החוק לשיפור התזונה בביה"ס נכנס לתוקף - ואין מי שיאכוף אותו

בורקס, צ'יפס, נקניקייה בלחמנייה (עם קטשופ כמובן), ברד, קולה, מיצים ממותקים - אלה רק דוגמאות חלקיות מתפריט המזנונים בבתי ספר רבים בארץ - פריטים שאלפי ילדים צורכים (בלית ברירה לעתים) מדי יום. לצד הפן הקולינרי, מצוי כמובן הצד הבריאותי שמעליו מרחפת עננת מגפת השמנת היתר, על השלכותיה הרבות - ואשר פוקדת את העולם המערבי ובכללו את ישראל. מנתוני משרד הבריאות, שיעור תלמידי חטיבות הביניים עם BMI גבוה (אחוזון 97) מצוי בעלייה (גם אם מתונה): נכון לשנת הלימודים הנוכחית, 13.3% מתלמידי כיתה ז' עונים להגדרה זו, לעומת 12.6% בשנת הלימודים הקודמת. בכיתות א' המצב כמעט לא השתנה: השנה שיעור הילדים עם BMI גבוה עומד על 8.9% לעומת 9.1% בשנה קודמת. כדי לסבר את האוזן נספר כי במצב אופטימלי שיעור הילדים באחוזון הזה היה אמור לעמוד על 3%.

נושא התזונה במסגרות החינוכיות נמצא שנים רבות בסדר היום הציבורי, השאלה היא איך מתורגמים הדברים בשטח. והנה, כמעט שיכולנו לבשר להורים המודאגים בדבר מהפכה לכאורה, שיצאה לדרכה השבוע, יחד עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית: ב-1 בספטמבר נכנס לתוקפו החוק לפיקוח על מכירת ואספקת מזון בבתי הספר. החוק עבר בחודש אוגוסט 2014 בכנסת הקודמת, כדי לשפר את המזון בבתי הספר ובגנים באמצעות כללים שיקבע שר החינוך ולפי המלצות תזונתיות מקצועיות. את הרכב המזון יקבע שר החינוך בהתייעצות עם שר הבריאות, כאשר החוק כולל חלק חשוב של סנקציות למפרים את האמור בו: עיצום כספי של 6,000 שקל על כל הפרה שבה יתברר כי במסגרות החינוכיות הוגש מזון הסותר את הרכב המזון שנקבע. ספק מזון שלא יציג פירוט על הרכב שקובע החוק - חשוף לקנס של 1,500 שקל.

עד כאן הכול טוב ויפה, אלא שהחוק שנכנס לתוקפו רק השבוע הוא (עוד) חוק ללא שיניים. מדוע? משום שלמרות שהוא מגדיר קנסות, עדיין אין מי שיטיל אותם. במילים אחרות, יישום החוק תלוי בשלב זה ברצונם הטוב של העוסקים במלאכה. מי שיפר את החוק, כרגע לפחות, לא חשוף לקנס או לעונש כלשהו. הסיבה נעוצה בפיזור הכנסת במהלך השנה שעברה, שבכללו לא פורסמו התקנות שאמור היה משרד החינוך לפרסם אחרי שהחוק עבר. אותן תקנות אמורות היו לפרט לא רק את הרכב המזון והמשקאות אלא גם מי הגוף הממונה על אכיפתו. תקנות אלה טרם פורסמו.

למעשה, היות ומשרדי הממשלה החדשה יצאו לדרכם רק לאחרונה, גם החוק הזה נתקע והנה יוצאת לדרכה שנת לימודים נוספת שבה חשופים ילדינו לאוכל לא בריא במזנונים בבתי הספר ובמסגרת הזנה במועדוניות בבתי ספר ובגנים. אבל יש תקווה שמשהו יקרה, השאלה היא מתי: התקנות תוקנו והן ממתינות לאישור משרד המשפטים. לאחר מכן הן יוגשו לוועדת החינוך של הכנסת לצורך אישורן ולאחר מכן הן ייושמו בפועל. בדרך, נזכיר כי יש את תקופת החגים, כך שאולי לקראת החורף יתחילו פקחי משרד החינוך לפעול בשטח.

"בינתיים", מסבירה המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, עירית ליבנה, "על המוסדות החינוכיים להישען על הוראות חוזר מנכ"ל האחרון שיצא בנושא תזונה בבתי ספר". החוזר אגב, יצא לפני 9 שנים.

"אנחנו מוחים על כך שסחבת פוליטית הובילה לכך ששנת לימודים נוספת מתחילה בישראל ללא פיקוח על בריאות הילדים", אומרת איילת מייזנר, מנכ"לית עמותת "מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא"."לפי בדיקה שלנו בשטח כולל שיחה עם אנשי חינוך, עד עכשיו לא הופצו לבתי הספר (חט"ב ותיכונים) הוראות ותקנות מה מותר ומה אסור למכור. ברוב בתי הספר בארץ לא נעשה שינוי לפי לשון החוק. נופתע לגלות שיש פקחים שאוכפים את החוק בשטח, ועל כל פנים אנחנו מציעים להתחיל בבדיקת המזנונים שמצויים בתוך תחומי בית הספר".

