המפעילים: לאסור על בזק לאיים על לקוחות שלא החזירו נתב

משרד התקשורת קיבל את התגובות מכל המפעילים במסגרת ניסיון הפשרה שהוא מגבש לעניין השימוש בנתבים של בזק במסגרת השוק הסיטונאי. העמדות יעברו כעת לעיבוד והחלטה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שיתבקש להכריע בין העמדות השונות.

סוגיית הנתבים מהווה חסם מעבר ומכשול בפני לקוחות בזק שרוצים לעבור לרפורמה, כלומר רוצים לרכוש חבילת אינטרנט הכוללת תשתית פלוס ספק מאחד המפעילים: נטוויז'ן, 012 סמייל, בזק בינלאומי או אקספון. לרוב המשתמשים יש נתבים של בזק ששייכים לה מבחינה חוקית, והיא משכירה אותם ללקוחות תמורת תשלום חודשי של 10 שקלים.

במסגרת המעבר בזק מעלה קושי בפני הלקוחות כאשר היא דורשת מהם להחזיר את הנתב. הלקוח שחושש להישאר ללא נתב פונה לספקית שממנה רכש את החבילה כדי להיות בטוח שהיא תספק לו נתב חלופי. לא תמיד יש לספקיות נתבים במלאי, ולכן הלקוח רוצה להשאיר את הנתב של בזק אצלו. ספקיות האינטרנט אף מבקשות ממנו להגיד זאת לבזק.

אלא שבזק לא מוכנה שהלקוח ישאיר אצלו את הנתב ומאיימת עליו שיחזיר את הנתב - או שהיא תנקוט נגדו אמצעים משפטיים. לקוחות רבים פשוט מוותרים על התענוג ונשארים בבזק, וחלקם דורשים מספק האינטרנט שלהם שימצא להם פתרון.

בחוזה של בזק עם הלקוח מופיע סעיף שמאפשר לבזק לגבות 200 שקל מהלקוח במקרה שאיבד את הנתב או לא החזיר אותו. ספקיות האינטרנט טוענות כי הסעיף מאפשר לפדות את הנתב ב-200 שקל, אלא שבזק לא מוכנה למחיר הזה וטוענת כי הסעיף בחוזה נכתב עוד בטרם החלה הרפורמה בשוק הסיטונאי, ולכן על הלקוח לשלם מחיר גבוה יותר שמשקף עלות הנתב.

הבעיה שמתחילה בשלב הזה מונעת מחלק גדול מהלקוחות לעבור, מפני שהם חוששים מבעיות מול בזק, ולכן הם מוותרים על החבילה היותר זולה שמציעות הספקיות.

משרד התקשורת התערב במטרה להגיע לפשרה בעניין, והפשרה הייתה שבזק תמשיך לגבות דמי שכירות על הנתב עד חצי שנה מההודעה על הניתוק ממנה, ולאחר מכן הלקוח יחזיר לבזק את הנתב. בינתיים ספק האינטרנט יתארגן ויספק ללקוח שלו נתב חדש.

הפשרה נשמעת הגיונית וסבירה, אלא שהספקיות טוענות כי היא לא מספקת. לשיטתן, כל עוד בזק תוכל להמשיך ולאיים על הלקוחות שהם יידרשו לשלם קנסות של מאות שקלים על הנתב - בזק למעשה מערימה מכשול מעבר אסור.

הספקיות טוענות כי בזק יכולה לדרוש רק את ה-200 שקל שמופיעים בחוזה בינה לבין הלקוח, אבל בפועל מה שהיא עושה זה שהיא מאיימת שהלקוח יצטרך לשלם הרבה מעבר לזה, ולקוחות מאוימים הרבה פעמים מוותרים.

מנגד, במשרד התקשורת מכירים בזכות הקניינית שיש לבזק על הרכוש שלה ומבינים שיש גבול ליכולת ההתערבות שלהם בסוגייה.

המפעילים טענו כי הם לא דורשים שבזק תוותר על הזכויות הקנייניות שלה, אלא שתעמוד מאחורי החוזה שחתמה עם הלקוחות. כראיה הן מביאות את היחס של בזק ללקוחות שלה שלא עוברים לשוק הסיטונאי אלא נשארים במתכונת הקיימת של הפרדה בין הספק לתשתית. לקוחות אלה אינם מאוימים בקנסות של מאות שקלים, אלא רק הלקוחות שרוצים לעבור במסגרת השוק הסיטונאי לספק אינטרנט מתחרה.

כאמור, הסוגייה כעת תעבור להכרעתו של פילבר, והוא יידרש למצוא נוסחה שתאפשר לפתור את אחת הבעיות הקשות שיש היום בשוק הסיטונאי.