בשני עשורים, לפני המפץ הגדול של האקו-סיסטם הנוכחי בעיר הבירה. אבל דווקא הוותק שלה משחק לטובתה - הן ברמה הלאומית, כשבשנה שעברה הייתה לקרן ההון סיכון הפעילה ביותר עם 10 השקעות חדשות, והן ברמה המקומית, כשהיא משמשת בתור "האב הרוחני" של התעשייה בירושלים. "יש תחושה של אבא גאה כי זו גאווה מקומית. האמנו במקום ואנחנו מאוד שמחים לראות שהוא פורח ולתרום איפה שאנחנו יכולים לתרום", אמר אדוני.

הקרן לא רק משקיעה בסטארט-אפים, אלא מנהלת מזה כמה שנים חממה טכנולוגית ברובע המדיה של JVP, שבו שוכנת חברת השקעות ההמונים המצליחה OurCrowd של ג'ון מדבד וכן האקסלרטור הירושלמי הראשון SifTech. הקרבה הזו, צמוד למתחם התחנה הראשונה, מצביעה יותר מהכול על האקו סיסטם המקומי. "בשנים האחרונות היו כמה תהליכים שקרו במקביל ולא אירוע אחד שגרם לסביבה הטכנולוגית לפרוח", מסביר אדוני, "הייתה הבנה של משקיעים שלאט לאט צומחים סטארט-אפים בירושלים ויש להם מקום להתפתח".

אז מהן הסיבות שהפריחו את השממה הטכנולוגית של ירושלים? אדוני מונה כמה: "האקדמיה שהבינה שהיא לא יכולה להיות תלושה מהעולם העסקי, ההנהגה הירושלמית בדמות ראש העירייה ניר ברקת, הסגן שלו עופר ברקוביץ' לצד הרשות לפיתוח ירושלים וכן כוח אדם מוכשר ברחבי העיר".

לדברי אדוני, "תמיד היו פה טאלנטים, בין אם זה בוגרי מדעי המחשב וראייה ממוחשבת ובין אם בבצלאל - אבל אלה היו שתילים שלא היה להם איפה לפרוח. ברגע שנוצר האקו סיסטם הזה, אז זה מאוד עזר להשאיר את הטאלנטים בעיר. ברגע שנוצר אקו סיסטם זה הופך להיות כמו מגנט: כי אז יש גם תמיכה עירונית וממשלתית, גם כסף, גם תעשייה ואז המקום פורץ החוצה".

נותן ההזדמנויות: בן ויינר

בן ויינר, יהודי-אמריקאי שעלה לפני 17 שנה לישראל כעורך דין והפך ליזם, לא התכוון בכלל להפוך בהמשך הדרך למשקיע שהוא היום. "התחלנו לראות שיש פריחה, אתה רואה צעירים עם רעיונות נפלאים, הרבה אומץ ואש בוערת בבטן כמו של יזם טבעי. הבעיה בעיר הייתה למצוא את הכסף הראשוני", הוא מספר, "קרן JVP לא השקיעה 50-100 אלף דולר בחברות חדשות ובתל אביב והרצליה אף אחד לא הסתכל בזמנו על סטארט-אפים מירושלים כי למשקיעים היה מספיק מבחר של סטארט-אפים על הראש".

אז ויינר החליף את הכובע של היזם בחליפה של המשקיע לפני כמה שנים. הוא התחיל לשבת עם חנן ברנד, רועי מונין ואוריאל שוראקי מ-Made in JLM ועם סתו ארז, ממקימות Siftech, כדי להבין את גודל השוק. "הקמתי קרן קטנה של כמה מיליוני דולרים בשם Jumpspeed Ventures עם כסף של משקיעים מחו"ל שהאמינו בעיקר בשיגעון שלי ושמשקיעה רק בסטארט-אפים ירושלמים. שאלו אותי אז: 'למה אתה לא מחפש להשקיע בתל אביב, אז אמרתי ששם באמת יש יותר אקשן אבל אני לא רוצה להיות בצד של הנהר שכולם מחפשים את הזהב אלא בצד השני, כדי שאני אוכל לחפש את הזהב לבדי'".