 מה כוללות ההנחיות

לחם מלא או פיתה?

די להציץ בתפריט המזנונים בבתי ספר - כדי להבין שכוחן של החברות המסחריות חזק מכוחם של אלה שמבקשים לקדם אג'נדה בריאה בקרב הילדים. "לחוזרי המנכ"ל שיצאו ב-2003 ולאחר מכן ב-2006 יש תקפות מלאה", מדגישה ליבנה. "חקיקה היא אכן חזקה יותר והיא נדרשה בעקבות זה שנתקלנו בקשיים באכיפה. ברור לכולנו שיש מחויבות לשנות את האוכל שמוגש ושנמכר בבתי הספר, ובעקבות המורכבות ברור היה שנדרש לשם כך חוק שכולל עיצום כספי. המטרה היא לא להעשיר את קופת המדינה, ולכן ברגע שיופצו התקנות אנחנו נתמקד בהסברה נרחבת ונחפור לכולם עד שבאמת ייעשה השינוי, והוא לא קשה".

- ועדיין היום מוצאים צ'יפס ובורקס בכל מזנון כמעט, לצד משקאות ממותקים. איזה שינוי צפוי?

"אנחנו נוציא את הצ'יפס ואת הפיתה ונציע כריך עם לחם מלא. ההדים שאנחנו מקבלים הם שכבר כעת יש שינוי. כולנו מבינים שזה הכרח ויש תהליך שהוא משותף לכולם. המטרה היא לעשות את השינוי. החוק הוא כלי, כלי חשוב. אנחנו נחושים להתקדם בנושא ובקרוב מאוד נפרסם חוזר מנכ"ל על פי ההנחיות שמגבות את החוק. חשוב להבין שכבר היום חוזרי המנכ"ל הם מחייבים. הקושי הוא שהקיוסקאי פועל תחת הרשות המקומית או זכיין, ומכאן היה הצורך בחוק בפיקוח ארצי שיפעיל משרד החינוך".

- את הצורך הזה מביע היטב משרד הבריאות מזה שנים.

"נכון, ועל פיו נערוך הסברה נרחבת מתוך מטרה לשנות את היצע המזון. מגפת עודף המשקל פוגעת בילדים בגיל צעיר. ניישם את עקרונות התכנית אפשריבריא, בהחלט משרד הבריאות הוא שותף לכל התהליך".

- מתי זה יקרה?

"אני לא יודעת. אני רוצה שזה יהיה כמה שיותר מהר, כרגע מדובר בנהלים משפטיים".

- האם יוקם מוקד שדרכו יוכלו ההורים להתלונן ולדרוש ביקור של פקח?

"נאפשר להתלונן. חשוב להבין שגם מנהל המוסד החינוכי אחראי. אנחנו רוצים מעורבות של כולם ולתת מענה כשיש צורך בכך".

- בשנה שעברה פרסמנו כי נציגי החברות המסחריות מתנגדים. האינטרס שלהם מנוגד לחוק שימגר מכירת משקאות ממותקים, למשל. האם אתם ממשיכים להיתקל בהתנגדויות כאלה?

"החברות לא עושות לנו חיים קלים וברור שהכיס של כמה מהן אולי יתכווץ, אבל יש מי שיתמודד איתם, בדיוק בשביל זה יש כנסת. אין מישהו בוועדת החינוך (שהייתה בשעתו בראשותו של חה"כ דאז עמרם מצנע, מ.ר.ח) שלא היה בעד ותמך".

- את מגדירה את החוק הזה כמהפך?

"כן. כי עד היום אין פיקוח לצערנו הרב. משרד החינוך לוקח אחריות לפתח את עניין הבריאות. זה לא שיעור אלא חלק מאורח החיים שאנחנו שואפים להקנות. אנחנו רוצים לעשות שינוי הלכה למעשה".

ובינתיים בצהרונים ובמועדוניות: ביי ביי לקטשופ?

בחודש יוני האחרון פרסם משרד הבריאות הנחיות בנושא תזונת ילדים בגילאי 3-10 שמועד החלתן הוא מיידי. ההנחיות הללו לא קשורות אמנם לחוק, אולם ליבנה מסבירה כי על בסיסן ינוסחו התקנות. ההנחיות מבוססות על המלצות ההזנה הבית-ספרית בארה"ב ועל הנחיות לתזונה נבונה לילדים ולבני נוער של משרד הבריאות. הן מתייחסות לגיוון התפריט, לאכילה מסודרת, לריבוי שתיית מים, לאכילת ירקות, פירות דגנים וקטניות מלאים ולשורה של איסורים, בהם שימוש בתיבול דוגמת אבקות מרק, תוספות של קטשופ או בשר מעובד.

