מחקר: עכשיו זה רשמי - כסף כן יכול לקנות אושר

תשכחו ממה שההורים שלכם או הדת שלכם אמרו לכם: כסף כן יכול לקנות אושר. זו לכל הפחות המסקנה של כמה מעובדי לשכת הסטטיסטיקה הלאומית הבריטית, ששילבו נתונים מסקרים על הון משקי-בית והרגשה טובה אישית.

"שביעות-הרצון מהחיים, תחושת הערך והאושר גבוהים יותר, והחרדה נמוכה יותר, כאשר ההון של משק-הבית גבוה יותר", לפי מחקר של לשכת הסטטיסטיקה, ONS, שפורסם בסוף השבוע.

לסוג אחד של כסף יש הקשר החזק ביותר להרגשה טובה: הון נקי (אחרי חובות), שיכול להיות מניות, חסכונות בבנק או כסף במזרון.

אבל דור הצעירים שנאלצים להתגורר בשכירות לא צריך להתייאש לגמרי. לשכת הסטטיסטיקה מצאה כי צבירת נכסים או תוכנית פנסיה לא מניבות עלייה מדידה בתחושה הטובה. גם לרמת הכנסת משק-הבית, בניגוד לנכסים שכבר בבעלות, לא היה קשר חזק לתחושה טובה.

די במפתיע, נכסים פיזיים שמביאים גאווה, כמו יאכטות, מכוניות מיוחדות או אוסף בולים, אינם מגבירים את תחושת ההנאה בחיים - מה שאולי שולל את התיאוריה שעדיף למרר בבכי בפרארי מאשר על ספסל בפארק.

ONS ביקשה מהנסקרים לדרג את התחושה הטובה שלהם בסולם של 0-10, עם שאלות כמו עד כמה הם שבעי-רצון מהחיים, ומהם היו הדברים השווים שהם עשו. התשובות שוקללו במקביל לנתונים על נכסי משק-הבית וההכנסה, במודל סטטיסטי ששולט במשתנים כמו מגדר או מוצא אתני, כדי לנסות למצוא איזו השפעה יש לנכסים או הכנסה על יחידים דומים מבחינות אחרות.

הלשכה משוכנעת כי היחסים שהיא מתארת הם מובהקים מבחינה סטטיסטית. בסעיף הנכסים הפיננסיים, למשל, אלה שהיו בחמישית התחתית השיגו ציון תחושה טובה ממוצע שהיה נמוך ב-0.4 נקודות מאלה שהיו בחמישית האמצעית.

הסקר הזה הוא התוספת האחרונה לוויכוח אם ההון וההכנסה היחסיים או המוחלטים גורמים לשיפור התחושה האישית. הכלכלנים בטסי סטיבנסון וג'סטין וולפרס ניסו למצוא ראיות שיתמכו בתזה שמה שגורם לתחושה הטובה היא התחרות עם הסובבים אותנו - כלומר ניסיון לחיות כמו השכנים. הם נכשלו.

אחרי שבדקו כמה מדינות והגדרות של תחושה טובה וצרכים בסיסיים, שני החוקרים סיכמו כי "אם יש נקודת שביעות-רצון שבה ההכנסה ושביעות-הרצון כבר אינם קשורים, עדיין לא הגענו אליה".

מבחינת קובעי המדיניות, הממצא המעניין היה שמדינות שנהנות מצמיחה כלכלית מהירה יותר רשמו בממוצע גם גידול גבוה יותר בתחושה האישית הטובה של תושביהן.

דיאן קויל, מייסדת חברת "כלכלת הנאורות", היא אחת הכלכלנים שסבורים כי הסטטיסטיקה צריכה להתמקד בנתונים מוחשיים. "אני לא חושבת שאנחנו צריכים למדוד אושר. זה לא אמצעי שתורם למדיניות. לממשלה אין ידיות שמשפיעות בקלות על אושר, והיא צריכה להתמקד בדברים שממשלה יכולה לעשות", אומרת קויל. הדוגמאות הן תעסוקה או הוצאה על בריאות נפש.

במחקרים קודמים של לשכת הסטטיסטיקה, בריאות טובה, סוג תעסוקה ויחסים אישיים התבררו כבעלי הקשר החזק ביותר לתחושת שביעות-רצון מהחיים. הממשלה יכולה לתרום בשני הסעיפים הראשונים לכל הפחות.

אם אתם לא מאמינים ל-ONS, תוכלו להסכים עם רונלד רייגן שאמר בשעתו: "כסף לא יכול לקנות אושר, אבל הוא בהחלט יכול לקנות סוג טוב יותר של זיכרונות".