היום המצב של הכסף בעיר הבירה שונה. "ב-2014 גייסו 60 חברות ירושלמיות יותר מ-220 מיליון דולר. רוב הכסף הגיע מחוץ לעיר וחלק גדול אפילו מחוץ לישראל. זה טוב כי זה מראה שהאקו סיסטם גדל", הוא אומר.

ויינר לא עצר את התמיכה באקו סיסטם המקומי עם ההשקעות של Jumpspeed. כחלק מה-Deal flow שלו, הוא הופתע לראות יותר ויותר פניות מיזמים חרדים. "לפני יותר מעשור, זה לא היה ככה. אם היית מדבר עם הקהילה החרדית על תעסוקה היית זוכה להרבה התנגדות. היום היזמים לא רק רוצים לעבוד, אלא רוצים להקים את Waze הבאה", הוא אומר.

הכניסה של החרדים לעולם היזמות הטכנולוגית, הביאה את ויינר להוביל מהלך ייחודי ביחד עם המרכז האקדמי לב כדי להקים את האקסלרטור החרדי הראשון בשם "יזם בלב". במחזור הראשון של תוכנית ההאצה, שבימים אלה מחפשת מועמדים למחזור השני, בגרו כבר 13 מיזמים. "פעם כולם הסתכלו על ירושלים כעיר שינה ופתאום אנחנו שוברים את כל הסטראוטיפים עם יזמים מקומיים ואפילו חרדים שמקימים סטארט-אפים. זה מניע אותי להמשיך קדימה", הוא מסכם.

הצד הממסדי: הרשות לפיתוח ירושלים

כמו בכל אקו-סיסטם שהולך ונבנה, גם בירושלים חלק נכבד מהתעשייה נעזרת בגופים עירוניים וממשלתיים כדי להצליח ולפרוח. כשבראש הפירמידה עומד ניר ברקת, ראש עירייה שהגיע מעולמות ההיי-טק, אין ספק שמדובר בתמיכה חלומית גם כשיורדים במדרגות ההיררכיה. אחד הגופים הרלבנטיים ביותר בעיר הוא הרשות לפיתוח ירושלים, או הרל"י כפי שהיא מכונה בפי המקומיים. מדובר בגוף ייחודי לירושלים שמטרתו פיתוח כלכלי של ירושלים והוא נשען ברובו על תקציב משרד ראש הממשלה.

בין פרויקטים עירוניים כמו מתחם התחנה הראשונה, תיירות עירונית וקרן סרטים עירונית, הרל"י לקחה על עצמה בשנים האחרונות גם את קידומו המהותי של תחום ההיי-טק והסטארט-אפים בעיר. "לפני שלוש שנים, כשהסתכלנו על נתוני מאקרו, ראינו שקמים בירושלים 12 סטארט-אפים מדי שנה. ראינו סטגנציה בכמות החברות וניסינו להבין למה זה לא מצליח להתרומם", מספר איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי בהר"לי, "במקביל, החברות הגדולות בירושלים התמודדו עם מחסור בעובדים בעלי ניסיון. אז אמרנו: 'בוא ננסה לעודד פתיחת סטארט-אפים מקומיים. אם הם ייכשלו, אז לפחות יהיו עובדים פנויים לתעשייה המקומית".

כך, הקימו בהרל"י את תוכנית jnext, שבאה לענות בין היתר על המחסור בהאבים ובמענקים שצריכים התאמה לחברות סטארט-אפ, וציוותו לתחום היזמות בהיי-טק את סתו ארז, שהייתה ממקימות האקסלרטור הראשון בירושלים ונחשבת לאחת מהמייסדות של האקו סיסטם הנוכחי בירושלים. "חיפשנו מה חסר בעיר וראינו שחסר מקומות קטנים ליזמים לשבת בהם כמו האבים ואקסלרטורים, מענקים שצריכים התאמה וגם אירועים", אומר עוזר. "גילינו שאירועי יזמות מאוד מעודדים. זה התחיל מאירועים כמו בירה טק ועוד כעשרה אירועים ב-2012 והגיע ל-250 אירועים במחצית הראשונה של השנה הנוכחית, כשלחלק נכבד מהם אנחנו נותנים חסות". לדבריו, "השקענו בשלוש השנים האחרונות, באמצעות תקציבים ממשלתיים, יותר מ-20 מיליון שקל בשיפוץ של מבנים, מענקים לחברות, מענקים לאקסלרטורים וחסויות לאירועים".