"זהו שינוי דרמטי במפת התזונה", מסבירה מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, ד"ר רונית אנדוולט, "בשנה הבאה זה המזון שיוגש במוסדות החינוך. כבר היום יש לחברות קייטרינג טענות בגלל האיסור להשתמש בבשר המעובד. החברות יצטרכו למצוא דרך לייצר מזון בריא ולא מעובד שיעמוד בקריטריונים. אפשר לעמוד באתגר ויש פתרונות. חוץ מהבשר הן יצטרכו להשתמש ביותר קטניות, דגנים מלאים - זה גם יותר בריא וגם יותר מקיים. גם כשיצאו ההנחיות לגבי כיבוד בחגיגות ימי הולדת בגני ילדים היו מי שקמו והתנגדו, אבל זה אפשרי וזה חשוב. יש אחריות כוללת של המנהלים, של המורים, של ההורים ושל הילדים - אם כל אחד ייקח אחריות על הבריאות של עצמו זה יצליח. בארה"ב ובאירופה זה קיים. דוח ארגון הבריאות העולמי פירט 28 מדינות באירופה שבהן מיושמות ההנחיות בהצלחה. אם בארה"ב כבר רואים עצירה של ההשמנה בקרב ילדים - מכאן שיש תוצאות".

בין היתר כוללות ההנחיות המלצות למרכז השלטון המקומי במטרה להעסיק דיאטנים שיפקחו על מפעלי ההזנה. למרות שמדובר בהמלצות בלבד, ד"ר אנדוולט אופטימית לגבי יישומן: "אני אופטימית כי המודעות גדלה, וגם כי הרשויות מקומיות, רוצות שהילדים יאכלו בריא", היא אומרת ומדגישה: "זו עבודת שורש מקיפה שבה גם להורים יש תפקיד משמעותי. הם אלה שצריכים לדרוש מהרשות שבמכרז בין ספקי המזון למוסדות החינוך ייכנס סעיף המזון הבריא על פי ההנחיות שלנו".

- ידוע הרי שהמכרזים הללו מונעים מאינטרסים אחרים, כמו שיקולים כספיים המאפילים על שיקולים בריאותיים.

"כל שנה מחדשים את המכרז. רשות שרוצה להכניס את הנושא הבריא כתנאי יסוד, בעלי הקייטרינג חייבים ליישר עם זה קו. לגבי העלות, אוכל בריא הוא לא בהכרח יותר יקר. אפשר לתת ארוחה בריאה ללא תוספות מחיר. יש הרבה מקומות שאימצו את ההמלצות, דוגמת עיריית הרצליה ורמת גן. דרישה כזו צריכה לבוא מההורים".

ההורים בעד, מה עם הילדים?

ואכן כוחם של ההורים גדול, כפי שיכולים לספר תושבי גבעתיים המיוצגים באמצעות ועד הורים פעיל וחזק, שלפני תחילת השנה הוזמנו לטעימות של קייטרינג המזון בגני הילדים בעיר. אלא שכאמור ,לצד וועד פעיל שיכול להזיז הרים וגבעות, נדרש שיתוף פעולה של רשויות מקומיות כמי שאמונות על סגירת מכרזים על זכיינים למזנונים בבתי ספר. על כך יעידו הורים זועמים לתלמידי תיכון בנס ציונה, שם הילדים אמנם משלמים 5 שקלים בלבד לכל מוצר בסניף קופיקס בבית הספר, אלא שעל הצד הבריא, לטענתם לא הושם כל דגש.

מאידך, הורים לתלמידים בבית ספר ברמת גן נקלעו לסיטואציה מביכה: קייטרינג המועדונית שבבית הספר החליט ליישם את הערכים הבריאותיים והוציא את הבשר המעובד מהתפריט כבר בשנה שעברה. התוצאה: התלמידים הפסיקו לאכול לגמרי. "אני מעדיף לאכול אוכל מעובד ולא בריא מאשר אוכל בריא אבל לא טעים", אמר ילד בכיתה ג' בבית הספר. אמו אובדת העצות שולחת אתו מדי יום ארוחת צהריים, ומספרת: "היו מאבקים של ההורים למזון בריא ובצדק, אלא שהילדים לא נוגעים באוכל הבריא וחוזרים רעבים כל יום. הוחלט לוותר על הגשת הארוחה במועדונית מתוך גישה שכל הורה ידאג לתפריט עברו ילדו. רכשנו במרוכז צידניות מיוחדות בתקווה שהאוכל יישאר חם עד לשעת הארוחה, אבל המצב הזה בהחלט לא פשוט לנו".