"כשהתחלנו עם התוכנית, הערכנו שתוך שנתיים יקומו 70 סטארט-אפים אבל עקפנו את היעד בתוך פחות משנה. ב-2012 הוקמו 12 סטארט-אפים וגויסו 57 מיליון דולר ובשנה שעברה כבר הוקמו יותר מ-100 סטארט-אפים וגויסו מעל ל-200 מיליון דולר", מספר עוזר ומוסיף כי כיום פועלות בעיר 450 חברות טכנולוגיה מכל הגדלים.

אז מה מייחד את ירושלים לעומת מקומות אחרים? "יש פה הרבה פחות פלצנות, אין בזבוזים והחברות לא יושבות במשרדי פאר", מסביר עוזר, "רוב החברות בירושלים הן לא חברות של אפליקציה טיפשית אלא של טכנולוגיה כבדה". באשר לתחרות אפשרית מול תל אביב, הוא טוען כי כזו לא קיימת. "זה לא עיר אחת מול השנייה אלא תחרות מול העולם".

היזם הסדרתי: טוביה אלבוים

טוביה אלבוים, 31, הוא אחד מהסטארט-אפים שראו מקרוב איך הסביבה הטכנולוגית-יזמית בירושלים קורמת עור וגידים. כבר לפני תשע שנים הקים את הסטארט-אפ הראשון שלו, יחד עם שותפו להמשך הדרך איציק אלפינסקי, כשהרעיון היה חדשני לאותה התקופה - אפשרות להזמין מונית דרך הודעת טקסט. הרעיון הקדים את זמנו, הרבה לפני עידן אובר וגט טקסי, והחברה הפסיקה להתקיים. "אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע היום, ואם לי ולאיציק היה את האקו סיסטם שיש היום בירושלים, היינו יכולים להיות במקום אחר לגמרי ואולי כן להצליח", אומר אלבוים, "אבל אז לא היו חממות ולא ידענו עם מי לדבר. היינו צריכים ללמוד על בשרנו ולמצוא הכול לבד. היום ילד בן 15 בירושלים יכול לקבל יחסית בקלות הכוונה ולהגיע תוך כמה דקות למנטורים, לחממות או לסטארט-אפים אחרים כדי להתפתח".

אחרי כישלון מיזם המוניות, אלבוים ואלפינסקי המשיכו כדי לפתח ב-2012 את חברת Umoove, שפיתחה טכנולוגיה למכשירי מובייל כד להשתמש במצלמה הקדמית כדי לעקוב אחר עיני המשתמש וכיום מתרכזת בעבודה מול אוניברסיטאות בארץ ובעולם ניתן ללמוד דרך העיניים על המצב הנויורולוגי של המוח.

הסטארט-אפ הנוכחי שלו שהקים מתן כספי - Zuta Labs - נולד מתוך תוכנית יזמות של המרכז האקדמי לב, שמאפשר לציבור החרדי לשלב לימודי תורה וכולל בבוקר ולימודי תואר בשעות אחר הצהריים והערב. המיזם התחיל כפרויקט באתר קיקסטארטר וגייס מעל לחצי מיליון דולר כדי לייצר מדפסת רובוטית זעירה עם גלגלים וראש דיו, שמטיילת על הנייר ומדפיסה את מה שנשלח אליה מהמחשב או הסמארטפון. המוצר אמור לצאת לשוק ולתורמים בתחילת 2016.

"היינו המחזור הראשון של תוכנית פרידברג ליזמות, שהעניקה מענק כספי קטן לצד שימוש במעבדות ועזרה של המרצים כדי לייצר פרויקטים שיהפכו אחרי חודשיים-שלושה למיזמים שיפרחו מחוץ לכותלי המכללה הטכנולוגיה", נזכר אלבוים. כיום, פועל במרכז לב גם אקסלרטור לחרדים, עליו אמון בן ויינר.